היי, יש מישהי ממש נחמדה שאח שלי הכיר ביננו בשביל שהיא תעזור לי בכל מיני דברים. דיברתי איתה די הרבה והיה ממש מדהימה ומיוחדת. אני חושבת שהם מאוד מתאימים והלוואי שהיא תהיה חלק מהמשפחה שלנו. היא באמת מדהימה. מה לעשות? להגיד לאח שלי?
אשמח לתשובה מהירה🙃 נפרדתי מחברה לפני כמה חודשים.. ושמעתי שיש לה חבר חדש.מעבר לכך שאני אכול קנאה, זה העלה לי תחושות לא נעימות והחמצה מטורפת. לא מסוגל לפרגן לה! למרות שאני כל כך רוצה שהיא תהיה מאושרת!!!קשה לי כל כך.. מתוסכל ומיואש.
ש.אין לכם מושג כמה אתם עוזרים! יש לי שאלה... אני בת 18 ולא רוצה קשר עם בנים! זה בעיה? לחברות שלי יש חברים וזה לא מושך אותי, אני לא מעוניינת בזה... זה תקין?
היי, אני בתיכון, ואני בחור בסך הכל חברותי יפה גבוה אבל אני חושש מהעתיד שלי בעניין עם נשים..אני לא מצליח לדבר עם בנות, אני כל הזמן חושש לגשת ומפחד מיזה מאוד כיוון שאולי אני אקבל סירוב מה אוכל לעשות? עם איזה גישה לגשת?
למה בנים כל כך מייאשים?! אוףף אתם צריכים להיוולד עם ספר הוראות להתנהגות מול בנות
אני ממש קנאית לאקס שלי.. פשוט מקנאה.לא רוצה שהוא ימשיך הלאה, לא רוצה שבנות ידברו איתו וזה יגלוש (תכלס ככה אנחנו הכרנו, מדיבור שגלש)אופפפ איתי! פשוט אוכלת את עצמי בלי סוף.אני מבינה ויודעת שאני צריכה להשתפר בזה.מה עושים? בת 18
שלום רב,אני מאוהבת במישהו שבאמת חשבתי שיוכל לצאת מזה משהו אבל התברר לי שהוא לא מרגיש כמוני.מאז אני פשוט במצב רוח נוראי, אני באמת אדם שמח, אופטימי, אין סוף לאמונה שלי בה' יתברך, אבל אני מרגישה שזה קצת גדול עלי עכשיו והיו לי הרבה ניסיונות בחיים אבל עכשיו אני מרגישה ללא תקווה.ראיתי כמה מהתשובות שלכם על שאלות בנושאים כאלה ושרוב הפעמים החלק החשוב הוא להתעסק בדברים אחרים, למצוא תחביבים ולמלא את הזמן, אבל באמת שאין לי חשק לזה, לא שאין לי מספיק דברים לעשות, אני מדריכה בסניף, ב"ה יש לי הרבה חברות, יש את הלימודים, משפחה, אבל אין לי שום רצון לעשות משהו.. אני מהבוקר עד הערב מנסה שהיום יעבור כבר... ופשוט מרגישה שקצת אין לי טעם לקום ח"ו, גם כשאני עושה משהו אין לי את השמחת חיים האדירה שהייתה לי וקצת מתחבאת עכשיו, נראה לי שכמו כל בת שנדלקת על מישהו ישר התחלתי לראות את העתיד שלנו יחד ועכשיו זה פשוט התרסק.אני רק רוצה שוב להיות שמחה, שוב להיות עם תקווה ועם רצון עמוק לקיים את התורה והמצוות, לשים את זה מאחורי, לגדול מזה ודי.אני לא מיואשת ח"ו משום דבר, אבל אני רוצה בכל ערב להרגיש שהיה לי יום מנוצל, כי זה פשוט שאב לי את כל הכח רצון, אני רוצה לב חופשי.תודה רבה רבה לכם:)
שההורים שלי בהליכי גירושין..והאמת, אני במחשבות עם עצמי. מי ירצה אותי? מי ירצה להתחתן איתי? כל אחד רוצה סבא וסבתא "נורמלים" לילדים שלו, שבתות אצלם ואווירה משפחתית...
היי, תודה לכם!! תותחים ואלופים!😇שאלה קצת מביכה..מזל שזה אנונימי. ב"ה אני יוצאת עם בחור מתוק ממש! ובע"ה בשבת הקרובה יש שבת משפחתית עם הצד שלו, שבת בר מצווה לאחיו.. והוזמנתי(:אשמח לעצות, טיפים, עשה ואל תעשה וכל מה שתראי לנכון😉זה ממש עוד כמה ימים, אז אשמח לתשובה בהקדם🙏
ש.היי רוצה להגיד קודם באמת כל הכבוד על הפרוייקט! לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל אני קומונרית שנה שניה ונכנסתי לקשר זוגי לא מזמן מרגישה שקצת כבר מציתי את התפקיד ואת השירות שניראלי זה הגיוני במיוחד שהקשר הולך למקום של חתונה אבל מצד שני לא באלי שזה יהיה על חשבון השירות, על חשבון החברות שלי מהשירות והסניף אני רוצה לסיים את השנה הזו בטוב ולא לחכות שהזמן יעבורמרגיש לי שזה גם ביגלל שנכנסתי לקשר זוגי וגם ביגלל שזה שנה שניה שלפעמים היא שוחקת כבר..טיפים איך לצאת מהמקום הזה? עצות איך כן לשלב בין לבין שאני לא ירגיש פיספוס בסוף
איך מנהלים זוגיות בצורה בריאה וטובה? גם בלב החברות וגם וכנשואים.