היי, מדריכת כיתה ח ומרגישה שחניכות שלי לא מקשיבות לי בפעולות. ב״ה יש לי הרבה חניכות ומרגיש לי שלאורך כל הפעולה הכיפית של המשחקים הן נהנות, צוחקות ומשתתפות, וכשמגיע החלק של המסר הוא עובר בצורה עקומה ברמותתת. פתאום הן נזכרות לשתף אותי בלוז החודשי שלהם לתקופה הקרובה או לספר לי מה קרה להן ולדבר ביניהן. אני שמחה שהן משתפות, אבל מה הקטע לא להבין שזה לא הזמן? כל פעם אני משתיקה אבל כלום לא עוזר זה פשוט נגמר מהר כי הן נותנות תחושה של- נו תזדרזי אני תכף נרדמת. מה לעשות?
וואו הפרוייקט הזה כל כך מהותי ומחזק! תודה לכם על הזמן והמחשבה ♥️ אני מאוד רוצה בשנה הבאה לעשות שנת מדרשה לנפש שלי ,לתורה שבי אבל ההורים שלי לא ממש מבינים את החשיבות לכך , הם חוזרים בתשובה אז זה לגמרי אחרת... אשמח אם תוכלי לעזור בשאלות הבאות: - ההורים שלי לא מבינים למה לשלם 12,000 לשנה שבה אני לומדת אבל לא לתואר, מה אני יכולה להגיד להם זה באמת המון כסף? - איך אני יכולה להסביר להם שהשנה הזאת היא משהו שאני צריכה כל כך עכשיו? תודה לך!
הייושש:) נראה לי (לא רק נראה, הוא סוגשל אמר את זה לחברה שלי) שמישהו נדלק עליי והוא ממש ממש ממש לא הטעם שלי מכל הבחינות וזה דוחה אותי לחשוב על זה ואפילו מעליב, ואני פשוט מרגישה אשמה שזה קרה ואני ממש מרחמת עליו.. לפעמים אני נזכרת בזה ואני מנסה לשכוח וזה שוב חוזר עם הרגשות אשמה.. יש לכם עצה מה לעשות ואיך לשכוח ולהבין שזאת בעיה שלו?
מורידים לבנות שירות מהמשכורת, אני חייה ממנה, לא יכולה יותר עם החוסר הערכה. מרגישה מאוכזבת מכל הכיוונים, המשכורת ממילא נמוכה. נותנת את הלב לילדים בתקן, חינוך מיוחד, למה אני צריכה להגיע לתחושות האלו? תאמת, ראבק-עד מתי?
2619 ד. מתפדחת מכל דבר 🙈 ש. שלום! אז ככה, אני פשוט מתפדחת מכל דבר. אני מרגישה פדחנית עולם ולא יודעת מה לעשות עם זה. אני נזכרת בפדיחות שקרו לי עם אנשים ופשוט מרגישה מגעיל.. זה נשמע שאני לוקחת פדיחות קטנות ומגדילה אותן אבל זה באמת פדיחות אמיתיות וזה קשה לי מה אני באמת בו אדם פדחן? ת. שלום לך יקרה! 🤗 מקווה שאת ב"ה בטוב(: על עמ"י נאמר שאנחנו ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. הבושה היא חלק שטבוע בנו ולמעשה יש המון מקרים שהבושה היא טובה 🙂 אבל את מתארת מצב של כביכול בושת יתר בסיטואציות מסוימות, או במילים אחרות יותר מידי פדיחות 😉 במקרים כאלו נראה לי שהנכון ביותר הוא להגיע לאיזון ⚖️ מצד אחד לא להתבייש מכל דבר ומצד שני כן לשמור על העדינות בנפש שרגישה לדברים ומתבטאת בין היתר בבושה. אנסה להציע מספר טיפים, מוזמנת בשמחה לאמץ מה שמתאים לך 😇 🤭 הטוב שבפדחנות כצעד ראשוני בואי נעצור ונראה את הטוב הענק שיש דווקא בפדחנות ✨ זה נשמע קצת מוזר שהרי לרוב פדחנות נתפסת אצלנו כמשהו לא טוב אבל האמת היא שהיא טובה מאוד. קודם כל כי היא עוזרת לנו להתנהל יותר בשיקול דעת, לא כל מילה שאני חושבת עליה ישר יוצאת. בנוסף, הבושה הזו עוזרת לנו להסתכל עמוק פנימה ולבחון את המעשים שלנו. להיות במעקב תמידי על מה אני אומרת, איך אני אומרת, האם זה היה נכון או שעדיף להבא להימנע? מוזמנת לחשוב על נקודות אור נוספות שדווקא ירוממו את המעלה הגדולה הזו אצלך ומתוך המקום הזה יהיה נעים יותר להגיע לאיזון. כשאנחנו רואים גם את הטוב במעלה מסוימת שיש בנו יותר נעים לנו לתקן ולשפר אותה מאשר שאנחנו רואים בה רק את הרע, לכן מומלץ תמיד להסתכל על המצב בשתי העיניים- עין ביקורתית ועין טובה 😎 🧐 זיהוי מקור הבושה מכאן נמשיך וננסה להבין האם יש סיטואציות בהן זה קורה יותר? אם כן, מתי? לדוגמה: אני עושה יותר פדיחות עם אנשים שאני פוגשת בפעם הראשונה. כמובן שזה לא חייב להיות דווקא הדוגמה הזו, נסי לחשוב מתי את מתפדחת יותר.. 