קודם כל איזה כיף שיש את הפרויקט המדהים הזה. אוקי אז ככה יש לי חברה שמצד אחד אני לא אוהבת את מה שעושה את החברות שלנו, היא מוציאה ממני דברים שלא הייתי רוצה, אבל מצד שני יש נושא שהיא היחידה שמבינה אותי בו. ניסיתי להתרחק ממנה כמה זמן ואז הנושא הזה צף והייתי חייבת עזרה.
איך מתמודדים עם כל כך הרבה אכזבה ותסכול? מהכל בערך..
פסח בפתח והחדר שלי נראה כמו חיריה! ואנלא מגזימה. אין לי כוחות לקום ולסדר אותו.
היי, יש לי שאלה שאני קצת מתביישת לשאול (מזל שזה אנונימי:) איך מתכוונים? אני מאוד אוהבת להתפלל וללמוד תורה ובכללי לקיים מצוות אבל אני מרגישה שזה בא ממקום מאוד שכלי ולא מתחבר לי בכלל לנשמה. אף פעם לא הייתה לי תפילה משמעותית או אפילו שיעור שקרה לי משהו לנשמה אני עושה את הדברים האלה בעיקר כי אני אוהבת לשמוע שיעורים או להתפלל אבל אני לא מרגישה שזה עושה לי משהו. אשמח שתתנו לי טיפים איך להתכוון או לפחות איך זה מרגיש ואולי גם תוכלו לעזור לי להתחבר יותר לנשמה שלי (אם היא עובדת אצלי בכלל...) תודה רבה!
מדריכה שנה שניה מאוהבת מאוהבת מאוהבת. בסניף, בעשיה, בחניכות, בתפקיד.. מנסה ללמוד קצת מטעויות משנה שעברה.. חודש ארגון היה אינטנסיבי במיוחד, מלא מחשבה, יצירה, עשיה, נתינה, פשוט חודש מטורף!! יצאתי ממנו מסופקת ממש ובציפייה גדולה לשנה השנייה, אבל מבואסת ועל הכלום שנשאר לי. פתאום החיים הפכו לריקים ממש.. בלי עשייה, בלי עיקר לחיים. אחרי חודש של מעט 24/7 בסניף פתאום פעמיים בשבוע בגג, בלי משהו להתעסק בו, הכול הפך ללימודים לימודים לימודים, בלי טיפה של כייף ועשיה. אין משהו לצפות לו. איך אפשר להתכונן לקראת "דכאון אחרי חודש ארגון" של השנה?
ש. שלום ותודה רבה, (וסליחה על הטרחה) יש משהו שאני מרגישה כבר תקופה ארוכה... משהייתי קטנה היו לי קשיים חברתיים, הייתי ביישנית, וכל חברה שנכנסה לי ללב בסוף עזבה אותי. לאט לאט חשבתי שזה הסתדר, כי יש לי קבוצת חברות. אבל אני פתאום קולטת שאף פעם לא היה לי טוב איתן. הרגשתי שהקשר שלי איתן חלש ממה שהוא ביניהן, וגם לא אהבתי את זה שהן קצת מדרדרות אותי לערכים לא טובים. הרבה פעמים הרגשתי בודדה גם כשאני איתן. אני מרגישה הרבה שיש מצבים שאני מוכנה להתמסר בשבילן והן הרבה פחות רואות אותי.... אני לא רוצה לעזוב את החברות כי אני לא רוצה להישאר לבד.. שזה מה שהכי מפחיד אותי, כי אני לא טובה בקשרים חברתיים. ולפעמים כן כיף איתן. אני מרגישה שאני צריכה יותר מזה, שיראו אותי גם. אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי מהבחינה הזאת.
ש. התחלתי לצאת עם מישהו ואחרי תקופה של חודש אני עדיין לא פיתחתי כלפיו שום רגש של אהבה או התלהבות והוא כן וזה כבר קרה לי בעבר, קשה לי ממש להתאהב ומרגישה שיש לי טעם ספציפי מדי בגברים. אני לא יודעת אם זה מה שמונע ממני לפתח כלפיו רגשות, אבל זה ממש מפריע לי שאין את זה כי הוא בחור טוב. מצד שני לא רוצה להתפשר וגם לא רוצה למשוך את הקשר ולהתרגל יותר מדי וזה גם לא פייר כלפיו בת 21
ש. הי נולד לי היום אח ואני פשוט.. לא מצליחה לשמוח בו ובכללי הכול מלא בריקנות כבדה כזאת, לא יודעת מה לחשוב, זה אמור להיות יום מאושר.
ש. עוד מעט חוזרים לאולפנה ואני ממש מפחדת!! אני לא כ"כ שמרתי עם בנות על קשרים ואין לי הרבה חברות באולפנה ואני לא יודעת איך אני יכולה לחזור ובכלל איך אפשר להתחיל מחדש.. אם אפשר לא לכתוב "תנסי כן לשמור על קשר" וכאלה.. ניסיתי וזה פשוט לא הולך.. פשוט אין לי כוח לחזור לא יודעת מה יהיה ואני בטוחה שאני אבכה כל יום כזה.
שלום!!! היום ראש חודש כסלו ואני לא כל כך מבינה למה כל פעם צריך ללבוש חולצה לבנה, ולהגיד הלל, מה העניין בראש חודש? תודה רבה!!
שונאת שונאת שונאת את האולפנה שלי. הם רעים אלי, קשה לי ממש עם הלימודים, אין כמעט פעילות חברתית (גם בלי קורונה) הגישה החינוכית שם מעצבנת אותי, ופשוט לא טוב לי שם. כשבאתי בכיתה ח' התלהבתי שמצאתי את המקום שתפור עלי, עם מלא הווי וכיף. קיוויתי שבשישית משהו ישתנה.. אולי זה סתם תסכול של החמישית, אבל הוא רק התגבר...מצד אחד רע לי, מצד שני לעבור זה קשוח מדי וגם אין לאן. חברות ב"ה יש, אבל אני מרגישה שאני מעיקה עליהן כבר עם התלונות...מה לעשות? (באולפנה הם לא יודעים שאני לא אוהבת את המקום) (המדריכה לא אופציה ואני די מתפדחת ממורות, הייתה לי כתובת מושלמת שפשוט עזבה בסוף שנה.. ככה שנשארתי בלי דמות מהצוות לפנות אליה.)
ש. היי קודם כל ממש ממש תודה הפרוייקט שלכם באמת מדהים! אז נכנסתי עכשיו להדרכה בסניף חוץ, יש חברה טובה שנכנסה איתי אבל היא עזבה וכרגע אני היחידה השבט שלי בסניף חוץ, כולן בסניף המקורי. וגם עוד לא התחלנו כי זה סניף חדש ובגלל הקורונה זה קצת נתקע. אני די מרגישה לא קשורה, כאילו זה הסניף שלי והכל אבל אני לא בצוות שם ולא חניכה וחברות שלי כל הזמן מדברת על ההדרכה ועל הצוות והכל ואני פשוט לא שם. אני אשמח לעצות :)