ש. יש כל מיני תחומים שמאוד חשוב לי שתהיה בהם התמדה -כושר, עבודת ה', פיתוח תחביבים, לימוד יומי וכו' לפעמים אני מצליח ומרגיש טוב וסיפוק אבל המון פעמים אני נופל בזה ומפספס השאלה שלי היא איך לשמור על ההתמדה לא רק לטווח קצר אלא לדרך חיים? תודה רבה! בן 15
בזמן האחרון אני חושב לעצמי מאיפה לי לדעת בכלל שיש אלוקים ואני גם תוהה מה ההיגיון שיש אחד כזה ואם יש למה הוא לא מראה לנו את הנוכחות שלו בעולם?
היי, אני בת 17 שמיניסטית, וקצת קשה לי לאחרונה עם אבא שלי. אני אוהבת אותו מאוד ומרגישה איתו בנוח רוב הזמן, אבל מידי פעם אני מרגישה שיש לו ציפיות גבוהות ממני. זה התחיל בשנה שעברה, כשהתחלתי לשקול אם לרדת מחמש לארבע יחל מתמטיקה והוא ממש ניסה לשכנע אותי להישאר בחמש, וכשאמרתי לו כשהחלטתי סופית לרדת הוא פשוט אמר "אני מאוכזב". זה קרה רגע לפני שנכנסנו לסופר אז לא יצא לנו לדבר על זה ואחרי כמה ימים הוא כן אמר שהוא תומך בי והכל אבל עדיין זה קצת מעיק עליי. אני חושבת שהוא קיווה שאני אהיה בחמש יחל כי כשהוא היה בתיכון לא הייתה לו אפשרות לעשות חמש... אז זה היה קצת כאילו הוא מנסה להגשים את זה דרכי. בנוסף בזמן האחרון קרה כמה פעמים שהוא העלה את הנושא של מה אני אלמד בעתיד, וכל הזמן הוא דוחף אותי לכיוון של מתמטיקה ומקצועות רציניים וריאליים כאלה וכל הזמן אומר שאני גאונה. אני לא מכחישה את זה שיש לי שכל ב"ה אבל אני ממש לא גאונה... ואני חושבת שהצדדים ההומניים והריאליים שלי שווים פחות או יותר. וכרגע בראש שלי העתיד שלי יותר בכיוון הומני מאשר ריאלי... ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא מתכוונת ללכת ללמוד משהו שאני לא ארצה אבל אני לא יודעת איך לגרום לו להרגיש בסדר עם זה. מקווה לעצות כלשהן ותודה מראש!♡
בכל השנים האחרונות תמיד מגיעים לקטע הזה בתורה של איך יש גם בחירה חופשית וגם ה' יודע את העתיד של האנשים. ותמיד עונים לי על זה שיש לה' דרך שאנחנו לא יכולים להבין.. ואני ממש לא מסכימה אם זה שצריך להאמין במשהו שהוא לא הגיוני בשום דרך. זה או שיש לנו בחירה חופשית בבחירת דברים בעתיד או שאלוקים לא יודע את העתיד שלנו.
רציתי סתם לשאול כמה משיבי נפש יש פה-כמה אנשים בערך עונים על השאלות, חח זה לא משנה כמה, זה לא הכמות זה האיכות...😉 אוקיי ועכשיו לשאלה שלי-שאלו את זה כמה פעמים פה אבל אני מגיעה מכיוון אחר, איך אפשר להסביר לחילוני או כל אדם אחר שלא מאמין בה' שהוא באמת קיים? אני יודעת שהוא קיים כי אני פשוט יודעת את זה, ככה גדלתי מגיל 0 וזהו, אחרי שאני כבר יודעת זה עוזר לי באמת להאמין לכל הסיפורים בתנ''ך ולהבין שכל הניסים זה באמת מה' והוא נמצא איתנו כל הזמן. אבל בן אדם לא מאמין- יכול להגיד שכל הניסים זה בכלל מקרים או שהתנ"ך לא באמת קיים וזה סתם סיפורים מוזרים שמישהו המציא. ניסיתי לחשוב על כל מיני תשובות אבל כל שאלה יש תשובה - איך יודעים שזה באמת ה' ולא סתם מקרה? שוב- אני מאוד מאמינה, יודעת שה' קיים ורואה את זה גם בימנו- לדוגמא מלחמת העצמאות (או מלחמה אחרת אני לא זוכרת בדיוק חחח) היו ניסים אבל באותה מידה אפשר להגיד שזה היה סתם מזל. בקיצור- איך אפשר להסביר שה' קיים? תודה רבה ואני מקווה שהבנתם אותי.
