שלום! קודם כל, פרויקט מדהים! זה מדהים לראות לכמה לבבות לכמה אנשים נתתם תשובות, ופשוט הייתם שם וכל כך הועלתם.. פשוט אשריכם! זכינו שיש לנו כאלה אנשים בעם ישראל.. יצא לי בזמן האחרון להתעסק ממש בשאלה הזאת, האם הקב"ה הוא טוב גמור..? קשה לי לפעמים לראות את זה, ב"ה אני שמחה בחיים שלי, ואני רואה איך הקב"ה הוליך אותי לדרך הנכונה והמדויקת לי, ועל כך כל הרבה דברים טובים שיש לי וב"ה זכיתי להם, אבל לפעמים ממש קשה לי לראות את זה.. קשה לי להתעלם מהם.. לפחות ללב שלי קשה להתעלם מהם.. אני שמה לב לזה בעיקר בדברים קשים שאני שומעת, חלק קרובים אלי וחלק פחות.. אני שומעת על פיגועים, על אסונות כל כך כבדים וקשים, שואה איומה.. וקשה, קשה לי לראות בזה לגמרי טוב.. ברור לי שאני לא יכולה להבין את הדרך של הקב"ה, וברור לי שהוא טוב, זה ברור לגמרי, אבל יש דברים שפשוט קשה לי לראות את זה.. אני רוצה לאהוב את הקב"ה עד הסוף, אבל באמת, אבל העניין הזה לא מרפה ומקשה.. תודה רבה לכם!
היי מקריאה פשוטה בתורה, היא נראית נורא אכזרית! על כ"כ הרבה דברים יש עונש מוות. אז רציתי לשאול, למה? אין דרך לתקן..? או עונש פחות רציני.. ולמה בצורה כזו אכזרית?(סקילה שריפה הרג חנק...) תודה רבה!
שלום , אני מוציאה אנשים מהר מדי מהחיים שלי אם הם מאכזבים אותי אפילו קצת לא משנה אם הם משמעותיים עבורי ואני לא רוצה שזה יהיה ככה.. מה לעשות ?
ש. אני שונאת לבוא לבית ספר. כשאני כבר שם, כיף לי מאוד עם החברות והכל.. אבל אני פשוט שונאת ללמוד! נמאס לי להתאמץ, נמאס לי להכשל, נמאס לי ללמוד חומר נטו לבגרות שלא רלוונטי לחיים שלי. איך אפשר לקום בבוקר, ולשמוח שיש לי בית ספר היום?! ועוד לנסוע בשביל זה המון, לקום מוקדם, זה שווה את זה בסוף? בקורונה חגגתיי!! ניהלתי את הזמן לעצמי, למדתי כמה מתי ואיפה שרציתי, ואחרי חודשיים וחצי בבית, חזרתי אבל לא באמת.. לא הצלחתי לחזור למציאות הזאת של לימודים, הברזתי מלא, לא פתחתי ספר לפני מבחן, כשכבר נכנסתי נרדמתי, ומהר מאוד בתוך 3 שבועות כבר הגיעו פעילויות סיכום וסיימנו. איך אני יכולה לעבור את זה בקלות ולא לגרור את עצמי ולסיים בקושי? באמת שבא לי
ש. היי יש לי בעיה קטנה.. אמא שלי היתה חילוניה לפני שהתחילה עם אבא שלי ככה שכל הצד הזה במשפחה שלי חילוני. סבתא שלי כל פעם רוצה שנאכל כשאנחנו מגיעים אליה הביתה אבל אני יודעת שהאוכל שם לא כשר. האחים שלי כן אוכלים שם ואם אני לא רוצה היא נפגעת.. מה אני יכולה לעשות? אני לא רוצה להמשיך לאכול שם אבל אני גם לא רוצה לפגוע בה
ש. היי, זה אולי נשמע טיפה כופר, אבל בזמן האחרון חשבתי על זה וקצת קשה לי עם כל הקטע הזה של הקרבת קרבנות. כל הקטע הזה נשמע לי פגאני ומוזר ממש, אולי כי אני לא חייה במציאות של בית מקדש וזה נשמע לי לפעמים קצת רחוק, אבל גם קשה לי עם הקטע שאני פשוט לא מצליחה להבין איך להרוג/לשחוט/להקריב חיה (תקראו לזה איך שאתם רוצים), איך זה בדיוק מקרב אותי לה'? לאן זה מקדם אותי?
