ש. אהלן (: מצטרפת לכולם ובאמת סחטיין לכל העוסקים במלאכה.. טוב, אני יודעת שעם כל הקורונה הזאת, אני במצב טוב ב"ה. יש לי משפחה, חברות ובאמת חיים טובים... אבל אני מרגישה אבודה, שאני פשוט ריקה מהכל, שאין לי משמעות לחיים במצב הזה, ושהשגרה הזאת פשוט לא טובה לי... אני קמה מבואסת והולכת לישון מבואסת ברצון כבר לסיים את השבוע וככה עוד שבוע ועוד שבוע זה לא כיף לי להרגיש מבוזבזת ועסוקה כל הזמן בלימודים ובלעבור את השנה הזאת! אני ב"ה מצליחה להקפיד להתפלל כל בוקר, אבל בלי הרבה כוונה ועומק, יותר תפילה מתוך הרגל. אני רוצה ללמוד ולשמוע שיעורים אבל אני מרגישה שבכל הפסקה שיש לי אני מרוקנת נפשית, שאין לי כוחות לפתוח ספר עכשיו אשמח לרעיונות איך לעבור ולקדם את עצמי מבחינה תורנית ופנימית תודה רבה!