היי וממש תודה על הפרויקט הזה, זה ממש לא מובן מאליו מה שאתם עושים! אני בת 16 ולאחרונה אני מרגישה סוג של ריקנות אבל לא ריקנות, פעם שהייתי מגיעה למקומות האלו הייתי מגיעה למצב שאני מבינה שזה כי התרחקתי מה' והניתוק הזה עושה לי רע, אם זה שהייתי מפסיקה להתפלל או כל מיני דברים הייתי מרגישה ריקנות ולא מסופקת מעצמי. עכשיו אני מרגישה שאני במקום אחר ברוך ה' אני באמת מרגישה שאני מתפללת יותר בשמחה, אני מרגישה שאני ממש רוצה את הקשר הזה עם ה' ואני ממש מעריכה את מה שהוא עושה בשבילי. אבל לפעמים אני מרגישה חסרת ביטחון, מעורערת בדברים שפתאום קורים, אם יש משהו שפתאום מודיעים לי עליו שבוע הבא אני אתחיל לחשוב על זה כל השבוע ואני אתחיל לחשוב על כל צעד וזה מתחיל לגרום לי לפחדים להגיע לאותו מקום, כמו איך אני אלך איך אני אחזור, ואז כבר לא באלי וזה ככה על הרבה דברים בחיים שלי. ואני מנסה לשפר את הביטחון העצמי שלי על ידי הביטחון בה', אבל לאחרונה בקבוצה עם מישהו שגם עונה לשאלות הוא לקח שאלה וציטט את הפסוק "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ואמר שהכל הוא בידינו רק דברים כמו הוריקן ודברים כאלו זה בידי שמים, עכשיו הכרתי את המשפט הזה לפני ולפי מה שאני הבנתי זה שדברים שקשורים לקדושה או כמו למשל להתפלל זה דברים שבידי וזה בחירה שלי כי פה בעצם נמדד עבודת ה' שלי, ויכול להיות שזה כי אני תלותית יותר מדי ואני ממש כל דבר חושבת שאם משהו צריך לקרות הוא יקרה אז הידיעה הזאת סוג של גרמה לי ממש לערעור, כאילו כל הדברים שחשבתי שפספסתי בחיים זה לא היה בידי ה'? זה כל הזמן גרם לי להיות שלמה עם דברים שקורים ופתאום מה אני אמורה לעשות? זה לשנות את כל החשיבה שלי ואיך שראיתי דברים. סליחה ממש ממש שזה ארוך אני מעריכה אתכם המון!
ש.אהלן, מה קורה?בערך לפני שנה התחילה להיות לי ירידה בכל נושא האמונה, הנקודה היא שזה נשאר.הייתי בטוחה שזה יעלם תוך כמה חודשים והכל יהיה סבבה, אבל אני כבר מרגישה שזה לא ייעלם בקרוב.אני מרגישה צבועה שאני מרגישה שאין אלוקים אבל בכל זאת ממשיכה ללכת בחצאיות ולעשות פעולות לחניכים שלי על כמה שהתורה חשובה והאמונה קריטית.יותר מזה- אני מרגישה שאני משקרת לעצמי, אני לאחרונה מקבלת תגובות של "בטח את שומרת נגיעה, ברור, ראינו" או אפילו מאמא שלי "כבר מתחילה לחשוב על מכנסיים?" אז כן, אני פחות יודעת מה לעשות ואיך להתקדם מהמצב הזה.. אשמח לטיפים..תודה מראש!
