היי. יש לי סבתא, פעם היינו הולכים לבקר אותה כל הזמן ויש לי ממנה כמויות של זכרונות טובים. לפני 4 שנים סבא שלי נפטר, ומאז היא לא חזרה לעצמה.. לאט לאט כל התפקוד ירד , היא לא מכינה אוכל , ובגדול לא ממש מדברת.. אם אני אשאל אותה שאלה היא לא תענה לי.. עכשיו השאלה שלי היא מה עושים עם זה? אני לא מוכנה להתייחס אליה כאילו היא מתה כי היא כאן ולא כל החיים תהיה לי סבתא ואני נורא רוצה לשמור על קשר איתה.. אבל איך אני עושה את זה אם אי אפשר לדבר איתה? אני אפילו לא יודעת מה היא מבינה ממה שאני אדבר איתה או אם אני אשתף אותה ביום שהיה לי.. ולשאול אותה דברים לא יעזור כי היא לא תענה... מה עושים עם זה? איך ממשיכים להיות בקשר חלאהוב בן אדם אם זה לא הבן אדם שהכרתי? אם אין איך ליצור קשר??
הי אמא שלי מעירה לי הרבה. הרבה בקטע של צניעות וגם סתם על דברים קטנים כאלה. כל פעם שהיא עושה את זה פשוט באלי ללכת ולבכות עם עצמי שעות ולעשות בדיוק ההפך ממה שהיא אמרה. זה עושה לי רע, לא מרגישה שזה בונה אותי בשום צורה הביקורת הזאת ואני גם רואה שהיא מעירה לאחים שלי הגדולים שהם כבר אפילו לא גרים בבית. למה אני צריכה להרגיש בית ספר בבית שלי? ועוד משהו, יש דרך לדחות את האנטיות הזאת שאני מרגישה? תודה
הי, תודה רבה לכם על המיזם המהמם הזה!! יש לי אחות קטנה ממני בשלוש שנים ויש לה אופי שונה ממני מאוד. לגמרי הפוך משלי. לאחותי יש בעיה של התפרצויות זעם כאלה והיא כל הזמן כועסת ועצבנית. אפילו אם אני רוצה לנסות להתקרב אליה היא ישר מרחיקה אותי. הבעיה העיקרית היא שאני שמה לב שהיא ממש מבאסת לכל המשפחה את האווירה כמו ארוחות שבת או או טיולים ואפילו סתם נסיעות באוטו. היא מביאה איתה ענן שלילי לכל מקום. איך להתמודד עם זה? אני לא מצליחה לדבר אליה ונמאס לי כבר שכל הדברים המשפחתיים שלנו הופכים לשליליים בגללה. מה לעשות?
הצבתי לעצמי יעדים, ולרב אני לא עומדת בהם, וזה מבאס ומסתכל גם אותי וגם זה מבאס את ההורים שלי, נגיד התחלתי ללמוד נגינה באתר כלשהו בתשלום שאבא שלי השקיע, וכאילו אני כל הזמן נמרחת, אני מפנה לעצמי צהרים כדי לעשות מבחנים ועבודות ובפועל אני פשוט סתם לא עושה כלום.. אני פותחת את המחשב ורואה איזה סרטון ביוטיוב.. וזה מעצבן, כי כן באלי להתקדם וללמוד ולהשקיע אבל אני פשוט לא מצליחה להתפקס..
הי, תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה, תזכו למצוות! אז ככה- היצר הרע שלי פשוט חזק! ואני כ'כ חלשה מולו! כל מלחמה- הוא מנצח.. ואני לא יודעת מה לעשות! נמאס לי. אני רוצה לעשות מה שאני באמת רוצה בתוך תוכי, באמת האמיתית. אבל היצר הרע כל פעם בא, מפריע, ומביס אותי פעם אחר פעם. אני מרגישה את המלחמה שבתוכי אבל לא מצליחה להצליח במלחמה הזאת.. אני כבר מיואשת! אשמח לעזרה. תודה!
