ש.
אהלן, תודה רבה על המקום המדהים הזה לשאול שאלות!
בתקופה האחרונה נחשפתי קצת לכל נושא היהדות הקראית- יהודים שבעצם הולכים רק לפי התורה שבכתב. בעקבות זאת יש לי שתי שאלות מרכזיות שאשמח שתעזרו לי לענות עליהם.
א. למה אנחנו מאמינים שהם טועים? לפי מה בעצם הקביעה שיש ללכת לפי פירושים ודברים שעוברים מדור לדור ולא לפי פשט הדברים בתורה
ב. איך צריך להתייחס לאנשים אלו?
ת.
אהלן!
איזו שאלה טובה וחשובה. זו שאלה שיש הרבה מה להעמיק בה, בע"ה אשתדל לתת כמה כיוונים וגם להמליץ על מקורות להעמיק בהם.
אז נתחיל בשאלה הראשונה- למה בעצם הקראים טועים? האם לא יהיה נכון יותר לפעול כדרכם, להסתכל בפשט התורה שהוא לכאורה הכי מדויק ולפעול בהתאם?
אז קודם כל, נתחיל בהבנה של הצורך בתורה שבעל פה. אם נתבונן נראה שכל דבר כתוב יכול להתפרש בכמה מובנים. אני מניחה שכולנו מכירים את התופעה- אני כתבתי משהו מסוים וחבר שלי הבין אחרת לגמרי, לכל משפט יכולות להיות מספר משמעויות, בקיצור מבלבל. כדי שנוכל לקרוא משהו כתוב ולהבין אותו כמו שצריך, אנחנו צריכים הסבר בעל פה, הסבר חי שיתווך אלינו את הכתוב. אנחנו צריכים להבין- מהי הסוכה שאנו מצווים לשבת בה? ומהן בדיוק כפות תמרים?
ועכשיו אפשר לשאול- אז למה לא לכתוב את אותו הסבר על התורה, המפרט ומבאר בדיוק למה התכוונה? התשובה היא שהסבר כזה אכן נכתב, זוהי המשנה. אבל אז צצה בעיה חדשה- כי כמו שכבר סיכמנו, כל דבר כתוב ניתן לפרש בכמה מובנים. אז עכשיו צריך הסבר על המשנה, שזוהי הגמרא, שגם היא הפכה תוך כמה דורות ללא מובנת, ולכן נכתבו עליה גם כן פירושים, שעליהם נכתבו עוד פירושים וכן הלאה. אין לדבר סוף. זו הסיבה שהתורה שבעל פה לא נכתבה עד לימי חורבן בית שני, שאז היה חשש שתישכח בגלות. התורה שבעל פה היא למעשה הצורה החיה והמעשית של התורה שבכתב, היא האיך שעובר בטבעיות מדור לדור, שלא צריך להסביר אותו. אלא שככל שהתרחקנו ממעמד הר סיני והתפזרנו בגלויות, היינו חייבים לכתוב אותו.
עכשיו כשהבנו את מהותה ותפקידה של התורה שבעל פה, אפשר לראות כמה הוכחות לקיומה בתורה שבכתב:
🔍 מושגים הזקוקים להגדרות: ישנם ציוויים בתורה המסתמכים על הגדרה מסוימת מבלי לפרש אותה. לדוג': "לא תעשה כל מלאכה", ציוותה אותנו התורה, אבל לא הגדירה מהי מלאכה- מעשה שיש טורח? עמל? פעולה? ברור שעם קבלת הציווי קיבלו ישראל הסבר שמגדיר מהי מלאכה. בדומה לכך, מי שירצה לקיים את מצוות התפילין אך ורק על פי הכתוב בתורה יהיה חייב לפרש ו'להמציא' מעצמו איך מקיימים אותה-"וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך"- איך בדיוק זה נראה? איפה בדיוק קושרים? ממה זה עשוי? מובן שחייב לבוא הסבר יחד עם הכתוב.
התורה מתארת את מקרה המקושש- שבו איש מישראל אסף עצים וזרדים מהאדמה ועשה מהם ערימה בשבת. מתואר שאנשים ראו אותו ותפסו כדי לשאול מה ייעשה בו. אם כן ברור שהם ידעו שאסור לקושש עצים בשבת, אף על פי שהדבר לא נכתב במפורש באיסורי השבת.
🔍 ציוויים שחסר בהם פירוט: למשל, כתוב בתורה "שמור את חודש האביב"- עלינו לשמור שחג הפסח יהיה בזמן האביב. לא מוסבר כיצד עלינו לעשות זאת. מפסוק זה אנו למדים על כל העניין המסובך של עיבור השנים. הציווי של התורה לבדו לא מספיק להבנה כיצד להוציאו אל הפועל.
לסיכום, מהתבוננות בציווי התורה ניתן לראות שלא ניתן להבין ולקיים את התורה בלי הסבר נלווה אליה. גם אם נרצה לפעול רק על פי התורה שבכתב נמצא את עצמנו נותנים פרשנות לכתוב ולמעשה ממציאים הסבר משלנו, במקום לפעול על פי ההסבר שניתן לנו במסורת.
ישנן עוד הוכחות ויש עוד הרבה מה להעמיק בנושא, בתשובתי הסתמכתי על הספר "אמונות" של הרב ישראל הס, כרך א', במאמר "לכמה תורות אנו זקוקים". אני מאוד ממליצה לך לפתוח וללמוד ממנו. בנוסף ממליצה לעיין באתר 'לדעת להאמין', שיש בו מספר מאמרים בנושא.
ועכשיו, איך יש להתייחס לקראים❓
היחס המקובל לקראים כיום הוא יחס כמו ל'תינוקות שנשבו', כפי שכותב הרמב"ם: " בני אותם הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו- הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס... לפיכך ראוי להחזירן בתשובה, ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה..." ( רמב"ם הלכות ממרים, ג)
לכן, יש עניין לקרב את הקראים שרוצים לחזור, שהם ישראל אף על פי שחטאו. כיום כאשר קראים רוצים לחזור לעם היהודי הם עוברים תהליך קצר שנקרא 'קבלת דברי חברות' והם לא צריכים לעבור גיור.
יישר כוח עצום על הרצון לבירור!
מוריה