ש. שלום ותודה על היוזמה! למרות שברור לי שבכלל אי אפשר לתפוס את ה' במחשבה או בדמיון, ברוב הפעמים שאני חושב עליו/ מדבר עליו/ מדבר איתו אני מדמיין כאילו אני מדבר עם בן אדם. מה אני יכול לעשות פרקטית בשביל להפסיק לדמיין את ה' בתור דמות ולהתחיל להבין שאי אפשר לתפוס אותו בדמיון?
ש. שלום, דבר ראשון הפרויקט הזה באמת מדהים והמון שאלות שהיו לי נפתרו או לפחות השתפרות בעקבות שאלות שאחרים שאלו והתשובות המדהימות שעניתם. והנה השאלה שלי: תמיד כשאני נפגשת עם אנשים חדשים, ויוצאת אפילו קצת מאזור הנוחות שלי, לפני כל מילה שאני אומרת אני שואלת את עצמי: מה הם יחשבו עליי? האם הם אוהבים אותי? ואחרי כל מילה אני חושבת: מה הם חשבו עליי? בטח הם לא סובלים אותי וכו' ואני פשוט מורידה את עצמי לא רק כשאני פוגשת אנשים חדשים, גם כשאני נפגשת עם אנשים שאני מכירה אבל שהם לא החברות הקרובות שלי אני מרגישה ככה... הבעיה היא שחשבתי על זה, ואני פשוט לא מבינה ממה זה נובע? באמת שביטחון עצמי הוא לא בעיה אצלי, אני מודעת מאוד ליכולות שלי ובטוחה בעצמי, יש לי חברות מדהימות, משפחה וחניכות שאוהבים אותי מאוד ואני גם יודעת שמבחוץ אני נראית חברותית וכריזמטית. אבל פשוט מבפנים אני לא מפסיקה לאכול את עצמי וזה הגיע לרמה שאני לפעמים אוותר על יציאות כי אני יודעת שאני אחזור הביתה ואשב ואחשוב על כל מילה אמרתי. וזה מלחיץ אותי במיוחד כי שנה הבאה בעזרת ה' אני אמורה להתחיל מסגרת חדשה לגמרי ואני מפחדת איך צריך שאני אתנהג לעצמי ואיך יקבלו אותי בסביבה החדשה. נשמע הגיוני?
אהלן:) אני בשביעית ושוקלת להצטרף לתוכנית של"פ שנה הבאה. בגדול אני חושבת שזאת תהיה הדרך הכי טובה ונכונה בשבילי, העניין הוא שאני מרגישה שאני ממש עוזבת את ההורים שלי לבד. גם מבחינת עזרה בבית, וגם מהבחינה של פשוט להיות שם איתם. הם לא מתנגדים, אבל מהשיחות שלנו אני יודעת שהם רוצים שאשאר ויהיה להם קשה אם אחליט לעזוב. חשוב לי ללכת, אבל כלום לא שווה אם אני לא מכבדת את ההורים שלי עד הסוף.. ממש אשמח לעזרה, ותודה רבה על כל ההשקעה שלכם😊
היי, סליחה שזה ארוך... תמיד בסרטים ובספרים יש את הילדה הזאת שעוברת בריונות וכולם שונאים כי היא מצליחה בלימודים וכו'. ובסוף היא מצליחה יותר מהם וכולם נחמדים אליה וסוף טוב הכל טוב. ברור לכולנו שדברים כאלה לא קיימים במציאות ואנחנו לא מאמינים שהם יקרו. (עוד שנייה מגיעים לפואנטה, שנייה חחחחח) העם היהודי סבל וסובל מאנטישמיות בין היתר בגלל שהצטיין בכל מיני תחומים שאחרים לא הצליחו בו (לשתול בגוש קטיף, הלוואה בריבית וכו'). אנחנו מאמינים שבסופו של דבר אנחנו העם הנבחר ויגיע היום ויבנה לנו בית המקדש (לא יודעת מה מאמינים שיקרה לשאר העמים אבל זה לא מאד קריטי לי עכשיו). השאלה שלי היא, האם אנחנו לא מאמינים במשהו שלא יכול לקרות? אולי הגאולה היא סתם סיפור שאנחנו נאחזים בו בשביל להסביר את האנטישמיות שקיימת? עוד שאלה, האם השאלה שלי היא כופרת, ואם כן, מה אני אמורה לעשות עם זה? תודה!!!! בת 16
היי יש מישהו שממש פגע בי בעבר בקטע שהוא עשה לי הרבה רע באופן מתמשך, ממש הרבה זמן ואני יודעת שמבחינתו הכל היה בשביל שיהיה לי טוב והוא עשה את הכל לטובתי, אבל מהצד שלי זה גרם לי לצרות. אני יודעת שהכל זה רצון ה' ושאם זה קרה הוא כנראה רצה שאני יעבור את זה אבל קשה לי להשלים עם העובדה ובא לי שכולם ידעו שמגיע לו רע בחזרה. מה אפשר לעשות עם זה??
הבנתי את מה שכתוב במספר 144. אבל עלתה לי עוד שאלה בנושא, אז מה זה אמונה תפלה? גם בזה רצוי להאמין?
היי! בתפילת שמונה-עשרה , כשיש את הקטע שמבקשים בקשות אני מרגישה שאני הכי מתכוונת. וזה מציק כי אז אני מרגישה צבועה. מה, אני מתפללת רק מתי שאני צריכה משהו? לא יודעת איך לא להרגיש צבועה עם זה, יותר קשה לי להאמין ולהגיד בדבקות את כל שאר התפילות. (אולי יש המלצות מאיפה ללמוד על פירוש התפילה ?) תודה רבה!
למה אנחנו יושבים שבעה אם התכלית של האדם הוא למלא את תפקידו ולחזור לבוראו?
מה היחס הנכון לחברים שמתרחקים מהדת ולחילונים באופן כללי? אני מתכוונת, האם כאדם דתי אמורה להיות לי שאיפה שכולם יחזרו בתשובה, או שאפשר להגיד ש"כל אחד יעשה מה שטוב לו ואני לא מתעסק בזה"?
*ש.* שלום וברכה, אני נמצא בשלב בחיים שבו אני צריך לבחור ישיבה לשנה הבאה, עכשיו ההתלבטות שלי היא לגבי האופי של הישיבה. מצד אחד אני מאוד רוצה שהישיבה תהיה ישיבה רוחנית עם אווירה חסידית בשביל באמת להתחבר לנשמה היהודית שבי שאני כל כך משתוקק. אך מצד שני אני יודע שאני רוצה להעקיף ולהעשיר את הידע שלי בכתבי הקודש. איך אני אדע באיזה ישיבה לבחור?
*ש.* מה ההבדל בינינו לבין הנאצים? בסופו של דבר אנו טוענים שאנחנו העם הנבחר ובפרשת לך לך מסופר על שרה שמינה את הגר. הרב צבי יהודה אומר בשיחותיו כי הגר התחילה לטשטש את הגבול בין הגזע שלנו לשלב ולכן היא הבהירה את הגבולות מחדש.