אז ככה, החברה הכי טובה שלי נכנסת להדרכה רק בפסח, שכולן כבר נכנסו בתחילת שנה, היא מבואסת מזה ברמות קשות, היא גם קיבלה מדשית ושבט שהיא לא רצתה, היא כל היום רואה אותי ועוד בנות אחרות שנכנסו להדרכה ולא מבינה מה לא טוב אצלה, למה דווקא היא נכנסת אחרי כולם...אשמח ממש לדרכים איך לעודד אותה ולשפר לה את המצב רוח. תודה ענקיית מראש🙂
ש: אוקיי אז ישלי חברה שהיתה תקופה שהיא עברה לנוקיה ואני עידכנתי אותה את רוב הדברים וההודעות שהיא היתה צריכה לדעת, אבל אז אחרי תקופה היא חזרה לטלפון הרגיל מרגיש לי שחזר לה טיפה האגו, זאת אומרת מסננת הרבה ולא מעריכה כל כך את כל מה שעשו בשבילה בתקופה שהיתה עם נוקיה ושאני לדוג בלי טלפון וכזה היא לא מעדכנת אותי שום דבר, וזה קצת מעצבן אותי.. למה אני צריכה להיות נאמנה בשבילה והיא לא בשבילי? האם כדאי לי להפסיק להיות 'נאמנה' לה? תודה רבה בת 16
ש. שלום לכם וכל הכבוד! אפשר טיפים איך מגיעים לשמחה? אם אפשר רק שמי שיענה ייתן רק טיפים שהוא יודע שעובדים מתוך הניסיון האישי שלו או של מישהו שהוא מכיר, או שכתובים בספר רציני כלשהו.
אני בת שירות. וכרגע בתקופת הסגר נמצאת בבית. מרגישה חוסר משמעות.. זאת אומרת, יש אמנם דברים שאני יכולה לעשות בשביל השירות, בבית וכו׳ אבל חסר לי סדר יום ואני הולכת לישון מאוחר קמה מאוחר. מרגישה שאני מורחת את היום. איך אני יכולה להצליח לקום, להרגיש באמת שיש לי תפקיד, להקפיד על משמעת עצמית, להיות עם אנרגיות למרות הסגר וכו׳ תודה.. נקבה 18
שלום, אני באה מבית קשה מבחינת התקשורת וההתנהלות המשפחתית, יש הרבה דברים שאני חושבת שהם נעשים בצורה גרועה מאוד, כל תקופת התיכון השתדלתי לבנות את עצמי ואת האישיות שלי בדיוק הפוך ממה שאני רואה בבית אבל עכשיו אני רואה שזה גורם לפיצוצים הרבה יותר חמורים ביני לבין המשפחה שלי, איך אפשר להתמודד עם זה בלי לאבד את הקשר? איך אפשר לגדול מזה ולא לאבד את עצמי? איך לא לאבד את מה שבניתי עד עכשיו? חשוב לי לציין שהרבה פעמים אני מרגישה שהקשר עם המשפחה הגרעינית דווקא מוריד אותי ומונע ממני לגדול ולהתפתח בהרבה תחומים, בת 18.
שלום, קודם כל תודה רבה לכם. אני פשוט מרגישה שנמאס לי נמאס לי כאילו לאיודעת לא מרגישה שום צורך. אני לא מעניינת אף אחד וכאילו לאיודעת לא מרגישה ששווה את זה. כאילו למה היא יותר ככה וככה . וכן יש לי חברות לא חסר אבל לאיןדעת לא מרגיש לי שאני חסרה להם לא מתעניינות בי לא משתפות ומרגיש לי חוסר. ואני לא מרכישה בנוח לדבר ולשתף. במיוחד שקשה עם ההורים ורבים כל היום. אומללה, בת לא משנה כמה . החברות שלי צופות בזה אז שלא תהיי בטעות שידעו שזה אני. תןדה רבה לכם ואשמח אם תוכלו להעלות כמה שיותר מהר. א אלול