ש.
אני מרגישה כאילו אני היחידה שיוזמת בקשר של אמא שלי ושלי. תמיד אני פונה אליה שואלת אותה אחת עבר אליה היום ומקשיבה לסיפורים שלה (גם אם הם לא מעניינים) ואני מרגישה שהיא לא עושה את אותו הדבר בשבילי. אני מרגישה שהיא לא באה ושואלת אותי "מה קורה?" כל כמה זמן, אולי לפעמים כשאני לידה היא שואלת את זה, בצורה שטחית, שמעלה או שתיים מספקות. אבל היא אף פעם לא באה אליי לחדר אחרי יום שהיא יודעת שעבר עליי רע (כשעובר עליי יום רע, כולם יודעים). היא לא באה אליי אפילו כשהיא יודעת שאני שמחה, אחרי אירוע או משהו.
פשוט לא אכפת לה.
דיברתי איתה על זה לא מזמן, היא באה אליי פעם אחת אחרי יום שלם שלא יצאתי מהחדר. ישבה איתי רבע שעה והלכה. וזהו.
מבחינתה זאת ההשתדלות והיא לא יכולה לעשות יותר. וגם הפעם הזאת הרגישה כאילו היא עושה את זה בשביל לסמן וי וללכת.
אני לא רוצה לדבר איתה על זה כי היא מקשיבה לזה רק פעם אחת ולא עושה עם זה כלום מעבר. "אני מצטערת שזה קורה, לא שמתי לב" והיא לא משנה את ההרגלים!
אני ממש צריכה מישהו לדבר איתו והקשר שלי עם חברות הוא לא עד כדי כך טוב שאני אדבר איתו כל יום על כל הבעיות שלי.
אשמח מאד אם יש לכם רעיונות ואני ממש מצטערת שיצא כזה ארוך וכועס. בת 16
ת.
השאלה שלך כל כך כנה ומרגשת! החיפוש אחרי קשר משמעותי עם אמא, משתף וחם, בפשטות. להרבה בנות בגילך הרצון הזה לא בא בטבעיות😉
את מתארת תחושה לא נעימה... את מחפשת את הקשר עם אמא אבל את מרגישה שזה לא הדדי והיא לא כל כך משתפת פעולה. זה יפה שניסית לשתף אותה ואני בטוחה שכבר זה מתחיל לעשות שינוי.
כמה נקודות שמקווה שיעזרו:
🔹לפעמים כשבדיבור לא מספיק מצליחים לחזק קשר - אפשר ליצור חוויות משותפות שיעשירו את הקשר. להציע לה לצאת ביחד לקניות, לאכול, להליכה. חוויות כיפיות ייתנו בסיס לחברות ביניכן (כמובן קשר אימהי, אבל ליצור את היחס החברי והמשותף שלכן).
🔹יכול להיות שאמא עסוקה ביום יום ויש לה הרבה דברים על הראש, ולכן היא לא תמיד מצליחה להיות מאה אחוז בכל החזיתות. תנסי לא לשפוט אותה על זה😉 ואולי אפשר מהצד שלך להציע עזרה - כדי להקל עליה ביום יום. אמא רגועה ולא עייפה הוא הבסיס לאנרגיות ולקשר עם הילדים.
🔹תנסי למצוא דמויות נוספות בחייך (אולי אבא?) שייתנו לך מענה לקשיים שלך (כמובן בלי לוותר על הקשר עם אמא), שיהיו בשבילך לאוזן קשבת ותשתפי אותם. זה יכול להיות מדריכה באולפנא/מחנכת/לחזק קשר עם חברה מסוימת או כל דמות אחרת שאת מרגישה בטוחה איתה. תפתחי את הגבולות שלך מעבר לבית ובטוחה שזה יתן לך ביטחון בימים שלאמא יש קצת פחות כוח..
ומוסיפה בהערת שוליים, שאם את מרגישה שזה תקוע עוד הרבה זמן - אז יכול להיות שאמא היא מסוג האנשים שקצת יותר קשה להם לייצר תקשורת רציפה, וזה בכלל לא ממקום שלא אכפת לה ממך. יש כמה שפות של אהבה, כמה דרכים לבטא אהבה. (אם תרצי להרחיב על זה מצרפת פה קישור - https://m.ynet.co.il/Articles/5492256) יש אנשים שמבטאים אהבה בעשייה, יש בנתינה, יש בחיבוק, ויש שחווים את זה בהקשבה. יכול להיות שאתן שונות בדרך שלכן לבטא אהבה, וזה קורה המווון :) אם זה המצב, אז לאהוב אותה איך שהיא ולקבל את זה. אפשר לנסות קצת ללמד אותה את האהבה שאת רוצה להרגיש, ולראות אם זה עובד ומרגיש לך נכון. זה דורש בגרות, שנשמע שיש לך:)
תנסי גם להרחיב את המבט על נקודות שאת מעריכה באמא שלך, דברים שאת אוהבת בה. זה יחזק לך את המקום הפנימי שלך מולה, ואת ההבנה של האהבה שהיא מרעיפה עלייך, בדרכים שונות.
וכמו שאמרנו - לנסות במקביל לספק את הצורך שלך בשיתוף באפיקים אחרים, יחד עם השקעה לאורך זמן, בקשר עם אמא שלך, שיצמח בע"ה, בכיוון בריא וטוב יותר - כמה שאת מחפשת!
מקווה שנתתי כיוונים שיעזרו, ומאחלת הצלחה רבה! תמשיכי בחיפוש אחר הדברים שעושים לך טוב❣️
אביגיל