💁♀️ להיות בסיטואציה נשמע שיש לך רגישות מאוד גדולה לעצמך ועם התבוננות פנימית תוכלי בקלות להגיע למסקנה מה גורם לדברים ומכאן להבין שיש לך הרבה שליטה על המצב. לרוב מצב של פדיחות קורה לנו כי אנחנו מרגישים שאין לנו שליטה על המצב, שאנחנו כל הזמן בחוסר ודאות. אז כמובן שלא צריך להיות בשליטת יתר על כל דבר ועיניין ולחץ אבל כן לדעת שיש לך חלק. ולמה הכוונה? אם באבחון קודם הגעת למסקנה שבין היתר יש נושאים שגורמים לך יותר למבוכה, כשאת בשיחה תשתדלי שלא להגיע אליהם או להחליף נושא. תרגישי שיש לך חלק בשיחה ושאת מחליטה על מה נעים לך לדבר ועל מה לא. ואם יש משהו שאת מרגישה שגורם לך למבוכה רבה- אין צורך לדבר עליו. לא חסרים נושאים נוספים בעולם 🙃 ואם הפדחנות מגיעה ממקום של דברים שאת עושה אבל לא לגמרי שלמה איתם ובגלל זה את מובכת אפשר לנסות לעבוד עליהם ספציפית(: 🥸 הערכה חיצונית לפעמים אנחנו שופטים את עצמנו בחומרה יתרה :/ חושבים שכל מעשה שעשינו ממש זעזע את הכל והאדמה רועדת 😨 אבל האמת היא שלרוב אנחנו פשוט שיפוטיים מידי 🤷♀️ נסי לחשוב עם עצמך האם גם פה זו הסיטואציה? אם חברה אחרת הייתה עושה מה שעשית, האם גם אז היית חושבת שזה כ"כ חמור? נסי להסתכל על הסיטואציה בעיניים חיצוניות ולבחון אותה מבחוץ. לרוב אנחנו מגיעים למסקנה שמה שהיה באמת לא כ"כ נורא ושפשוט היינו יותר מידי שיפוטיים כלפי עצמנו. אם בכל זאת הגעת למסקנה שזה אכן היה מעשה כ"כ משמעותי בשבילך תמשיכי לנקודה הבאה.. 😥 המעשה באמת היה מאוד משמעותי נניח שבהסתכלות לאחור הגעת למסקנה שבאמת היה פה משהו חריג. מכאן ממשיכים לשתי נקודות 🙃 הראשונה- המצב עכשיו הרבה יותר טוב, את יודעת מה קרה ומה את לא רוצה לעשות בעתיד 🥳 והשנייה- לדעת לשחרר, להבין שמה שהיה היה ואין לנו יותר השפעה על הדברים. לסמוך על ה' יתברך שזה מה שהיה צריך להיות ומה שיהיה בע"ה לגמרי בהחלטתו. והרי ידוע לנו שכל מה שה' עושה הוא לטובה אז בכלל אין לנו מה לדאוג(: 😍 הערכה עצמית? את הנקודה הבאה בכוונה כתבתי בסימן שאלה משום שזו רק נקודה למחשבה שאת מוזמנת לחשוב עליה עם עצמך אם הדברים נובעים מזה.. 😊 לפעמים אנחנו מתפדחים כי אנחנו לא מספיק בטוחים בעצמנו. לא בטוחים בתכונות שלנו או במה שיש לנו להגיד. מטילים בכל דבר ספק 🤨 אם את מרגישה שהדברים נובעים מזה- את מרגישה שאת לא מספיק בטוחה בעצמך או במה שיש לך לומר הגיע הזמן להעלות קצת את הביטחון העצמי 💪 קודם כל להכיר בתכונות הטובות שבך, נסי לחשוב לפחות על 3 תכונות טובות שיש בך ואיך הן באות לידי ביטוי בחברה. ואפילו יותר טוב לשבת כל ערב ולהקדיש כמה דקות לחשיבה על דברים טובים בך או דברים טובים שקרו לך ביום ולחזק את עצמך באופן עקבי ועמוק. אח"כ לחשוב על הדעות שלי, ולהבין שמה שאני אומרת מייצג אותי וזו אני. שיקבלו אותי וישמחו בי לא משנה מה אגיד. (לעיתים כדי שהדעות יובנו יותר נכון למה שכיוונת, כדאי קצת לשקול מילים ולחשוב על מילים יותר מדויקות אבל זה לא אומר להתבייש במה שאת רוצה להגיד אלא פשוט לחשוב איך להעביר את הדברים). ולקחת את עצמך בקלות, לפעמים הפדחנות נובעת מזה שאנחנו רוצים שליטה מלאה במצב ולהראות תמיד טוב. הפדיחה מזכירה לנו שאנחנו לא מושלמים. זה לא הופך אותנו לפחות בני אדם אלא להפך(: כדאי להשלים עם חוסר השלמות הזה בענווה, אפשר גם קצת לצחוק על עצמנו 😉 מראש לא לצפות להיות תמיד הכי הכי מדויקת בעולם. מאחלת לך המון הצלחה ושבע"ה תזכי לראות את הטוב במעלה העצומה שזכית בה ולאזן אותה שתהיה הכי מדויקת ומתאימה לך ❤️ אילה.
