ש. שלום :) קודם כל שאפו על היוזמה המדהימהה!!
רציתי לשאול, יש לי חברים שמעשנים, ואני כל הזמן חושבת לעצמי מה לעשות אם העובדה הזאת, אם להעיר להם על כך (זה מה שאני חושבת שנכון) אבל אני מפחדת לצאת הסאחית הזאת.. ומעבר לכך, אני לא ממש יודעת מה לומר להם.
אני יודעת שהעישון יכול להשפיע על הבריאות וכו, אבל תמיד עניין אותי אם זהו גם דבר שסותר את ההלכה? האם מותר לנו בתור דתיים לעשן וכו או שאין כל בעיה בעניין?
שוב, יוזמה מטורפת! ממש תודה!!
ת.
הי, שלום;)
אני רואה מתוך השאלה שלך כמה שאלות שונות, ולכן אני אפרק את התשובה לכמה נקודות שונות.
נתחיל עם השאלה השנייה- האם מותר לעשן מבחינה הלכתית?
הייתי אומרת שזו שאלה קצת שמכילה בתוכה עניין השקפתי. יש חברות (גם דתיות) שבהן העישון הוא יותר דבר מקובל ויש חברות שזה ממש אסור. אף רב אני לא חושבת יגיד לך שזה ממש מותר ולכתחילה. יש כאלו שלא רואים בזה בעיה, אבל יהיו כאלו שיגידו שזה פוגע בבריאות באופן מפורש ולכן אסור בגלל "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", או בגלל דין רוצח עצמו (מאבד את עצמו לדעת).
אני באופן אישי לא חושבת שעישון זה דבר נכון לאף אדם, וגם לא נראה לי שדרך ה' זה לעשן. ספיציפית בסיגריות מדובר על דבר מאוד ממכר, מאוד מזיק, גם לאדם הפרטי וגם לחברה כולה. התורה ככלל נועדה לתקן את האדם הפרטי ואת החברה, וגם אם אין בתורה איסור לעשן, להיות אדם מכור ומזיק לגוף ולנפש זה לא בדרך התורה...
עכשיו לשאלה שלך לגבי להעיר לחברים-
קודם כל, את מהממת שאכפת לך מהחברים שלך ואת רוצה בטובתם! השאלה עכשיו פוגשת אותך בעניין העישון מול החברים, אבל זוהי שאלה שיכולה לפגוש אותך בעוד מקרים שאת מרגישה שחבורה / חברה לא פועלים נכון.
אני חושבת שצריך להבדיל בין המושג 'להעיר' לבין 'לדבר ללב'. כשאנחנו רוצים לומר ביקורת, אם זה בשם אמירת ביקורת, ולהוכיח את הצד השני מצד האמת, סביר להניח שהאדם בצד השני לא יקשיב לנו. אבל אם אומרים את זה ממקום שאכפת לי, ואני לגמרי רוצה בטובת האחר, בלי שום אגו שלי- זה כבר מקום אחר, זה דיבור שאני פותח ומתעניין מה קורה בצד השני ומנסה לעזור לו.
במקרה שלך- להעיר ככה לחבורה שלמה יחד, זה בטח לא ישמע. הם סתם לא יבינו מאיפה נפלת עליהם וזה עלול ליצור מתח וחוסר הקשבה, למרות שלגמרי לגמרי יש לך מניעים טובים!
אם יש מתוך החבורה שמעשנת מישהו שאת יותר קרובה אליו, את לגמרי מתוך מקום של אכפתיות יכולה לדבר איתו. אם ח"ו את מרגישה שמעורב בזה כעס או תחושת צדקנות אז וותרי.. אבל אם זה לגמרי אמפתיה ואהבה לגמרי לכי על זה. תמצאי הזדמנות שאת רואה שיש שיח עם קשב של שני הצדדים, תחשבי איך לדייק את המילים, ושוב- תדגישי כמה אהבה ורצון טוב יש פה...
ובהערת אגב- יכול להיות שהחבר'ה מעשנים סתם שאכטה או שניים, וזה יעבור להם עוד כמה חודשים, וזה סתם ניסיון מורד של גיל ההתבגרות, אז אולי שווה לראות כמה זה נהיה רציני..
מקווה שעזרתי.. ממש ממש מוזמנת לשאול עוד אם משהו לא ברור,
רננה;)