ש.אהבתי ממש את הרעיון של משיב נפש ויש לי כמה שאלות יותר רעיוניות לגבי בשר וחלב... כאילו למה דג זה לא בשרי ועוף זה כן? (כתוב "לא תבשל גדי בחלב אימו" ולא 'לא תבשל עוף בחלב פרה')ולמה אם כתוב שאסור לבשל גדי בחלב אימו אבל לפי ההלכה מותר לאכול עוף וביצה קשה ביחד?בסך הכל, למה דג ועוף זה שונה?תודה😅
הי.. דבר ראשון אני רוצה להגיד תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה נכנסתי לפני כמה ימים מחברה ופשוט התאהבתי בקבוצה הזאת כול פעם אני נפעמת ומהדיבור שלכם איך אתם כותבים הכול מצורה שכייף לקרוא וללמוד לחיים ועכשיו לשאלה אני בן אדם מאמין (אני בת) יש לי בני דודים חילונים ודברנו על על החיים ובעיקר על ספירת העומר וגם למה אנחנו כול דבר שאומרים לנו לדוג שומרים שבת כשרות וכו... ועושים כול דבר שאומרים לנו. לדוג' ספירת העומר אנחנו אשכרה חמישים ימים לא עושים כול כך הרבה דברים בשביל 24 אלף תלמידים נפטרו אני יודעת שזה מלא אבל לא על כול דבר צריך לעשות אירוע אפשר לעשות יום אחד בשביל זה ובאמת לא היה לי מה להגיד לו וגם אולי כול התנך/תורה סתם משהו שכתב סיפור לפני אלפי שנים ואנחנו סתם הולכים אחרי זה כמו תוכים? הרי עכשיו אני לא רואה ניסים כול כך ואו כמו שהיה במצריים לדוג עשרת המכות חצית ים הסוף ובאמת לא היה לי מה להגיד להם. שלא תבין לא נכון אני מאמינה בה' יותר מכולם אני מאוד אוהבת את ה' אבל אולי אני סתם מדברת אם האוויר? טוב נראלי שקצת חפרתי חח אז זהו..
תודה רבה לכם! רציתי לשאול – הקב''ה נמצא במונופול? היא קצת שאלה מצחיקה אבל יצא לי לשחק בשנה האחרונה הרבה מונופול עם אחים שלי, ויוצא לי לחשוב הרבה האם הקב''ה נמצא גם שם והוא מחליט איזה נכסים אני יקנה ומה יפול לי בקוביות. זה נשמע מצחיק ורדוד אבל זה באמת שאלה שמרגישה לי עמוקה ואפשר להשליך אותה על הרבה תחומים בחיים, תודה!!
היי, קודם כל תודה רבה וכל הכבוד על העבודה שאתם עושים. באמת עבודת קודש. אז ככה- לאחרונה אני ממש מרגישה שאני התרחקתי לגמרי מהקב''ה, אני לא מצליחה להרגיש אותו ביום יום, אני ממשיכה להתפלל ולקיים את המצוות ולא הפסקתי כלום אבל אני מרגישה שאני לא מצליחה להתכוון באמת, ניסיתי לקרוא הרבה ספרי אמונה והרבה דברים בישביל לחזק את "הקשר" עם הקב''ה אבל זה ניראה כיאלו כלום לא מצליח ואני כבר אובדת עצות. אני לא בטוחה אם בגלל שהתחזקתי מבחינה דתית ברוך ה' אז הקרוב של פעם זה הרחוק של היום או שבאמת התרחקתי מאיזה שהיא סיבה. אשמח לעזרה...
תודה רבה לכם! רציתי לשאול – הקב''ה נמצא במונופול? היא קצת שאלה מצחיקה אבל יצא לי לשחק בשנה האחרונה הרבה מונופול עם אחים שלי, ויוצא לי לחשוב הרבה האם הקב''ה נמצא גם שם והוא מחליט איזה נכסים אני יקנה ומה יפול לי בקוביות.זה נשמע מצחיק ורדוד אבל זה באמת שאלה שמרגישה לי עמוקה ואפשר להשליך אותה על הרבה תחומים בחיים, תודה!!