שלום, קודם כל תודה על הפרוייקט המיוחד והמדהים הזה! מרגישה שלאחרונה כשאני כבר יותר גדולה אני מבינה כל מני דברים שלא הייתי מבינה פעם, ויוצא לי המון להסתכל על דרך החינוך של ההורים שלי בעין בוחנת, כמובן שלא מתוך כוונה רעה אבל ברגע שאתה בגיל שכבר יש לך חשיבה על זה ודרך משלך יש דברים שהם עושים שנראים לי לא מתאימים או שלפעמים אני רואה שהם מחנכים את האחים הקטנים שלי בצורה מסויימת שאני לא ככ מסכימה איתה וזה מעצבן אותי.... מרגיש לי שזה מאוד מפריע לכיבוד הורים שלי וליחס כלפיהם.. מה אפשר לעשות?
בשנה האחרונה אני מרגישה שהנפש שלי צריכה חיזוק רציני. אני פחות מאמינה בשבת ואני לפעמים טיפה נשברת בשמירת השעות בין בשר לחלב, ואני מתחילה לא לאהוב את השבת (אני לא מבינה את המהות). זה ממש מקשה עליי ואני רואה שזה מתחיל להתפתח בתחומים אחרים. והייתי רוצה ללמוד ולפתוח ספרים בשבת, אבל אני לא מבינה מה שהם אומרים.
אני מבין את החשיבות של איסורי דרבנן אבל עם זאת זה לא משהו שהופיע במשנה, בגמרא או בראשונים (לפחות ברמא והשולחן ערוך. כמובן שנאסר לאכול ביחד ואפילו באותה ארוחה אבל לא כתוב שצריך לחכות ככ הרבה זמן)אז מתי בדיוק המנהג/האיסור הזה נהיה ולמה אנחנו ככ מחוייבים אליו?(אני באופן אישי לא מוכן לקבל איסורי דרבנן של רבנים בני זמננו בלי נימוקים- הם לא תנאים או אמוראים).
אם הרמב״ם אמר שדור הגאולה זה דור שבו הילדים מתחצפים להוריהם, אני צריכה להתחצף להורים שלי בשביל להיות בגאולה? אני אמורה לקבל את זה שהילדים שלי (בעתיד ) יתחצפו אלי, ולא לנסות לעצור את זה? ואיך זה לא סותר את מצוות כיבוד הורים? תודה!!!
תודה רבה על כל מה שאתם עושים! עניתם לי כבר על הרבה שאלות ב"ה. אני בת 16 וחצי. תוך כדי למידה למתכונת בהיסטוריה חשבתי על זה, שתכלס לערבים היתה כל סיבה הגיונית להילחם בנו כשהתחלנו לעלות לארץ. אחרי הכל הם גרו פה מלא שנים לפנינו ואנחנו פשוט באנו והחלטנו להשתלט להם על הארץ. אני יודעת שיש לנו זכות היסטורית וכו על הארץ, אבל מבחינתם גם להם יש. איך אפשר עדיין לחשוב שהם הרעים בסיפור? איך אנחנו טובים יותר מהאמריקאים שכבשו את האדמות של האינדיאנים?
שלום, רציתי לשאול שאלה שאני מקווה שתהיה לכם תשובה עליה. אני חולמת המון חלומות, ורוב המוחלט של הפעמים אני זוכרת אותם. אני ממש רוצה לפתור אותם ולגלות למה זה מה שאני חולמת, ומה זה אומר, ולמה יש חלומות מסוימים שחוזרים על עצמם. אבל אני מבולבלת, מצד אחד אומרים "חלומות שוא ידברו", ומצד שני אפילו בתנך רואים שיוסף פתר חלומות לפרעה, ולא מוזכר בזה שום איסור או משהו סתמי, זה ממש ניבא את העתיד. ממש אשמח אם תוכלו להסביר לי מהידע שלכם. וגם- אם כן יש משמעות לפתירת חלומות, את מי אפשר לשאול לגבי הפתרון? בת 16 תודה רבה!!