שלום!! אני לא יודעת אם זה לגיטימי שזה קורה ולגיטימי שאני מרגישה ככה אבל קורה הרבה דווקא בתקופה האחרונה שאבא שלי מחבק את אמא שלי ומנשק אותה ( בלחי) במרחב המשפחתי. לא יודעת אם זה קורה רק אצלנו. אבל זה ממש מפריע לי. זה גורם לי להרגיש לא בנח אני לא יודעת למה. קשה לי ממש לראות את זה. השאלה היא האם זה משהו שלא בסדר בי או שיש עוד אנשים שזה מפריע להם? תודה לכם!!בת 15
היי:) אני חייבת להגיד שהפרויקט שאתם עושים פשוט מדהים! אתם נותנים לי מלא כוחות ומלא אומץ להבין שאני לא לבד בסיטואציות מסוימות. תודה רבה!!! אני מרגישה בזמן האחרון ביחד עם כל התקופה המאתגרת הזאת הרבה מהסביבה הקרובה שלי נמצאים בדיכאון או סתם במצב רוח כזה ברוב הזמן.. גם חברה שלי שעוברת משבר עכשיו, גם אח שלי שאני ממש מפחדת שאולי הוא בדיכאון, גם חברות אחרות שאני מתרחקת מהן או רואה שהן טיפה פחות שמחות בחיי היום יום.. אולי בכלל אני זאת שבדיכאון ואני מתחילה לדמיין את כולם ככה? זה ממש מפחיד אותי שאולי מישהו מהם צריך עזרה ואני לא יודעת..
ש. היי התחיל לנו עכשיו חודש ארגון בסניף ופשוט החניכות (שבט קטן) בכלל לא מקשיבות, הן בורחות כל הפעולה וחצי מהפעולה צריך לרדוף אחריהם... מה אפשר לעשות? בת 15
אז ככה אני מרגישה שאני כבר רוצה קשר זוגי לחתונה כאילו תמיד אמרו לי שאני בלחית אבל עד עכשיו לא שמתי לב כל כך ... ואז ראיתי על מישהי שמשרתת בצהל ותאמת שפתאום כבר הרגשתי שוואלה בא לי להיות שם למרות שתכלס בחיים לא חשבתי שאני ילך לצבא ... ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות עם הרצונות האלה כי זה טוב ומעלה אבל צריך שזה יהיה בזמן ... תכלס לא יודעת מה לעשות . בת 15
הי יש לי שני אחים בהפרש ממש קטן של שנה יש לי אח שאני אוהבת ממש ואח שאני פחות אוהבת ולפעמים שיש לי פרצי אהבה לאח שאני פחות אוהבת אז הוא ממש מאושר מזה אבל זה קורה פעם ב.... וממש עצוב לי שזה ככה אבל אני לא מצליחה לאהוב אותו או לבוא אליו פתאום בחיבוקים ונשיקות כמו לאח שאני כן אוהבת..
איך משתחררים מהמחשבות על חבר? אני יודעת שחבר בגיל הזה זה לא נכון ולא מתאים.. ועדיף לחכות עם זה. אבל אני חושבת על זה המון, באלי חבר, מישהו שיהיה איתי, שבאמת יאהב אותי, שיהיה לי כיף לדבר איתו. איך אפשר להשתחרר מהמחשבות האלה ולהתרכז ולשמוח בחברות שיש לי? באלי להצליח להבין שהחברות שלי באמת אוהבות אותי והן גם שם בשבילי. גם אם זה לא חבר.. איך עושים את זה? אני מבינה את זה בראש אבל בתכל'ס במחשבה אני מרגישה שהחברות שלי לא מספיקות לי ואני צריכה חבר בן. חבר אמיתי.