היי! בת 17... אני לומדת עכשיו מחשבת ישראל באולפנא מהספר "אמונה וגאולה" ושמתי לב שהרבה רבנים מתייחסים לאדם הראשון, לחטא שלו, באחד המוקורות הרש"ר הירש אומר שחטא אדם הראשון לא שינה את המהות שלנו, וביכולתינו לשמור על הנשמה והטהרה שלנו ולהחזיר את הנשמה שלמה וטהורב לבורא. מה היה קורה רם אדם הראשון לא היה חוטא? עדיין היינו צריכים ללמוד תורה ולשמור ככ על הנשמה שלנו? תודה על העבודת קודש הזאתי!
קשה לי לחזור לשגרה. לא יצאתי מהבית כמעט חודשיים, ואני מרגיש שבזמן הבידוד הזה התפתחתי מאוד מבחינה רוחנית תורנית ואישית וכשאני צריך לחזור עכשיו לשגרה-אני מרגיש שהיא לא מתאימה לאדם החדש שנהייתי. וגרוע מזה, אני מרגיש שהיא רק מקלקלת לי את מה שבניתי. כאילו עד עכשיו צללתי והחזקתי את האוויר, והייתה לי הזדמנות לצאת ולנשום אוויר ועכשיו אני צריך לחזור ולצלול חזרה. איך אפשר לשמור על עצמי ועל האישיות הרוחנית שלי חזקה?
ש כידוע, דווקא בגלות גדלה התורה של עם ישראל והשפעתו על ההיבט המוסרי בעולם. מתן תורה התרחש במדבר סיני בחו"ל, התלמוד שאנו פוסקים לרוב על פיו הוא התלמוד הבבלי. לעניות דעתי חתימת המשנה התבצעה לאחר חורבן הבית השני. השאלה שלי, האם אין זה ראוי שנקדם את הגאולה? והאם התורה תוקטן בעת הגאולה(המדרשים על חגים שמתבטלים, ספרי נבואות שנגנזים)? האם בעידן של עם ישראל בארצו, העבודה החומרית מתבטאת יותר מאשר הלימוד תורה? כביכול האם התורה המשמעותית צומחת דווקא בגלות?(תלמוד בבלי, משנה תורה לרמב"ם וכו'
תודה על העבודת קודש!! בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים. העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪
ש. קשה לי לחזור לשגרה. לא יצאתי מהבית כמעט חודשיים, ואני מרגיש שבזמן הבידוד הזה התפתחתי מאוד מבחינה רוחנית תורנית ואישית וכשאני צריך לחזור עכשיו לשגרה-אני מרגיש שהיא לא מתאימה לאדם החדש שנהייתי. וגרוע מזה, אני מרגיש שהיא רק מקלקלת לי את מה שבניתי. כאילו עד עכשיו צללתי והחזקתי את האוויר, והייתה לי הזדמנות לצאת ולנשום אוויר ועכשיו אני צריך לחזור ולצלול חזרה. איך אפשר לשמור על עצמי ועל האישיות הרוחנית שלי חזקה?
ש. כידוע, דווקא בגלות גדלה התורה של עם ישראל והשפעתו על ההיבט המוסרי בעולם. מתן תורה התרחש במדבר סיני בחו"ל, התלמוד שאנו פוסקים לרוב על פיו הוא התלמוד הבבלי. לעניות דעתי חתימת המשנה התבצעה לאחר חורבן הבית השני. השאלה שלי, האם אין זה ראוי שנקדם את הגאולה? והאם התורה תוקטן בעת הגאולה(המדרשים על חגים שמתבטלים, ספרי נבואות שנגנזים)? האם בעידן של עם ישראל בארצו, העבודה החומרית מתבטאת יותר מאשר הלימוד תורה? כביכול האם התורה המשמעותית צומחת דווקא בגלות?(תלמוד בבלי, משנה תורה לרמב"ם וכו'
ש. תודה על העבודת קודש!! בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים. העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪
האיגרת הרמב"ן כתוב כך וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ. שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד. אני רוצה להרגיש שאחרים יותר גדולים ממני אבל אני לא מצליח איך אני יכול להצליח להרגיש את זה באמת?
היי קודם כל- זה באמת פרוייקט מדהים! למדתי המון! יש לי שאלה.. זה ארוך אבל באמת חשוב לי אז אשמח אם תענו. אני באמת מבינה את החשיבות של כיבוד הורים אבל אני לא מצליחה. כאילו עם אבא שלי אני בקשר מדהים אבל ממש קשה לי עם אמא שלי.. אני הכי קטנה ולפעמים היא מתנהגת אלי כאילו אני משרתת ממש,ברור שאפשר לבקש ממני דברים אבל יש צורה ומעבר לזה היא כל הזמן עושה לי דווקא, היא יודעת שיש דברים שמציקים לי והיא בכל זאת תעשה לי אותם בכל פעם מחדש. היא מצליחה לגרום לי לחשוב שאני אדם מגעיל, עכשיו אני באמת לא כזה- אם פעם אחת אני לא עוזרת/ לא בשמחה אז היא מתעצבנת עליי שזה קורה כל פעם וכו אני באמת רוצה לכבד אותה אבל אני ממש לא מצליחה, כשהיא מדברת איתי היא מוציאה ממני עצבים בצורה שאף אחד אחר לא יכול. אמרתי המון פעמים שמעכשיו זהו, אני מפסיקה להתעצבן ומתחילה לכבד אבל אז היא עושה משהו שפוגע בי בטירוף. אחרי כל פעם שאני כועסת אני כועסת ומאוכזבת מעצמי שלא עמדתי בזה אבל לא מסוגלת לבקש ממנה סליחה. מה אפשר לעשות עוד?
מאד חשוב לי שיהיה בי פשטות ואני חושבת שזאת תכונה ממש חשובה אצל כל יהודי אבל אני מרגישה שאני ממש חסרה במידה הזאת ושזה משפיעה לרעה על הרבה דברים בחיים שלי. איך אפשר לעבוד על זה? אולי יש לכם המלצות לספרים על זה או משו?
בס"ד התארסתי, ופתאום, הבנתי שאולי אני אוהב אותה יותר מאשר את הקב"ה... אם אני מתפלל, והיא תשלח הודעה, אני אזדרז לסיים כדי לראות. כשאני פוגש אותה ותכף שקיעה, אני מחכה לרגע האחרון ורץ להתפלל כדי להספיק לחזור אליה. מה עושים?
אני נער דתי הלומד בישיבה בשיעור ד' ובזמן האחרון מתחילים להציק לי עם שידוכים ואני מתפדח להגיד להם שאף פעם לא דיברתי עם בנות בחיים ולכן אין לי אומץ לזה דבר זה נובע כנראה בגלל שבמקום שבו גרתי הכל היה נפרד ומי שהיה מדבר עם הבנות היה נחשב מוזר אבל אני חושב שזה חשוב לדבר איתן אחרת מתפדחים אז באיזה גיל אתם ממליצים לדבר עם בנות?