ש.
אני מרגישה שאני לא אני. אני מרגישה שאני לא מנצלת את מה שיש לי ואני פוחדת שזה ימשיך ככה גם בהמשך החיים שלי. אני מאמינה שרוב האנשים סביבי חושבים שאני בן אדם שקט. ותכלס, זה נכון. בדרך כלל אני לא מדברת יותר מידי, אני לא דומיננטית, אני לא ביישנית- אבל הגיוני שזה מה שאנשים יחשבו עלי. אבל זה לא אני! אני פשוט לא מרגישה בנוח בהרבה סיטואציות. כולם נורא נחמדים אלי, אבל אני לא מצליחה לבטא את עצמי. כשאני במקום שנוח לי בו, אני לא בן אדם שקט. זה לא אני. אבל בהרבה מקומות (כנראה ברוב המקומות) כבר מכירים אותי כבן אדם מסוים, וקשה לשנות את זה. זה כבר נדבק ביחס של אנשים אלי. לאט לאט זה נדבק יותר ויותר ויהיה לי יותר קשה לשנות את זה. אני פוחדת שאני שזה ישאר ככה. אני פוחדת להישאר בן אדם שקט כל החיים שלי למרות שאני יודעת שבאמת אני לא. אני לא רוצה לבזבז את החיים שלי. אני רוצה לממש את עצמי. בת 16.
ת.
אהלן (:
אני אגלה לך כבר עכשיו, את לא תשארי ככה כל החיים 😉
לא מעט פעמים, כשהאדם מתבגר הוא מוצא בעצמו כוחות חדשים שעד עכשיו לא יצאו אל הפועל, ועכשיו כשהם מתגלים מתגלה איתם 'צער ומועקה' על שאין בכוחו להוציאם אל הפועל, עצם זה שהמצב הנוכחי מפריע לך זה אומר שאת שייכת למקום קצת אחר.
אם הבנתי אותך נכון, הבעיה היא לא בעצם תכונת השקט שיש בך, אלא ב'סיגים' שנוצרו סביבה- קושי בביטוי העצמי.
קבלה עצמית
קודם כל, לפני שננסה למצוא דרכים 'לנקות' את הסיגים מתכונת השקט חשוב מאוד שנקבל את עצמנו ככה, במצב הנוכחי; זה חשוב פעמיים, א' כדי שכל הזמן שעוד לא ראית שינוי גדול תוכלי לחיות בשמחה ובלי לחץ ש'השקט הזה' יושב עליך, סופו של דבר כנראה שהתכונה הנפלאה הזאת היא חלק מהאישיות שלך וכדאי מאוד להעריך אותה. ב' אם לא תקבלי את הממד השקט שלך את לא תצליחי לראות איך את מתפתחת, וזה יפריע לך להתקדם.
כדי שיהיה לך קל יותר לקבל ולהעריך את תכונת השקט הייתי מציע לך לראות מה טוב בה ואיזה טוב היא יצרה אצלך, אולי לשבת עם מישהי קרובה שתעזור לך לראות את המידות הטובות שהשקט יצר אצלך.
קצת ממה שאני מכיר זה שאנשים שקטים בד"כ זה אנשים עם עומק מחשבתי/רגשי, מודעות עצמית, סבלנות, הקשבה, נתינת מקום לאחר, עדינות, אצילות, חן, ובד"כ אנשים מחבבים אותם, זה קצת ממה שעולה לי עכשיו ואני בטוח שאת יכולה להוסיף עוד. (דרך אגב, התכונות האלה הם לא רק של שקטים, אבל נראה לי שהרבה מהם מרוכזים אצל 'השקטים' וכן משתנה בין אדם לחברו).
תכלס' לא כל כך נורא להיות שקט 😊(אבל לא יותר מידי...), תהי בטוחה שאת מוסיפה טוב בעולם כבר עכשיו, תאמיני בבורא עולם שאת מספיק טובה בשבילו כבר עכשיו, ואם ה' אוהב אותך וברא אותך אז גם לך מותר לאהוב את עצמך כבר עכשיו.
הגדרה עצמית
עוד שלב קטן, שינוי התודעה שלך ביחס לעצמך, את רואה את עצמך כבחורה שקטה ויוצא מזה שאת פועלת כבחורה שקטה, תבררי לעצמך מי את ותתיחסי אליך בהתאם, ככה את לא צריכה לצפות מעצמך להיות דומיננטית או דברנית אלא מדויקת יותר למה שטוב לך ולא מה שהחברה מציירת שצריך להיות (דרך אגב, המבט של החברה עליך לא משנה כמעט כלום, ברגע שאת תראי את עצמך בצורה אחרת החברה תקבל את זה).
ההגדרה העצמית היא סוג של מטרה שאליה את שואפת או תיאום ציפיות מעצמך, וההגדרה יכולה להשתנות בהתאם להתקדמות שלך.
