ש היי. אני באמת משתדל שלא להתגאות. אבל כשאני מתנהג בענווה, בלב שלי אני מתגאה על זה שאני שאני "עניו". מה אני יכול לעשות עם זה?
ש היי ותודה רבה על הפרוייקט הזה! רציתי לשאול - התורה דוגלת באהבת חינם, אך עם זאת בא המשפט של - ׳כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים׳ יש פה סוג של ניגודיות והפינה הזאת לא סגורה אצלי. אשמח לתשובה! תודה רבה וכל טוב ☺️
ש לאחרונה אני מוצא הרבה הבטחות הקיימות בתורה שאינן מתקיימות במציאות ואני אסביר: בתורה ישנן הבטחות לפרנסה, שלום בית, בריאות, אריכות ימים ועוד עם ״סגולות״ להבטחות הללו. לדוגמא: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך, כל המכבד את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים, לברך ברכת המזון בשמחה כדי לזכות לשפע ועוד.. המציאות מראה לא כדברים הללו אנשי עסקים מהגדולים בארץ מעולם לא שמרו את השבת שלא לדבר על לכבד אותה ואילו גדולי הדור הרב עובדיה הסטייפלר וכו מספרים על חיי צמצום. בריאות- אני רואה אברכים יושבים בתור לקופת חולים בדיוק כשאר האנשים. וכך גם אורך חייהם. יש עוד דוגמאות אשמח אם תכוון לכיוון מחשבתי. :) אשמח לתשובה.
אני מרגישה שאני מתרחקת מהדת, הרצונות שלי והדת פשוט לא מתחברים, ומעבר לזה הרצונות שלי והדת פשוט סותרים זה את זה. אני מרגישה שהדת פשוט לא מתאימה לי לפעמים, וקשה לי עם זה מאוד. מרגיש לי שאני פשוט נמצאת במקום שהוא לא נכון בשבילי אבל לפי הסביבה שלי זה לא נכון. והתורה היא האמת וכל מה שסותר אותה הוא שקר, אני רוצה לאמין בזה אבל איך אפשר להתכווח עם הרגשות פנימיות? אשמח לעצות אני ממש אבודה, תודה רבה!
דבר ראשון תודה רבה לכם! המון זמן אני חיפשתי פלטפורמה בה אוכל לשאול שאלות שבוערות בלב שלי ולא היה לי מאיפה לקבל תשובה. איזו שליחות ענקית! תזכו. רציתי לשאול לגבי לשון הרע- אני נורא משתדלת לא לדבר לשון הרע מול אנשים אחרים, ואני מנסה גם לא לחשוב על אותם אנשים מחשבות רעות כי זה מרגיש לי גם לשון הרע. אבל האם זה באמת לשון הרע? כלומר, האם אני צריכה לדבר יפה על אחרים גם בלב שלי למרות שאני לא חושבת ככה? אני ממש מנסה לשכנע את עצמי כל פעם שאני לא יודעת מה הסיבות להתנהגות כזו או אחרת ושאסור לשפוט ובסופו של דבר אני נפגעת כל פעם ואני רק מוכיחה לעצמי שהתחושות שלי אינן טועות. איך אמורים להתייחס לזה? דיבור לשון הרע זה גם בלב וגם כלפי אנשים אחרים?