ש. מי אמר שאלוקים הוא טוב? אולי הוא רע וברא אותנו בשביל להתעלל בנו??בת 15
ש.הי, תודה על הדבר המדהים הזה!אז ככה- יש ילד שנה מתחתי שההיכרות שלי איתו די בסיסית.. כמה משפטים ושלום שלום.כבר כמה זמן שהוא שולח לי הודעות של מה שלומך/בוקר טוב/שבת שלום/שבוע טוב וכו.. ממש על בסיס יומיומי, וזה מציק. אני תמיד משתדלת לענות.. אבל הוא נראה לי די רגיש.. מה גם שאני לא יודעת למה הוא שולח את ההודעות מתמימות או יותר מזה..(הוא קטן ממני..)מה עושים כדי לא לפגוע בו?
יצא לי לחשוב לא מזמן על מה בדיוק מבדיל את היהדות משאר הדתות אם לוקחים רגע ומסתכלים מהצד על היהדות לא רואים הבדל משמעותי בין כל שאר הטקסים והדברים המוזרים האחרים כלומר ביהדות יש לנו את הדברים מוזרים שלנו למשל סוכות אם מסתכלים מהצד זה בעצם חבורה של אנשים שמתקבצים במקום הקדוש שלהם(בית כנסת) ומנענעים קבוצה של צמחים מיוחדים, עכשיו, אני לא שואל באופן פרטי על כל מצווה ומצווה אלא על כל היהדות כולה.
איך אני יכולה להתקרב יותר לה'? ב"ה אני תמיד הייתי דתיה אך היו שנים שבהם הסתובבתי עם סביבה שהשפיע עלי לרעה, לאחר שעזבתי את הסביבה הזאת התקרבתי יותר לה'. הייתי מתפללת כל יום ובשבת הולכת לכל התפילות בבית הכנסת, ובאמת הרגשתי שאני במקום טוב. הרגשתי שאני חייה כל יום את דרך ה'. אבל אז התחילה הקורונה והבתי כנסת נסגרו, וכבר אין לי עם מי להתפלל במהלך היום, ואני פשוט מוצאת את עצמי מביאה לעצמי תירוצים למה לא להתפלל עכשיו (שחרית), ושאני פשוט אתפלל תפילה אחרת במהלך היום, דבר שלא קורה. זה מרגיש לי שהתרחקתי מה' ואני לא רוצה לעשות את זה.
היי שמעתי כל כך הרבה שיחות על זה שאחרי החטא אסור ליפול לייאוש, ולתחושה של ה"אני רשע'' והכל, אבל זה לא עוזר לי... מה אם אני לא יכול לומר לעצמי ''זו נפילה חד פעמית, זה לא מגדיר אותי'' כי זה קורה כל כך הרבה פעמים? מה אם אחרי החטא אני לא מסוגל להתמודד עם הרגשות של ה''אני לא שווה כלום עכשיו'' כי אני פשוט לא מרגיש ככה? כי אין שום הרגשה של חרטה אחרי החטא? שאחרי החטא אני פשוט ממשיך בחיים כאילו לא קרה כלום? פשוט כי אולי איבדתי את הרגישות הזאת? מה אפשר לעשות? איך אפשר להתמודד עם זה כשאני אפילו לא מרגיש הרגשה רעה אחרי החטא? מה לעשות?!
אולי השאלה תישמע קצת טיפשית- זה פשוט מאוד יושב עליי. כל החיים שלי חגגתי יום הולדת בא' אב. ר"ח אב. (אמא שלי לא נוטה להשתמש בתאריכים עבריים אלא רק בלועזיים ודודה שלי זוכרת את כל התאריכים של כל המשפחה ומאז ומתמיד אני בר"ח אב.) לפני כמה זמן הייתי צריכה את הת.ז בשביל עניין וזו הפעם הראשונה שהסתכלתי בו. פתאום אני מסתכלת- והתאריך העברי שלי הוא ט"ז תמוז!!!!!!!!!! ערב לפני א' אב. אני הייתי בהכחשה גמורה. מה זה הייתי??? עד היום כששואלים אותי מה התאריך שלי- אני עונה א' אב. אני מאוד מאוד מאוד מאוד מחוברת לתאריך שלי ולחדש אב בכללי ( שמסתבר שהוא לא..) וקשה לי לראות את הבן אדם שבי נולד בתמוז (חחח זה באמת מצחיק) אני באמת אשמח אם תספרו לי קצת על הייחוד של חודש תמוז, זה באמת באמת מאוד קשה לי שאני לא מחוברת ליום בו נולדתי. זה עדיין נחשב ר"ח אב? כמו שמתפללים הלל בתאריך שלפני א של ר"ח מסוים תודה ענקית
ישלי בעיה קטנה ואשמח לעזרה.. אני לא יודעת למה אבל אני פשוט מתביישת באמא שלי:/ אמא שלי חזרה בתשובה ובעקבות זה היא לא כל כך בקיאה בתפילות ואיך להתפלל.. ובראש השנה וביום כיפור הרגשתי ממש לא נעים.. התפללנו ביחד בבית כנסת וכל דבר אני הייתי צריכה להסביר לה בתפילה (ואם זה אין לי בעיה) פשוט היא לא יודעת ובשמונה עשרה ממש הרגשתי בושה ואני באמת לא יודעת מה לעשות! ואז יוצא מצב שאני פשוט מוכיחה אותה:( אשמח ממש לעזרה!
*אם עד עכשיו קיימתי מצווה מסויימת לא נכון ואחרי שלמדתי עליה התברר ככה אז מה שווה המצווה? *איך מקבלים מוטיבציה לקיים את אותה מצווה שהסתבר שטעינו בה?
*איך זה הגיוני שיש כל כך הרבה מחלוקות בהלכה אם התורה היא תורה אחת? ואיך רבנים קובעים את הפסיקות שלהם? אם כל אחד אומר משהו אחר אז מה לעשות? זה ממש מבלבל, זה לא כמו הברית החדשה שיש לה מלא גירסאות? *באיזה עניינים בהלכה יש מחלוקות? מה אם למדתי הלכה ואני בכלל לא יודעת אם מישהו חולק עליה והאם היא לפי המוצא שלי מה לעשות? *ואם למדתי מלא הלכות מסויימות אז כשאתחתן בעז"ה הכול הולך להשתנות לפי המוצא של בעלי? ואם זה נכון אז בשביל מה ללמוד הלכות?
בשביל מה בכלל לקחת על עצמי עול תורה ומצוות וללמוד את כל ההלכות? זה ממש קטנוני, קשה ומלחיץ איך אעמוד בהכול? מה הגישה הנכונה והמרגיעה לזה?
האם לא עדיף פשוט רק להאמין ברעיונות של התורה בלי לקיים אותה?
יוצא לי המון פעמים בשיעורי תנך פשוט לא להאמין שזה קרה, זה נשמע לי ככ מופרך ולא אמיתי ופשוט המצאה של מישו משועמם אני מאוד רוצה להאמין אבל לא יודעת איך.. עצות?