כל השאלות שנשאלנו #מעגלים חברתיים ומשפחה

היי! יש לי שאלה קצת מוזרה:\ אני בחמישית, זה מה שקורה הרבה בתקופה האחרונה אבל קרה כבר לפני כמה פעמים.. לצערי גם שאני בחמישית יש משחקי כבוד ומעמד חברתי בולטים במיוחד (אומנם לא קוראים לזה 'מלכת הכיתה' או 'הכי מקובלת' אבל גם בלי מילים כאלו יש את הילדה שהכי אוהבים ואת החבורה במעמד חברתי גבוה) אני תפסתי לי מקום טוב באמצע:) מצאתי את החברות שלי וכיף לי בסה''כ. הבעיה שלי היא שהרבה פעמים שמישהי עם מעמד חברתי יותר גבוה, מישהי שאני יודעת שהרבה בנות היו עושות הרבה כדי לדבר איתה, אז כשהיא פונה אליי אני מרגישה קצת חסרת ערך... כאילו איך אני ידבר איתה? היא בטוח תשתעמם כשהיא איתי... אני יודעת שזה מוטעה ואין בה שום דבר יותר טוב ממני בסופו של דבר אבל אני עדיין לא מצליחה להפסיק עם זה. וזה מגיע למצבים ממש מביכים שאני מנסה להיות ליד בנות כאלה מישהי שאני לא-יותר רועשת,יותר מגניבה לפעמים זה גורם לי לעשות דברים שממש לא מתאימים לי כמו לדבר בשפה מלוכלכת, להתחצף או לשמוע שירים שלא מתאימים לי- הכל בשביל לא ''לשעמם'' את אותה ילדה שאיתי שלא עשתה שום דבר מיוחד חוץ מלתפוס מעמד חברתי טיפה יותר גבוה.. וואי זה יושב עלי כבר מלא זמן!! אם תוכלו לעזור זה יהיה עזרה ענקית!! אני ממש אשמח לתשובה מהירה אם אפשר... תודה אלופים! בת 14.5

אני בדילמה ממש רצינית. אני עד לפני שנה הייתי בן אדם מאוד שונה, בשנה האחרונה התחזקתי והתבגרתי עברתי שינוי מאוד גדול בשנה הזאת. בתחילת שנה הסתובבתי עם קבוצת בנות מאוד ספציפית ולאט לאט הבנתי שהם לא בשבילי והקבוצה הזאת לא טובה לי. מצד אחד אני רוצה לעזוב את הקבוצה הזאת ולנסות למצוא את החברות שיותר מתאימות לי ונכונות לי אבל אני ממש מפחדת כי מרגיש לי שכל אחת בשכבה שלנו מצאה את המקום שלה ולא יהיה לי לאן ללכת וגם אני מפחדת לפגוע בהם ברגע שאתרחק. וגם עד שמצאתי לעצמי את המקום שלי בשכבה שאני אצטרך לעזוב אותו ואני לא בטוחה שיהיה לי מקום אחר להיות בו. אני גם מאוד אוהבת את הבנות האלה והם באמת בנות טובות פשוט מרגיש לי שהם לא באותו ראש שלי.איך אני יכולה להתמודד עם הפחד הזה ולעשות את הצעד? ואיך אני יכולה לעשות את זה בצורה שלא תפגע בהם? ואיך בכלל אני יכולה למצוא את החברות המתאימות והנכונות בשבילי?

תודה, תודה על הכל, הפרויקט הזה מציל כל כך הרבה אנשים! פשוט תודה. אז ככה, כבר תקופה ארוכה אני מרגיש שאחותי הגדולה(22) פשוט גורמת צער ופוגעת באמא שלי כל כך(בגלל ההתנהגות שלה שהיא מזלזלת בכל המשפחה, מתעצבנת על כלום ,כל היום בטלפון, מתנהגת בצורה הכי גרועה שיכולה להיות). לי זה מאוד קשה מאוד, אני ממש פגוע מכך וזה מקשה עלי, על החיים שלי, דיברתי עם אמא שלי כבר על זה, אבל היא אמרה שאין מה לעשות ,צריך להכיל את האופי שלה. אני לא יודע מה לעשות, אני מרגיש שאחותי פוגעת בכולם ולא אכפת לה מאף אחד אלא רק מעצמה, היא מבזבזת לה את הזמן ועושה הכל הפוך מהחינוך שהיא קיבלה, היא יורקת לבאר שממנה היא שתתה, אני יודע ובטוח שאמא שלי מאוד פגועה ויש הוכחות לכך שזה משפיע עליה, אני לא יכול כבר ככה אני מרגיש שהיא הורסת את המשפחה שלנו ומשפיעה על שאר האחים שלי לרעה. אני ממש אובד עצות,לדבר איתה זה לא פתרון כבר ניסיתי ובכל מקרה הקשר שלנו לא חזק וגם אני בטוח שהיא לא תקשיב ותתעצבן עוד יותר ודבר כזה אסור שיקרה . מה אני עושה ? היא פוגעת בכולם וכולל את עצמה לטווח הקרוב והרחוק.