היי, תמיד הייתי בדעה כזאת שהכול לטובה... אם קורה משהו זה כנראה משמיים, סתם דוגמא- אם פספסתי את האוטובוס ואני ממש מתבאסת כנראה שאני לא הייתי אמורה להיות באותו מקום(ברור לי שכל אדם צריך גם לעשות את ההשתדלות שלו אבל נראה לי הבנתם).אבל אז חשבתי על זה ואמרתי שאולי ה' רוצה להעניש אותי, עשיתי משהו לא בסדר אז ה' ''מחזיר'' לי/ מסמן לי איזה משהו משמיים, בקיצור- איך אני יכולה לדעת שבאמת הכול לטובה? תודה מראש;)
אני לא רוצה להאמין באלוהים, איך להסביר את זה להורים שלי ולסביבה? בת __
א. איך אני אמורה לדעת מה השליחות שלי? (אין לי מושג גם מה הכישרון שלי, כל התחומים של אומנות ומחול והסגנון הזה זה כיף לי אבל אני לא טובה בזה. אני כן טובה בחברתי, לדבר עם אנשים וכו', אבל זה לא נראה לי כשרון, כשרון אמור לבוא נראה לי לידי ביטוי במשהו יותר פיזי כמו אפיה- שרואים את התוצאות באותה שניה כאילו, וחברה זה לא באמת כישרון...) ב. אומרים שצריך בכל שניה לנסות לעשות את השליחות שלך אבל ברגע שבנאדם גומר את השליחות שלו בעולם אז הוא מת לא?! אז למה שאני ירצה לעשות את השליחות שלי? בת 16
בזמן האחרון אני מרגישה שאני מקיימת מצוות בלי משמעות ובלי אמונה מאחורי זה. פתאום עלתה לי שאלה- איך אני אמורה להאמין שיש באמת אלוקים אם אין שום הוכחה? בתכל'ס זה נשמע לי סיפור לא אמיתי שמישהו פעם החליט לכתוב.. פתאום נבראו החיות, השמיים הפכו לים, גם האנשים נבראו.. לא יודעת זה נשמע לי לא מציאותי..
כל פעם כשאני אומרת שאני לא בטוחה שאני רוצה להמשיך להיות דתיה וכו', אנשים שואלים אותי למה אני לא מאמינה בה' וכו', אבל לא זאת הסיבה שאני רוצה לצאת בשאלה, אני לא רוצה כבר להאמין בה', זה עול כבד מדי ואני פשוט לא רוצה את זה, וטוב לי עם המרחק הרחוק שלי עם ה', אני לא רוצה להתקרב, אני מודה שיש הרבה דברים טובים בדת ובכללי וגם ביהדות, ואני מקבלת הרבה מהם, אבל כל כך קשה לי להסביר לאנשים שגם אם אני לא אשמור ואדייק עם כל מצווה, גם אז אני אוכל להיות מאושרת ושמחה עם עצמי, איך אני מסבירה את זה לאנשים? נקבה
אני מאמינה שיש ה' והוא ברא את העולם (וזה לא כל כך מפריעה לי..) אבל מה הקשר בין זה לבין לעשות את כל המצוות זה שהוא אמת סבבה אבל מאיפה לעזאזל הספר חוקים הזה קשור פה??וגם מה אכפת לו באמת אם אני נותנת לנהג באוטובוס את הכסף ביד או לא? מה הוא נהנה לראות את כל הכסף מתפזר?😉 סתם בקיצור א. למה לי לקיים את התורה (גם אם אני מאמניה בה') ב. מה הקטע בפרטים הקטנים? תודה רבה רבה
ש. היי כל הכבוד ותודה על המיזם! יש הרבה חילונים שאומרים שהם מפרידים בין הדת לאמונה. הם מאמינים בה' אבל יותר מזה לא עושים כלום.. אפילו ההפך- (דוגמא) עושים קעקועים ולא שומרים שבת בכלל. זה לא נשמע קצת מוזר? הרי אם אתה מאמין שיש אלוקים כנראה שהמצוות האלה באמת באו ממנו ולא סתם.. אז למה בכוונה לא לשמור מצוות ולהפך- לעשות עברות שאפשר למנוע כי אתה יודע שזה אסור? אם אתה מאמין למה לא להיות דתי?