היי, קודם כל תודה לכם אתם עוזרים לי ברמות!!! ואני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי, אין לי ביטחון עצמי בכללל!!! אני לא בטוחה בעצמי בכלום. כל פעם אני מתפדחת להדחף לבנות בשבט שלי, אני בטוחה שאני לא חכמה, שאני לא יפה, שאני לא טובה, ושאני לא כלום. זה פשוט משגעע אותייי אני כל היום חושבת על זה רק, וזה מביא אותי לבכיי, אבל גם חוץ מזה אני גם כל הזמן חושבת שבנות לא רוצות להיות איתי, אין לי ביטחון בעצמי שאני חברה חמודה וטובה. נגיד במבחנים שיש אני תמיד בטוחה שאני אקבל אפס ובכניסה לאולפנות הייתי בטוחה שלא יקבלו אותי לשום אולפנה, אני פשוטט לא בטוחה בעצמיי בכלום בחיים האלוווו מה אפשר לעשותתת?
אני מרגישה תסכול הרבה פעמים אני מדברת עם חברות שלי ולפעמיים מרגיש לי הכי קשור שבעולם אבל הרבה פעמים מרגיש לי כאילו אני אוויר כאילו אני מנותקת וממש קשה להתמודד עם זה הרבה פעמים אני וכמה חברות חוזרות ביחד מהסניף ואנחנו גרות באותו אזור בעיר והן ממש מתעלמות ממני ברמה שאני הולכת כאילו לבד
אז ככה זה לא ממש שאלה אבל בכל אופן , אני מקובלת פשוט חברה של כולם ויוזמת מלא דברים זה האופי שלי . היו לי פעם 2 חברות טובות ושתיהם פשוט תקעו לי סכין בגב , ככה שאני לא רוצה עכשיו להיות בקשר קרוב של חברה טובה , יש לי ידיד נפש וזה באמת מספיק לי וגם כמו שאמרתי אני חברה של כולם ... עכשיו יש כמה בנות שמנסות להיות חברות שלי ובאמת שלא בקטע רע אליהן פשוט אני לא רוצה עכשיו קשר כזה אמרתי להם את זה והן לא משחררות וזה נהיה כבר ממש מציק לא יודעת מה לעשות בת 14
נשמע קצת תינוקי.. אבל לפעמים אין לי כוח להתמודד יותר עם החיים האלה. אני רואה שיש המון טוב. אבל קשה... ולפעמים נמאס. כל הזמן קורים אסונות. כל הזמן אני נופלת, עושה פדיחות, לא מספיק טובה. אין לי כוח יותר. אפשר באמת לחיות את החיים בשמחה בקלילות ובטוב? אני לא שואלת מה הסיבה לחיים כי זה פחות משנה... עדין נמאס לי תודה לכם!!! בת 18
אני ממש לא אוהב את אח שלי הוא פשוט אדם נוראי אין לו שום כבוד לכלום והוא עושה מה שבא לו ברמה של אם הוא לא היה אח שלי הייתי ממש מתעב אותו ברמה גבוהה אז מה אפשר לעשות עם זה? בן 14
הי, תודה לכם על הכל! אני בכיתה י', בלי עין הרע לא חסרים לי קשיים בחיים והקב''ה נתן לי זכות להתמודד עם המון נסיונות בהמון תחומים, אני מלאה בבעיות רפואיות וחרדות וקשיים משפחתיים... לאחרונה עולות לי יותר ויותר שאלות על איך זה הגיוני שכביכול לאדם אחד יהיו המון המון קשיים מטורפים בחיים, ואנשים אחרים ( חברות מהכיתה לדוג') לא קשה להם. חברות שלי אומרות שהן מרגישות לידי כמו ילדות קטנות כי אין להן התמודדויות כמו שלי והצרות הכי גדולות שלהן זה לקבל ציון נמוך במבחן. למה זה לא יכול להתחלק שווה בשווה? אני לא כועסת חלילה על חשבונות שמיים אבל מרגישה שהשק עם כל הצרות נקרע מעל הראש שלי...
תודה רבה לכם שאתם נותנים מענה לכולם. קשה לי. פשוט קשה. אני כל הזמן מנסה עובדת קשה, אם זה בלימודים, בהדרכה, בקשר עם אנשים ופשוט בסוף אני לא רואה תוצאות. לומדות שעות בשביל מבחנים ובסוף מקבלת ציון סביר. משקיעה בטירוף בהדרכה ובסוף החניכים מתפרעים. למה לעבוד כל כך קשה אם לא יוצא מזה כלום? אני כל יום צריכה לשכנע את עצמי לצאת מהמיטה ולהתחיל ללמוד (מהזום כמובן) ופשוט נמאס. אני מבינה שזה תקופה שונה עכשיו ושקשה לכולם רבל אני פשוט מרגישה שאני צריכה חיבוק ענק מכל העולם ואני לא מקבלת אותו.