ש.
היי! לי ולחברות שלי היה דיון ממש מעניין על נשים בהלכה היהודית, ובאמת שיש הלכות שלא משנה איך ינסו להסביר אותן הן יוצאות עקום ומתייחסות באופן שוביניסטי לנשים. למשל עצם זה שמבחינת דין תורה גבר יכול לגרש את אשתו גם בלי הסכמתה אבל זה לא יכול לקרות הפוך (אני יודעת שהמצב היום הוא לא כזה, אבל מבחינת מה שכתוב בתורה)
זה ממש גרם לי לחשוב שאולי התורה פשוט היתה מותאמת לתקופה בה היא נכתבה ואז זה באמת מסתדר בגלל המעמד של נשים באותה התקופה, אבל זה מתנגש מאוד עם כל הרעיון שהתורה היא נצחית והכי רלוונטית לכל הדורות. ואם זה באמת ככה- איך זה הגיוני שההלכה מתעדכנת ומשתנה מתקופה לתקופה?
ת.
חשוב לי לומר לך תודה! פתחת לי הזדמנות למחשבה והעמקה. השאלות ששאלת מצוינות, ועולות המון במהלך לימוד התורה, וחשוב לשאול אותם, ולהעמיק בהם 😁
👆🏼 אני רוצה לשים את האצבע על נקודת המוצא. יש לנו שתי הנחות סותרות: מצד אחד התורה היא נצחית, ומצד שני היא מתאימה לאדם ולמציאות הנוכחית. אם נוותר על צד אחד, זה קל:
אם נאמר שהתורה משתנה לפי הבנתנו, ואין בה ממד נצחי, אז זו המחשבה הרפורמית.
או שנאמר שהתורה נצחית וזהו. אנחנו רק צריכים לשנות את התפיסה שלנו בהתאם לנאמר בה, וזו בגדול גישת הצדוקים בבית שני.
השאלה מגיעה מהרצון לממש את שתי ההנחות-אמונות. זה מוליד את המתח בין "התורה שבכתב"–העקרונות, ובין "התורה שבעל פה" ההתאמה שלהם למציאות. במתח הזה אין כללים מוחלטים אלא עקרונות.
💎 אנחנו מאמינים שהתורה מתאימה לאדם ולתקופה. מול ההנחה הזו, עומדות שתי מציאויות הפוכות. מציאות אחת- תפיסה מוסרית מסוימת בעולם (מעמד האישה זהה לגבר) והתורה מייצגת משהו שסותר אותו (לכאורה, האישה במעמד נמוך יותר). מציאות שנייה- דרישה מוסרית גבוהה של התורה, ובפועל אנחנו לא מקיימים אותה (בזמן התנ"ך-עבדות, כיום-שמיטה, ריבית ולשון הרע).
שני הפערים האלה העסיקו את החכמים בכל דור ודור מאז מתן תורה, מה עושים?
במצב השני (דרישה מוסרית גבוהה), לפעמים יש פתרונות הלכתיים–היתר מכירה, היתר עסקה וכו'. הם פותרים את הבעיה מבחינה 'פורמלית', אבל ברור שזה זמני. היינו שמחים להתקדם מוסרית, ולהגיע למציאות מתוקנת יותר, ולקיים שמיטה כראוי. לפעמים גם אין פתרון פורמלי, וזו מציאות שאנחנו לא יכולים להתפשר עליה וחייבים להתאמץ לתקן אותה (לשון הרע).
במצב הראשון (תפיסה מוסרית סותרת) יש כמה כיוונים ליישב את הסתירה:
א. העמקה במהות אולי לא הבנו במדויק את מה שהתורה אמרה. 'קנין אישה' בטוח לא דומה לקנית רכב, זה אולי דומה במעשה, אבל הוא שונה לגמרי בהלכות ובמהות וצריך להעמיק בסוגיה.
ב. תקנות חכמים מהותיות. התורה מאפשרת מצב של עבדות, והיום אין דבר כזה. בעל יכול לגרש את אשתו בעל כורחה כי זו המציאות באותה תקופה, ומגיעים חכמים ומתקנים תקנה מהותית. כשהתורה ניתנה היה ברור שאישה נתונה לגמרי לבעלה, ולא היתה אפשרות לקלוט תפיסה מורכבת יותר. כשהמוסריות העולמית התקדמה, התאפשרה תפיסה הלכתית מורכבת יותר.
ג. הלכות תלויות תקופה. זו קטגוריה חמקמקה, למשל: מהו משקה חשוב להבדלה (זו דוגמא עדינה.. על הלכות צניעות יש ויכוח אדיר האם להגדיר אותם ככאלה).
ד. סתירה. בסוף, יש התנגשויות. התורה אוסרת על קיום יחסי מין בין גברים, והמוסר העולמי זועק את ההפך וטוען שצריך לכל אדם לאפשר לממש את נטיותיו. כל אופציות הביניים (אם יש) לא יטשטשו את המחלוקת. אלו עקרונות היסוד שלנו, זה מקומות שאין מקום לפשרה, ואנחנו צריכים לנסות ולהבין את הדרך המוסרית שמתווה לנו התורה (בדוגמה שהבאתי יש מסקנות שונות).
💎 לאור זה, נחזור לאמונה השנייה–יש לנו תורה נצחית. הקב"ה הביא לנו דרך של חיים וטוב, דרך נצחית.
לפעמים, אנחנו אשמים ולא בוחרים בנצח.
לפעמים אנחנו 'מתפשרים הלכתית' על הנצחיות, אבל אז ברור שצריך לכאוב לנו על מציאות כזו.
אבל בשאר המקרים, אני חושב שמשתקף משהו אחר.
מעבר למציאות המשתנה והמחלוקות עומדים עקרונות יסוד נצחיים. יש יסודות ברורים (ה' אחד וכו') ויש עקרונות שיש בהם מחלוקות שעסוקות בתרגום עקרונות הנצח למציאות:
איך אני מסווג את ההלכה הזו? (האם היא תלוית מציאות או שזה עקרון יסוד? האם נדרשת פה תקנת חכמים או שלא?)
מה בדיוק העקרון המהותי שעולה פה? (למשל, מה משקפות הלכות קידושין?)
איזה עקרון חשוב יותר? (נניח, כבוד הבריות או צניעות)
כל המחלוקות הללו עדיין בתוך הנצחיות של עקרונות היסוד, והם נשארים ועומדים.
השתדלתי לתת מבט רוחב על הנושא שיאפשר לך לבחון עוד דוגמאות שתתקלי בהם, ואני מקווה שזה נתן לך מענה 🤗
בכל מקרה, את מוזמנת בשמחה להמשיך ולשאול, בפורום הזה או אצל דמויות תורניות, יש עוד גישות מסקרנות שלא הזכרתי ושווה לפגוש אותם לעומק..
בהצלחה גדולה!
איתן