ש. היי. אנ נחשב ''הדוס'' של החבר'ה (רק בגלל ''שהחבר'ה'' פחות מתחברים לתורה ומצוות..) וכמעט תמיד יוצא שאני מסתיר את חיי התורה שלי. אני חושב שזה בא ממקום של לא לבלוט מדי וגם כדי להשאיר את התורה כהמקום שהוא ''שלי''. הבעיה היא שאני מרגיש שאני יכול לתת דברים טובים מהתורה לחברים, אבל אני לא מוציא כלום. מה אני יכול לעשות כדי לתת לאחרים מהידע שלי אבל שזה יבוא ממקום שנכון לי? בן 16

היי, הצטרפתי לפני כמה זמן למדרשה הוירטואלית של בשביל הנשמה.מדרשה ממש ממש מדהימה ואני מרגישה שאני מקבלת משם הרבה.הכרתי משם מישהי שהפכה להיות חברה ממש ממש טובה שלי, אנחנו כל היום מדברות בווצאפ ולפעמים גם שיחות וידאו וכזה..היא ממש ממש ממש מדהימה וממש כיף לי איתה!אבל אני לא יודעת למה זה מרגיש לי כאילו אני סוג של חייבת לדבר איתה כזה, ואז יוצא שאני כל הזמן שולחת לה הודעות ויכול להיות שאני חופרת לה ושלא נעים לה להגיד לי או משו כזה, כי גם שאלתי אותה פעם והיא אמרה שזה אחלה ושכיף לה איתי, אבל קשה לי להאמין לה כי יוצא שאני ממש חופרת לה ומשתפת אותה כמעט בהכל ואני לא יודעת אם היא בכלל רוצה את זה או שאני סתם מציקה לה..לא יודעת אם מה שכתבתי נחשב שאלה, אבל אני אשמח לעצות ממכם❤️

נמאס לי שכל הקשרים שלי אם אנשים נובעים רק ממני, ואין שום יוזמה מהצד השני. כאילו, כל פעם שיש מדריכה או חברה שעוזבות ושהיה לי ממש כיף איתן או אפילו חברות שאני מכירה אבל אנחנו גרות רחוק אחת מהשניה ולא נפגשות לעיתים קבועות, ואני ממש רוצה לשמור על קשר איתן, באיזשהו שלב זה פשוט מתמוסס ונעלם פשוט בגלל שבאיזשהו שלב זה ממצה את עצמו שכל פעם אני מנסה להתעניין באחרת ובזה בערך נגמרת השיחה והיא לא ממשיכה וזה נראה שאין שום מוטיבציה מהצד השני לשמר את הקשר. ואומנם על לשמר את הקשר עם המדריכות ויתרתי כי הן כבר התקדמו הרבה בחיים, אבל על החברות חבל לי...😔אני לא חושבת שלדבר איתן יכול לעזור כי כבר ניסיתי כמה פעמים ובכמה צורות, והן הסכימו איתי שצריך לדבר יותר, אבל אחרי השיחה לא השתנה כלום...אז אני ממש אשמח לדעתכם בעניין

קודם כל רציתי להגיד כל הכבוד על היוזמה שלכם!! עונים ממש יפה ולפעמים זה רלוונטי אליי גם יש לי חברה ממש טובה שהיינו כל היום ביחד, בזמן האחרון היא בתקופה לא כל-כך טובה וגם אני ואני מנסה לעזור לה אבל ייצא שהתרחקנו.. מה אפשר לעשות? הקשר איתה באמת חשוב לי.. (זה לא הכי קשור לזה שהיא בתקופה לא טובה בגלל שמבנות אחרות היא לא התרחקה אלא להפך..)

אהלן אני נמצא בישיבה כלשהי וכל פעם שאני מגיע לישיבה (זה פנימיה) אני מרגיש כאילו לא בטוח שזה המקום שטוב לי להיות בו. אני אפרט למה, גם בגלל חברים יש לי בערך 10 חברים טובים שאיתם אני רוצה הזמן ושאר המחזור הם ילדים שאני לא כל כך מתחבר אליהם וגם מבחינת הישיבה עצמה זה מרגיש לי קצת לוחץ מבחינה דתית . גם מלחיץ אותי שאם אני אעבור יהיה לי קשה להתרגל לישיבה אחרת. תודה רבה על הפרויקט!! בן 16

