אם לאום הילד (אם הוא יהודי או לא) נקבע לפי אמא שלו, למה הוא מקבל את השם משפחה של האבא?
אני נמצא בקשר כבר קרוב לשנה, לאחרונה הקשר התקדם. לקח לי יותר זמן ממנה אבל זה קרה בסוף, חשבתי שאני מוכן לזה ולכן ׳התקדמנו׳ אבל מסתבר שלא, היא בן אדם מדהים וחברה טובה מאוד אבל אני לא מרגיש שאני מוכן לקשר כזה, ואני לא בטוח שהרצון והרגשות באים ממקום אמיתי ולא בגלל לחץ מהסביבה ובעיקר ממנה מה עושים? איך מורידים הילוך בלי לפגוע בצד השני? תודה רבה מראש😉 בן 16
אם לאום הילד (אם הוא יהודי או לא) נקבע לפי אמא שלו, למה הוא מקבל את השם משפחה של האבא?
יש לי בעיונת.. קשה לי לחלוק עם אחרים הצלחות לי. לדוגמא- סיכמתי למבחן, אני אעדיף לשמור את הסיכום לעצמי ולא לשלוח לחברות..
היי..קודם כל ממש תודה על הפרוייקט המדהים הזה!!!דבר שני...לקחתי על עצמי לאחרונה (בעקבות אירוע כלשהוא לא אפרט) לומר תהילים על כל חולה שמפרסמים להתפלל לרפואתו וזה..עכשיו לצערי יש טונות כאלה וכל הזמן אני רואה פרסומים של להתפלל לרפואת ואני מקפידה ממש להגיד כמה פרקים תהילים אבל זה יוצא המון המון פרקי תהילים..כעיקרון זה דבר מבורך אבל אני מתלבטת אם זה לא כבר מזלזל בתהליך? שכול רבע שעה אני אומרת לפחות שני פרקי תהילים מרגיש לי קצת כאילו זה כבר איבד את המעלה הגדולה של זה הופך למשהו זול ויומיומי...אשמח לשמוע מה אתם אומרים...
תודה רבה על המיזם המדהים הזה. אני כ"כ שמחה שהגעתי לזה לפני שבוע עשיתי את החיסון ה2. ויש לי חברה מהסניף שאנחנו בקשר סבבה, וכשאני שואלת אותה אם היא מתחסנת היא כל הזמן אומרת לי לא יודעת. גם יש עוד מישהי כזו. ואני לא יודעת למה אבל קשה לי שאומרים לי כל הזמן לא יודעת. אני כן מבינה שלפעמים לא יודעים, אבל קשה לי שהיא כל הזמן לא יודעת וזה מעצבן. גם ההחלטה שהיא אולי לא עושה חיסון קשה לי לקבל את הדעה הזו למרות שלכל אחד יש דרך אחרת להחלטות. ובמיוחד אחרי כל מה שהיה השנה. קשה לי להבין למה היא לא מתחסנת. ועוד יותר זה שהיא כל הזמן אומרת לי לא יודעת .אשמח לעצה
ש. כאילו אני לוקחת דברים ממש קשה, כל הערה שאומרים לי או אפילו המבט הקטן ביותר יכול לגרום לי למחשבות של עד כדי כך שהבנאדם לא אוהב אותי. מה אפשר לעשות כדי לא לחשוב כ"כ הרבה או לעשות נגיד שלום עם עצמי? תודה רבה!
ש.תודה ממש על הפרוייקט !!! משמח ממש לדעת שיש מישהו שמנסה לעזור כמו שצריך!אני לומד בישיבה תיכונית כבר שנה ויותר (כולל הקורונה) ועדיין לא בטוח במקום שלי ולא יודע מה אני צריך להרגיש ואיך בדיוק.זה מתבטא בזה שכל אבל כל פעם! שאני חוזר לישיבה אני מזיל דמעות ולא מצליח לעשות וללמוד (מבחינה נפשית) ואפילו לא יודע ממה- בין אם זה געגוע הביתה ולחברים איתם גדלתי או סתם שלא טוב לי שם. כי אני לא ילד של בית, ומצד שני אחרי יומיים אני כבר מתרגל..אני לא מבין למה זה קורה לי?! ,איך להמשיך מכאן?! ולמה דרוש אומץ (שאין לי) כדי לצאת למקום אחר?!/ אם בכלל צריך?!
ש. אני לוקח כדורים אבל אני לא מרגיש שום שיפור וכשאמרתי את זה לאמא שלי היא אפילו לא הקשיבה לי היא מיד דחתה אותי ואמרה לי להמשיך לקחת. מה לעשות? איך אני מסביר לה שהכדורים לא עושים לי טוב ולא עוזרים לי?
שלום;)תודה רבה על ההזדמנות.אתם עושים עבודת קודש.שתזכו להצליח,להתקדם ולהגיע לכמה שיותר אנשים. תודה רבה!סיימתי שמינית ואני מתחיל מסגרת חדשה לפני הצבא. אני ממש מתחרט שלא הלכתי לפנימיה. אני רואה את ההבדלים בין חבר'ה שהיו בפנימיה וחבר'ה שלא, ואני ממש מתבאס. אשמח לטיפים ודרכים כדי להצליח לחיות ב"תנאי פנימיה" עם כל מה שזה כולל ( שיחות נפש,שינה ביחד,לחיות תמיד עם מישהו, שרים שירים וכו וכו). אני לא יודע מה לעשות. איך ניגשים לזה. מה עושים .איך מוצאים זמן לעצמי .איך נותנים מקום לתחביבים ופעולות שאני רגיל לעשות בבית לבד. איך משלבים בין לבד לבין ביחד. פשןט איך עושים הכל.....כמובן, אני לא מתמקד בעבר ואשמח לעצות לעתיד;)
יש מישהו שגדול ממני בשנה והיינו שנה שעברה ביחד בצוות. לאט לאט התקרבנו ונהיה בנינו קשר ממש טוב. בחודשים האחרונים הקשר בנינו עוד יותר התחזק ואנחנו מדברים ומשתפים המון. אני מאד אוהבת לדבר איתו וכיף לי איתו אבל מבחינתי הקשר הזה הוא רק חברים טובים, שום דבר מעבר לזה. בזמן האחרון אני המון פעמים שואלת את עצמי האם גם מבחינתו הקשר הזה הוא חברי בלבד ולא זוגי? ואם לא? איך אני יכולה לא לפגוע בו? וגם, בעזה כשיגיע הזמן ויהיה לי בן זוג האם הקשר החברי הזה בנינו יפריע? אני לא רוצה לנתק את הקשר איתו/להתרחק (ובבקשה שזאת לא תהיה התשובה). אני רוצה ללמוד לנהל את הקשר הזה בצורה בריאה ונכונה. תודה! נקבה 17
ש. הבנתי שאי אפשר להיות בצנחנים או קומנדו או סיירת וללמוד בישיבת הסדר זה נכון ואם תוכלו בבקשה לפרט יותר על מסלולים שמשלבים את זה עם לימוד תורה משמעותי ושירות משמעותי