ש.
שלום
יש לי בטחון עצמי ממש נמוך וכאילו כשאני מנסה משהו חדש ואני לא מצליחה וסתם מישהי זורקת הערה אני ממש נפגעת ובאמת אני יכולה לצאת לטיול שלם וסתם מישהי תעליב אותי אני אזכור רק את זה וזה יהרוס לי את כל הטיול ואני לא יודעת מה לעשות כי זה ממש משפיע עליי
ת.
שלום לך אהובה!
תודה ששאלת, זו נקודה פנימית שכואבת ואני שמחה שאת לא נשארת עם זה בבטן :)
העלת כאן שתי נקודות שקשורות אחת לשניה: ביטחון עצמי נמוך
ופגיעות.
יש קשר ביניהן: אדם שלא מספיק בטוח בעצמו, קל לו יותר להפגע. אבל חשוב לי להגיד שזה לא כלל חד משמעי, ואלו בכל זאת שתי נקודות נפרדות שאנסה לגעת בהן..
💡 הביטחון העצמי שלי:
חוסר בטחון זה לא מי שאני אלא זוהי הרגשה בתוכי שמתעוררת. כשההרגשה הזו מתעוררת היא רוצה שנתייחס אליה, שנאהב ונחבק את המקום הקטן בפנים שמרגיש חוסר בטחון. הוא אפילו לא צריך שנוכיח לו שהוא טוב, הוא רוצה שנכיר במה שהוא מרגיש ונאהב אותו.
אם ניתן מקום להרגשה זו, היא תרגע ותפנה את מקומה להרגשה אחרת שגם היא קיימת בתוכי. כמו שיש לי הרגשה של חוסר ביטחון - יש לי גם הרגשה של ביטחון. הרגשה זו תתעורר כאשר ניתן מקום לקודמת.
ביטחון עצמי, זה קודם כל מול עצמי. לפני שבכלל מגיעים לסיטואציה החברתית, את צריכה להגיע בתוך עצמך לביטחון. ביטחון במי שאת, במה את מביאה לעולם, בייחודיות שלך, בחוזקות שלך, בהשלמה עם החולשות, ברצונות, חלומות, שאיפות.
רבי נחמן אומר: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות."
המוח הוא שריר שאפשר לעבוד איתו. כשבונים תודעה פנימית של הערכה עצמית, הכלה, היכרות עמוקה וביטחון בעצמי, המחשבות שלנו נוטות לחיזוק ופחות להחלשה. תשאלי את עצמך - מה עיקר המחשבות שלי? איך אני רואה את עצמי? האם אני מכירה את עצמי ומעריכה את מה שיש בי? איך אני עובדת על שריר המחשבה שייפנה למקום מחזק ולא מחליש?
כשאני בטוחה בעצמי, ממילא אני כבר לא תלוית מצב וחברה, אני אני בכל מצב, נותנת את מה שיש לי לתת ומאמינה בטוב הזה. כאשר מישהו פוגע בי בנקודות שאני יודעת שחזקות בי, אני לא מתערערת מזה לגמרי - כי אני יודעת שזה לא נכון, ויש בי טוב אמיתי. המחשבות שלי מפנות אותי כלפי פנים ולא כלפי חוץ. אני שואלת את עצמי - המשפט עכשיו שפגע בי, מה בו נגע לי בפנים? יש בו אמת? אני באמת פחות טובה כמו שהיא אמרה? או שאני מכירה בכוחות שלי, בטוחה בטוב שבי, ומחליטה לא להאמין לזה? הביטחון הזה יעזור לך לשחרר בקלות את הפגיעה.
אז יפה יפה.. אבל איך עושים את זה??
כמו שאמרתי, המוח הוא שריר שאפשר לעבוד עליו. איך?
הכיני לעצמך פנקס, ותכתבי (לא בעל פה!!) כל סוף יום, חמישה דברים טובים שראית בעצמך היום. תכונות שאת מרגישה שמייחדות אותך, משפטים שמחזקים אותך על עצמך - לתלות ליד המיטה ולשנן. הביטחון הזה נבנה אט אט, וכשבפנים בטוח - זה מקרין החוצה!
אפשר לבקש גם מחברות קרובות שיכתבו עלייך, ויחזקו מבחוץ :)
תסגלי לעצמך עין טובה על המעשים שלך, תשתדלי לראות את עצמך באור חיובי ופחות להיות ביקורתית כלפי עצמך :)
ועוד דבר שיכול לעזור - למילים שלנו יש כוח. תחליטי שאת המשפט: 'יש לי ביטחון עצמי נמוך' את כבר לא אומרת. זה עניין של החלטה, מה אני ולאן אני שואפת. כשנשארים במשפטים האלו שמורידים אותנו, אין אמון אמיתי להצליח לצאת מזה.
💡 הרגישות והפגיעות שלי:
להיות פגיעה ורגישה זו לא בושה, וזאת אפילו מתנה, עם יתרונות וחסרונות.
לב רגיש הוא גם לב טוב וקשוב לאנשים סביבו. אבל רגישות גם מביאה לפגיעות. קשה לשחרר מאמירות או סתם מילים שנגעו קצת חזק מידי בלב❣️
יש לי פה כמה הצעות :)
• לדבר את זה. לא להשאיר בבטן. לא תמיד צריך לפתוח עם האדם שפגע דוקא (במיוחד כשזה משו קטן והכוונה ידועה לך ולא משמעותית), רק לשתף אדם קרוב ולקבל חיזוק כדי לבלוע יותר בקלות את הפגיעה.
• אם זה לא מצליח להשתחרר, לפנות לאדם שפגע בך, ולשתף בעדינות. החברים הטובים שלך ילמדו אותך, וידעו איך להגיד לך דברים נכון. ומי שלא.. כנראה לא שווה אותך ;)
אל תקיפי את עצמך באנשים שלא מבינים את הרגישות שלך. זו זכות להיות חבר של לב רגיש, אבל זכות שדורשת גם השתדלות :)
לסיום - ממליצה לשתף חברה טובה/יועצת בי"ס/מדריכה/מחנכת/דמות שאת סומכת עליה, לא תהשאר לבד עם התחושות, ולעבד אותן טוב יותר. זו עבודה שדורשת סבלנות ואמון, השינוי לא קורה ברגע🙃
מקווה שעזרתי, ומתוך הרצון שלך לשיפור - מאמינה בך שאת מוכנה לעבודה כזו, ותגיעי לשם בע"ה!
אביגיל