אני נכנסתי להדרכה השנה.. וחניכות שלי בגיל כזה של בנים בנות (הסניף שלנו נפרד) ולא להכנס לפעולות ולתפילה בשבת וכו׳ ויש בנות שלא בקטע הזה והן לא רוצות לבוא לפעולות כי הן אומרות שכל הבנות לא בפעולה ועם הבנים וכל זה.. רציתי לדעת אם יש טיפים או דברים כאלו למדריכים כדי לעניין את החניכים בפעולות ושיבואו מעצמן לפעולה ולא ע״י שיכנוע שלי וכו׳ שזה באמת יעניין אותן..
שלום! אני בת 15 ורציתי לשאול לגבי מישהי בת דודה שלי. היא בת 23 וגדלה בבית חילוני. שני ההורים באו מבתים דתיים... היא די מעוניינת בדת, ושואלת אותי הרבה שאלות, שלמען האמת לא הייתי חושבת עליהן לבד... איך אני יכולה לעזור לה להתקרב לדת אבל בלי שהיא תרגיש "כפייה דתית"? ז"א לא לשלוח לה פלאייר של ראש יהודי או משהו כזה...
היי🤗קודם כל, תודה על האפשרות לשאול שאלות ולקבל תשובות בפורום נוח ונעים, יישר כוח!😄 אני בת 18 וקצת, שנת שירות ראשונה, אני בדיוק בתקופה בה אני צריכה להחליט החלטות לגבי העתיד שלי ויש לי חלומות רבים לעתיד. הבעיה היחידה היא שנולדתי בבית קצת מגביל, לכל ילד יש תכנית מוכנה מראש, מה הוא יעשה בחיים, עם מי יתחתן וכו'. אני לא מעוניינת למרוד או לעשות מהומות והחלומות שלי גם הם אינם פורצי דרך או גבול. הבעיה היא שאם אנסה להגשים אותם אשבור להוריי את הלב. והנה אני מגיעה סוף סוף לשאלה😅 מה עליי לעשות? כשכיבוד הורים מונח מצד אחד של המאזניים ומן הצד השני ההגשמה העצמית והשמחה שלי?
כיתה י, בתקופה האחרונה אני ממש מעדיפה להיות לבד, רוב היום אני בחדר , המשפחה תמיד אצלנו ואף פעם לא דחוף לי לצאת להיות איתם וכו. אני לא עצובה או מתבודדת וכל היום מדברת עם חברות וכו פשוט נוח לי יותר להיות בחדר ולא מפריע גם כל היום להיות בחדר. אני כן יודעת שזה לא אמור להיות ככה , יש לי משפחה ואני אמורה להיות גם איתם ולא כל היום בחדר. פשוט לא יודעת נוח לי מצד אחד ומצד שני אני יודעת שזה לא אמור להיות ככה.
אני עוברת דיכאון, וזה הדיכאון הראשון שלי בחיים. המציאות החדשה עושה לי יותר מידי רע. אני בנאדם שמח ברמות. בוכה רק במקרים קיצוניים והכרחיים. ואני לא מפסיקה לבכות. לפחות פעם ביום. המצב הזה נוראי בשבילי. המצב בבית לא עוזר, אני בכורה וכל היום צועקים עליי. ולא צועקים בצורה של פשוט הרמת קול. יש טון של שנאה בקול שלהם. אני יודעת שזה לא נכון, אבל הם רק צועקים עליי כל הזמן ורק מקטינים אותי. אני לא יודעת מה לעשות. וממש קשה לי לעשות כיבוד הורים ככה. השאלה שלי האם זה בעצם הגיוני שיהיה לי קשה נורא לכבד אותם ומה אפשר לעשות ועוד שאלה, זה איך אפשר לצאת מהדיכאון הזה. אני לא יכולה לראות את חברות שלי, זום עושה לי יותר רע כי זה מרגיש שכולם בכלא ואני גם לא כל היום בפלאפון, אני נכנסת לשיעורים של מדרשות וישיבות, אבל זה לא עושה הבדל.... אני חייבת עזרהה מהררר😓💗
היי, בזמן האחרון אני מרגישה שאני די בקשר לא טוב עם אמא שלי, יש בינינו הרבה ויכוחים וזה יוצר מצב לא נעים, ובגלל זה יוצא מצב שקשה לי יותר לכבד אותה וככה אני לא מקיימת כמו שצריך את כיבוד הורים (כי זה מגיע גם לפעמים לדיבור לא ככ יפה). אשמח לעזרה מה אני יכולה לעשות, תודה רבה לכם!
*שאלה:* דבר ראשון תודה רבה שיש מקום בו אפשר לקבל מענה על כל מיני שאלות, אתם עושים עבודת קודש! דבר שני- בחודשים האחרונים קרוע בין 2 עולמות בחיים שלי, מצד אחד יש את עולם התורה שאני מחובר אליו ורוצה להתחבר אליו עוד ואפילו כבר סגרתי ישיבת הסדר לשנה הבאה, אבל מצד שני יש את הכיף של בנים ובנות ביחד, ואני נמצא בקבוצה כזאת ובכל פעם שאני נמצא איתם אני מרגיש שאני בוגד בעצמי ובאמונות שלי ואפילו לא שמרתי נגיעה לזמן מסוים.. אבל עדיין ממש כיף לי איתם והם חברים שלי... אז זה הכיף כנגד התורה..
ההורים שלי אחלה והכל אבל לפעמים הם מביישים אותי ברמות!!!* *פשוט ההתנהגות שלהם וזה שלפעמים לא אכפת להם משום דבר. זה מעצבן!* אמא שלי תמיד אומרת לי לעמוד על שלי ואתמול היינו בתור כניסה לסופר ומישהו בר ועקף אותנו, אמרנו לו שהיינו לפניו והוא אמר שאנחנו משקרות.(נשבעת שהיינו לפניו) ואז אמא שלי אמרה 'טוב'. *איפה ה "לעמוד על שלי"?*
*שאלה:* אני ממש רוצה להיות משמעותית לחניכות שלי. עוד לפני שנכנסתי להדרכה ידעתי שאני רוצה להיות משמעותית לחניכות ושאני בעזרת ה' אשתדל להפוך אותן לטובות יותר אבל מאז שנכנסתי להדרכה אני מוצאת את עצמי יותר ''זורמת'' כזה מכינה סתם פעולות ועושה שיחות אישיות כי צריך אבל אני לא מצליחה לגרום לי להיות משמעותית . ציפיתי שהן יצאו מהפעולות בוואו כזה כמו שקרה לי בתור חניכה אבל זה פשוט לא קורה. אני מרגישה ''סתם'' מדריכה ולא מי שרציתי להיות. אני ממש אשמח אם תעזרו לי לשנות את זה תודה רבה!
*ש.* שלום:) אני מרגישה שאני מתחילה לפתח תלותיות באחת החברות שלי, מה אפשר לעשות כדי למנוע את זה? אני מרגישה שזה לא טוב לי...
*ש.* היי! יש לי התלבטות מאוד גדולה בנוגע לחברה שאני נמצא בה... אני רוצה בעתיד להגדיר את עצמי בתור אדם דתי וטוב, אבל אני נמצא בחברה בה רוב האנשים לא כל כך שומרים נגיעה בין בנים לבנות וזה די קשה לי לפעמים להיות כמעט היחיד בקבוצה ששומר נגיעה (זה בכמה קבוצות אנשים לא רק אחת) ואני לא יודע מה לעשות...