היי אתם אלופים, תודה רבה!! יש לי חברה שרבתי איתה לפני המון זמן, ויצא מצב שאנחנו לא מדברות שנה פלוס בגלל כל הקורונה כי לא יצא לנו לדבר פנים אל פנים ופשוט זה נשאר ככה (לא רוצה לפרט יותר מידי אבל זה בעקרון) ובזמן האחרון הנושא התחיל ממש להציק לי, שכאילו אני לא מדברת עם מישהי שנה פלוס איך אני יכולה להגיע למצב כזה?! אני מרגישה בתוך תוכי ממש מגעילה כי אני פשוט מקיימת הפוך ממה שהקב"ה רוצה ממני וזה מאוד מעציב אותי, וחוץ מזה שאני ההפך מהסיטואציה הזאת, לא יודעת איך נקלעתי אליה. עצם העובדה שאני הגעתי למצב כזה זה מוריד ממני בטירוף אפילו שרק אני יודעת את זה, זה משפיל אותי! לפעמים יוצא מצב שאני אומרת לעצמי בגלל שאני לא עושה שלום עם חברה קורה דברים לא טובים לע"מ ואני יודעת שאי אפשר לדעת חשבוני שמיים אבל זה כל פעם מחדש תוקף אותי, אני די תקועה בסיטואציה הזאת.. אשמח לעצות.

תודה רבה ממש על הפרוייקט שלכם!!!! יש לי חברה שיש לה תלות בי. וזה מאוד מעיק אלי. אנחנו חברות מאוד טובות אבל לפני שבועעים היה בנינו מרח ומתח במשך שבוע. ובהתחלה זה היה לי מאוד קשה . אחרי זה שחררתי ואחרי שבוע היא אמרה לי שהיא רוצה שנדבר והיא מרגישה שביני לבינה יש מרחק ומתח ואז דיברנו על זה וטמרנו שנחזור להיות חברות כמו פעם אבל אני כל פעם אמרתי שזה לא יהיה כמו פעם כי היינו ממש 24 7 ביחד. וגם כשדברנו אז כל שניה היא אמרה זכיתי בך והיא אמרה שהיא רוצה שהתכונות שלי יהיו אצל בעלה... והיא אמרה שהיא אובססבית אלי וכו. עכשיו לקחתי ממנה קצת מרחק כי אני לא רוצה שהקשר שלנו לא יהיה טוב. עכשיו השאלה אם זה טוב? אין לה עוד חברות חוץ ממנה... אשמח אם תענו על זה כמה שיותר מהר כי אני רוצה לדעת מה לעשות

שלום לכם תודה גדולה קודם כל על העבודות קודש שאתם עושים!! המענה הזה הציל אותי וכיוון אותי כ"כ הרבה פעמים, תזכו למצוות! וכעת לשאלה.. יש לי את החברה הכי הכי טובה שלי, אנחנו עושות הכל יחד כמעט. אך יש פעמים נגיד, בין אם זה ביום בבית הספר או בפעילות של האולפנה אחרי הצהריים שהיא פשוט לא איתי. ואסביר, היא כן נוכחת והכל אבל אני מרגישה לבד כי היא הולכת כל הזמן לצד עם חברה אחרת והן מדברות על בנים, על חברים וכו' וזה כואב לי שאני מרגישה לבד, שהיה ערב שלם שהיינו יחד אבל לא באמת היינו יחד והרגשתי פשוט לבד. היא לא שאלה לשלומי, לא באה לשבת לידי אפילו פעם אחת, לא נתנה חיבוק ולא כלום. וכאילו כדי לפצות על זה שלא הייתה איתי פתאום היא מחייכת אליי או עושה שטות כזו לי כדי לשמח אותי אבל בתוך תוכי אני מרגישה שלא ממש באלי לדבר איתה כרגע כי נפגעתי.. נפגעתי מהלב הזה ומהחוסר דיבור איתי. וזה מבאס אותי ממש כי תמיד כשהיא צריכה משהו היא תבקש ממני ואני באמת אעזור בשמחה אבל ברגעים האלה, היא פשוט לא שם לצידי, וזה ממש כואב לי. שלא אצא שאגיד רק לשון הרע חלילה! היא בן אדם מושלם!! לגמרי! אבל פשוט בעיניין הזה אני מרגישה פגיעה וגם לא מרגישה בנוח לבוא ולהגיד לה זאת כי בסופו של דבר זו זכותה לדבר עם מי שהיא רוצה אבל כמעט בלי להתייחס אלי? ואז פתאום כשהיא צריכה ממני משהו לבוא ולבקש כאילו הכל סבבה? תודה רבה לכם!

אני בכיתה יא ואני לומדת באולפנה עברתי לאולפנה עם כמה חברות טובות מהבית ספר הקודם שבגללן עברתי לאולפנה, לא שמו אותנו ביחד בכיתה. בהתחלה עוד המשכנו להיות חברות טובות אבל בשישית כבר פחות כי אנחנו לא באותה כיתה אז פחות יש קשר, קשה לי לוותר על החברות הזאת, אבל אנחנו כבר לא באמת חברות כל כך, וגם יש לי כיתה מקסימה עם בנות מדהימות, אבל הרבה פעמים זה צובט לי כזה שאנחנו לא חברות, כי באמת היינו חברות ממש טובות. איך אפשר לשכוח מזה? ושזה לא יעציב אותי?