ש.למה אנחנו לא אומרים בתפילה ביום יום משהו שקשור לשואה? איזה קטע או תפילה או הספד או משהו שינציח את אותם אנשים, שיזכיר לנו בכל יום ושלא נשכח את זה.יש לנו יום אחד בשנה שזה יום השואה ותמיד ביום הזה כולם נזכרים ומזעזעים ומכבדים ומנציחים ויומיים אחכ כל זה עובר ומי חושב על זה ביום יום שלו? אם זה דבר כל כך חשוב, ואני מאמינה שזה באמת ממש ממש חשוב, אז למה אין לנו משהו בתפילה שיזכיר לנו את זה כל יום? למה הרבנים לא עושים את זה? ואם הם לא עושים האם מותר לי לנסח קטע ולהגיד אותו כל יום לאחר התפילה?
מה זה בעצם ספירת העומר? מה אנחנו סופרים? ולמה אנחנו נוהגים מנהגי אבלות?
דבר ראשון- תודה על המקום לשאול!עכשיו לשאלה - יש לי התקפים של כאבים מאוד חזקים (לא בעיה רפואית, פשוט משהו שכואב ולא מסוכן). אבל כאבים חזקים בטירוף. זה יכול לשתק אותי תוך כמה דקות ולא מעניין מה עשיתי מה תכננתי- אני עכשיו במיטה. הבעיה הנוספת שנלווית לקושי הזה זה קושי אמוני. אני שוכבת ובוכה לה', מתחננת שיפסיק אבל הכאב ממשיך. כל תפילה כמעט אני מבקשת על העניין הזה אבל המצב ככה לפחות שנה וחצי. ואני לא מבינה למה ה' עושה לי את זה. אני יודעת שזו שאלה ילדותית וזה לא עובד ככה אבל אני באמת לא מבינה. יכול להיות שזה עונש? שזה אמור לעורר אותי לתשובה? זה עובד ככה?(נ. ב. ניסיתי את הקטע של התשובה ואני עושה תשובה ומקבלת על עצמי גם דברים בזמן הכאב ממש עצמו, עדיין אין שיפור...)
ש. היי, הפרוייקט מצויין ואתם עושים עבודה מצויינת. תודה רבה!תמיד מדברים ומתפללים על הגאולה וביאת המשיח. אני יודעת ומאמינה שכאשר המשיח יגיע יהיה הרבה יותר טוב והעולם יהיה טוב יותר. אבל אני לא באמת מרגישה שאני ממש רוצה ומתפללת לזה.. כרגע בחיים אני לא מרגישה חוסר, טוב לי איך שהעולם והחיים היום. אני תוהה לעצמי שאולי כשהמשיח יגיע כל הרמה הרוחנית תהיה גבוהה יותר וזה לא יתאים לי ממש ובעצם רק יקשה קצת... בסך הכל טוב לי עכשיו ואני לא מרגישה חוסר בבית מקדש וביאת המשיח... אני אוהבת שינויים אבל אני מתארת לעצמי שכשהמשיח יבוא זה יהיה שינוי ממש גדול ומשמעותי שלאו דווקא יהיה הכי נוח וקל ושמתאים לדור שלנו. אני יודעת גם שהמשיח יבוא כשנהיה מוכנים לזה, אבל גם אומרים שאנחנו דור הגאולה והגאולה לאט לאט מתקרבת, ובעולם היום זה לא נראה לי שרוב העם ברמה רוחנית ומוכנים לבית מקדש ולמשיח... מקווה שתבינו למה אני מתכוונת...
יש לי שאלה שכבר הרבה זמן מעסיקה אותי- אני יודעת שיש מעלה גדולה להתפלל על דברים ולבקש מהקב"ה, אבל גדלתי על זה שהוא מכוון הכל בעולם והכל בהשגחה פרטית וברור שכל דבר שה' עושה זה לטובתינו.. אז בעצם זה קצת סותר כי מה הקטע שאני יתפלל אם אני כביכול לא יודעת מה טוב בשבילי והקב"ה ממילא יכוון הכל בצורה הכי טובה גם בלי התפילה שלי! בעצם יוצא שאין לי על מה להתפלל כי אין לי בשביל מה לבקש על משהו שנראה לי ממבט של בנאדם שיהיה לי טוב.