חסימות
'סיגים' וחסימות יכולים להצטרף לשקט מכל מיני סיבות, אז אני אנסה לפרט כמה סיבות, ותפקידך לברר מה מהם נכון לך (:
כתבת שגם כשאנשים נחמדים אליך את לא מצליחה להיפתח ולבטא את עצמך.
מה שונה בין האנשים שאת מבטאת את עצמך לידם לבין אלה שלא? למה את לא מרגישה מספיק בנוח לידם? סגנון של אנשים? כמה את קרובה אליהם? חשש מלהגיד משהו לא במקום? חשש מביקורת? חסימה יותר כללית של חוסר ביטחון עצמי?
יכול להיות שחווית מישהו שלא היה לו בעיה לדבר עם אנשים וזה היה לך לא נעים? הוא היה מתבטא בחופשיות בצורה שנתפסה אצלך כשלילית?
אחרי שטיפה מקלפים קליפות ומוצאים מה מונע ממך להתבטא בחופשיות, א' החשש מתגמד והוא כבר לא כל כך מפחיד, ב' ניתן להפריד בין החשש עצמו לבין הביטוי העצמי, לדוג' אם הבנתי שהחסימה באה כי חוויתי מישהי שכשהיא התבטאה היא פגעה בי, אז אני יכולה להפריד ולהגיד שהבחורה הזאת מתבטת בצורה שלילית אבל זה לא אומר שכל אדם שמביע את עצמו פוגע באחרים, לא הביטוי פוגע, יכולת הביטוי נקייה מ'החטא' של אותה אחת ואני אשתדל להבין מי עומד לפני וכשאני אתבטא אני לא אפגע בו.
מציע לך לבחון האם החברה והמעגלים שאת נמצאת בהם כרגע טובים לך. אולי תמצאי שיש מכנה משותף ביניהם שגורם לך להיסגר.
למשל- יש אנשים שבמקומות בהם יש ציניות וקרירות באווירה, הם נסגרים, ובאווירה אחרת, חמה יותר, הם יצליחו יותר להביא את עצמם...
במקרה כזה את תלמדי עם השנים להתרחק או להתעלם מאנשים כאלה, ובע"ה תבחרי את המקומות 'שהשכנים נאים בעייניך' ויותר קל לך להיפתח בפניהם והם יזכו להיפגש בך עם הגוון והעוצמות המיוחדות שלך.
קצת כלים
🔨 אם החסימה יושבת על ביטחון עצמי אז כדאי לראות תשובות בנושא, יש המון כאלה ועם הרבה עצות טובות.
🔨 פשוט לקפוץ למים, בהתחלה זה לא כל כך נעים אבל כשרואים שכלום לא קרה והחשש לא היה אמיתי אז נהיה הרבה יותר קל להיפתח ולהתבטא שוב.
🔨 לפעמים פשוט אין לנו מילים, לא עולה לנו דברים שאפשר להגיד, בשו"ת 924 א' יש תשובה שיכולה לסייע בזה.
🔨 קרה שהבעת את עצמך ונראה לך שהולכת להיות פדיחה? אל תתייחסי לזה תמשיכי כאילו לא קרה כלום, או שתעשי מזה צחוק (קטן), אם את לא תעשי את הפדיחה משמעותית, היא לא תהיה כזאת, לרוב אנשים לא מתייחסים יותר מידי למה שקורה סביבם, רק שאנחנו קצת יותר מודעים לעצמנו וזה מרגיש כאילו יש אלינו זרקור.
🔨 יש אנשים שקל לך להתבטא לידם, את יכולה לאמץ את ההתנהגות שלך איתם, ולפתח את זה עם אנשים שהיית רוצה להיות יותר פתוחה איתם.
🔨 תעשי שטויות 😂 תצחקי מאנשים, תתני מקום לצחוק ותראי שהרבה דברים יזרמו לך בצורה יותר קלילה, הצחוק הוא מעיין פריצה מהמצב הצפוי והמוכר למרחב חדש ומשוחרר, כשיש לך את המקום המשוחרר אז גם המציאות הרגילה יותר משוחררת, ובע"ה גם יכולת הביטוי.
סופו של דבר, קחי את הדברים בנחת, מדובר בתהליך, שינוי תודעה, שינוי הרגלים, ניקוי חסימות, זה לא צריך לקחת שנים אבל זה לא קורה ברגע, אז ברוגע 😎
דרך אגב, ממליץ לך מאוד על הספר של משה שרון העולם לא יכול להתקיים בלעדייך הוא מחזק מאוד בהערכה העצמית וממש עוזר למצוא את הדרך 'לממש את עצמי' רק שהוא מדייק את זה וקורא לזה 'שליחות' או 'ייעוד' (:
מקווה שהייתי שליח טוב, ובע"ה תצליחי במסלול ההתבגרות שלך (:
ואם לא הצלחתי לגעת בנקודה שלך, אל תהססי לשלוח עוד שאלה, אפשר גם במייל, שם אולי אפשר לעשות בירור מה יהיה יותר מדויק בשבילך
meshivey.nefesh20@gmail.com
בהצלחה!
אליסף.