ש.אני חושבת שבגלל המראה החיצוני שלי אין לי סיכויים למצוא בעל ולהתחתן. זה לא שאני מכוערת, אני פשוט נראית רע ואין בי יופי. שמעתי מספיק על זה שכל אחת יפה איך שהיא ושבנים מחפשים את האופי בכלל. אבל בסוף בנים מחפשים יופי בצורה הכי שטחית וזה מה שמעניין.ומה שעוד יותר מגביר את זה, זה שכל החברות שלי ביישוב מהממות והבנים מתעסקים רק בהן. וזה רק מוכיח לי הכל.*(חשוב לי להדגיש שאני לא מעוניינת בחבר. רק חושבת על העתיד)
יש לי חבר כבר יותר משנה.. ממש טוב לנו ביחד. אבל בזמן האחרון התחילו לעלות לי שאלות אם אנחנו באמת מתאימים ואם באמת הוא האחד. בלב שלי מרגיש לי שזה נכון, אבל בראש פתאום עולות שאלות - אחרי שנה שלמה ביחד.אני מרגישה שטוב לי איתו, אבל אני לא בטוחה פתאום שזה קשר שהוא נכון לחתונה (בכך מקרה יש עוד זמן לזה, כי אני בשירות והוא לפני צבא).מה אני יכולה לעשות עם זה? איך מבררים ואיך אני יודעת מה נכון לי?
הוא ממש מוצא חן בעיניי, אבל מעולם לא יצא לי להפגש איתו. אני מאוד רוצה לצאת איתו, אבל מפחדת לשלוח לו בהודעה.. מפחדת שזה יראה שטחי. או אולי עדיף להתקשר?
ש. שלום :)! התלבטתי אם לשלוח, אבל אני נמצאת בקבוצות כבר כמה זמן ואני רואה שאתם עונים בענייניות וברצינות, אז אנסה גם. אני בת 17 וחצי. גרה באזור תל אביב. לפני שנה התחלתי תהליך של חזרה בתשובה. אני באה ממשפחה חילונית, יהדות זה במקסימום חגים מסוימים וצום כיפור.. שנה שעברה, עשינו סדר לבד, וראיתי על החכמים שגרו בבני ברק. בכללי - היה לי יותר זמן.. טוב, ממש לקרוא את ההגדרה. בכל מקרה, פתאום קלטתי ש-אני גרה, באלפיים שנה הפרש - כמה קילומטרים מאותה עיר. ואנשים גרו שם . ולמדו תורה. היו רומאים, היו גזרות. נלחמו בהם. לימוד תורה, הוא החירות של פסח. משנה - גמרא - משנה תורה - שולחן ערוך - משנה ברורה - 2000 שנה של עולם יהודי מפואר! כמה דקות אחרי הסדר, נכנסתי לאינטרנט, והתחלתי לחקור. גיליתי עולם. פסח נהיה בשבילי הרבה יותר משמעותי כשקראתי מה זה הסדר. בכל מקרה, סליחה על החפירה. מאז התחלתי ללמוד יותר, הלכתי לספרייה, קראתי ספרים, מדי פעם הלכתי לבית כנסת, וניסיתי לעקוב. ההורים פחות קיבלו את זה טוב. הם יודעים שהצעד הבא שלי יהיה גם הפרדה בכיורים, וכמה פעמים לא באתי לים בגלל בעיות צניעות. גם לרוב האירועים בבית ספר הפחות צנועים לא הלכתי.. פאדיחות רצח. כמעט ואין לי חברות. אבל לאחרונה עלה בי פחד ממש גדול.. אין פה דתיים כמעט, איך אמצא חתן ירא שמיים? מי ירצה אותי? מי ירצה את המשפחה החילונית שלי? את הבעיות כשרות, העובדה שאין פה כמעט בתי כנסת? אותי, פרקטית אני לא מבינה כלום?
ש.זה ידוע כשאדם נולד הוא חצי ושהוא מתחתן הוא הופך להיות שלם ולכל אחד יש את הנפש התאומה שלו.. אז אנשים שמתים לפני שהתחתנו מי שהיתה אמורה להיות הנפש התאומה שלהם לא תתחתן גם? או שהם בכלל נולדים בלי התאמה לנפש אחרת?
ש. אהלן:) תודה על המקום הזה של השאלות..שאלה קצת מביכה אבל מטרידה אותי כבר זמן..אז יש מישהו שאני דיי בקטע שלו ואני חושבת שאנחנו יכולים להיות מאוד מתאימים. אני גם רואה עליו שהוא בקטע שלי וחברים שלו גם אמרו לי את זה. אבל, הוא לא עושה שום צעד..הוא מדבר איתי פעם במלא זמן ושאנחנו נפגשים יש ממש כימיה טובה אבל זה ממש בהפרשי זמן גדולים וזה קשה לי ממש.הוא בעיקרון בצבא עכשיו, אולי יש לזה קשר? בנוסף גם אני שומרת נגיעה והוא לא, ואני לא יודעת עד איפה עובר הגבול של האם להתעלם מזה או לנסות בכל זאת?אשמח ממש לתשובה.. תודה רבה!!😁
ש. קודם כל ממש תודה! אני קוראת הרבה מההודעות והתשובות מאוד עוזרות לי! השאלה שלי נוגעת לחבר, בן זוג. למרות שאני עדיין ילדה, צעירה, אני ממש רוצה חבר, אבל כל פעם שאני קרובה לזה אני מתחילה לפחד, מתחילות לי כל מיני חששות, מה אם זה לא הזמן הנכון? מה אם הוא לא האחד שלי? מה אם אנחנו לא מתאימים? מה אם הוא ינצל אותי? מה אם יהיה לי קשה לשמור נגיעה ובסוף ניגע אחד בשני ואז הוא ייפרד ממני ואני ארגיש שניצלו אותי? יש לי עוד שאלה שקשורה לשאלה הראשונה... יש לי רצון להתנשק בגיל הזה (אני לא יודעת אם זה לגיטימי) ואמא שלי רוצה שאני אשמור נגיעה מחבר שלי וגם אני, אבל זה קשה, ואני מפחדת שמרוב הרצון לגעת אחד בשני, בסוף ניגע ואני ארצה להתנשק ובסוף נתנשק ואני לא אדע מה להגיד לאמא שלי, יהיה לי יותר מידי קשה להסתיר ממנה דבר כזה. ויותר מזה, איך אני ארגיש?
ש. טוב אז לבנים שבינכם(;שלום שלום!לא מזמן הייתה שאלה הפוכה. בתור בת די מסקרן אותי הצד השני. הייתם רוצים שיתחילו אתכם? מעדיפים לעשות את הצעד בעצמכם? אם נניח לבחורה יש מספיק אומץ כדי להתחיל, מה הדרך הנכונה לעשות את זה? הודעה ישירה/עקיפה/גורם שלישי?נניח שלא הייתם מעוניינים, הייתם עונים להודעה? מתעלמים? בתודה, מישהי שהתלבטה אם לעשות צעד 🕺🙃
איך אפשר להיות בטוחה שזה זה? שאין אחד אחר שיותר מתאים לי?
איך אפשר לתת מעצמי לבת הזוג שלי ולא לוותר על המקום שלי בזוגיות? איפה נכנס החלק של הויתור אם תוך כדי אני מאבד את עצמי?
איך מנהלים זוגיות בצורה בריאה וטובה? גם בלב החברות וגם וכנשואים?
ש. איך אפשר לגשת לדבר עם בת בלי שזה ייראה הטרדה?