ש. איך אפשר לגשת לדבר עם בת בלי שזה ייראה הטרדה?
ש.הי, תודה על הדבר המדהים הזה!אז ככה- יש ילד שנה מתחתי שההיכרות שלי איתו די בסיסית.. כמה משפטים ושלום שלום.כבר כמה זמן שהוא שולח לי הודעות של מה שלומך/בוקר טוב/שבת שלום/שבוע טוב וכו.. ממש על בסיס יומיומי, וזה מציק. אני תמיד משתדלת לענות.. אבל הוא נראה לי די רגיש.. מה גם שאני לא יודעת למה הוא שולח את ההודעות מתמימות או יותר מזה..(הוא קטן ממני..)מה עושים כדי לא לפגוע בו?
ש.אני די סבבה עם חברות, לא איזה וואו אבל בה סבבה. כשהייתי קטנה לא היו לי חברות בכלל ולכן עכשיו עם החברות גם עם החברות הכי קרובות עדיין מרגיש שהן עושות טובה ולא באמת כי הן רוצות את הקשר הזה, לא משנה כמה הן יסבירו וכמה נהיה קרובות תמיד כשטיפה מרגיש שאולי הן לא מעוניינות בקשר אני לוקחת 10 צעדים אחורה וזה פירק לי הרבה קשרים... וגם בחברה חדשה אני בטוחה שמתייחסים אלי רק כי עושים לי טובה ורואים שאני לא מוצאת את עצמי. זה לא נחמד לי המצב הזה, אני פשוט לא יודעת ולא מצליחה ליצור קשרים שארגיש לגמרי בנח ושאהיה בטוחה שזה בא מרצון אמיתי ויותר מזה קשה לי לשמור על קשרים כי כל קצר קטן גורם להתרחק ומחשבות שזהו היא יותר לא רוצה את הקשר הזה.
. היי, מה נשמע? האמת שכבר ממש מאוחר ולימודים מחר אז אני אנסה לעשות את זה מהר.. כאילו קורה לי שבנות מבקשות ממני עזרה בלימודים (ואני לגמרי סבבה עם זה!!) אני לא יודעת כל כך איך לרשום את זה מבלי שאני אצא מתנשאת.. וגם אני לא רוצה לא להיות הוגנת כי גם אני מלא מבקשת עזרה מבנות להעתיק חומרים והכל וכמו שעוזרים לי אני שמחה שאני יכולה לעזור אבל איך לומר, לפעמים זה קצת עובר את הגבול.. לפעמים אני מתכוונת להיום, עכשיו אנחנו יום לפני מבחן אז זה סבבה פשוט מלאמלא בנות פנו אליי בפרטי וביקשו עזרה, וכאילו גם אני צריכה ללמוד וזה שאני עוזרת זה גם עוזר לי פשוט הרגשתי היום שזה היה יותר מידי... אני לא באה להאשים אף אחת כי בנות לא יודעות שאחרות רושמות לי ואחרות לא יודעות אבל באמת שהרגשתי שזה יותר מדי. מה גם שאני לא כ"כ מרגישה טוב היום.. (לא שסיפרתי למישהי אז שוב אני לא מאשימה אפאחת). הקטע הוא שאני לא מצליחה לומר לא. ממש לא נעים לי לומר לבנות לא כי גם אני לא ארצה שיאמרו לי לא, אבל אני מרגישה שהיום זה היה בשבילי יותר מידי..
ש.הי, קודם כל תודה רבה על ההזדמנות לשאול שאלות בצורה כזאת, זה ממש לא מובן באליו, מעריכה♡ ועכשיו לשאלתי, אני בכיתה ט, פעילה בלא מעט תנועות נוער דיי גדולות בארץ, ויוצא לי לעבוד ולהיות בקשר עם בנים..אני מאוד משתדלת לשים קווים אדומים איפה שצריך אבל, וזה אבל גדול, אני מאוד מהירה ולא נמרחת בדברים שאני עושה (לא בקטע מתנשא, אני פשוט רוצה שתבינו בצורה הכי מדוייקת) ולפעמים יוצא שאני קצת מתעצבנת, צועקת, (בשביל שדברים התקדמו יותר מהר) וכו.. האם בסופו של דבר כשאני אגדל וארצה להתחתן בעז"ה זה ישפיע על זה??(כי ככה הבנים מכירים אותי..)בת 14+ ואם אפשר לבקש שבן יענה על זה משתי סיבות.. א. לבנות יש תשובות רוחניות מדיי וקה לי לקבל אותם.. ב. אני רוצה לדעת באמת מה בנים חושבים על זה
ש. יש לי בעיה ענקית.אחותי היא מורה.לפני שנתיים הייתי הולכת איתה לקייטנה.היו קצת בלגנים עם הכיתה שהייתי בה. ובעקבות זאת אחותי לא הסכימה שאבוא איתה לקייטנה השנה.ממש ממש הייתי עצובה וגם הבנות ששמעו על זה.אנחנו בקשר ממש טוב יש לנו קבוצות בווצאפ אחת עם השנייה ובכללי אנחנו עושות ממש כיף😅מציינת שהם בכיתה ה עכשיו.רציתי מאוד לעשות חונכות בבית הספר שלה ככה שאוכל להיות איתם שוב.אבל התברר לי שאני לא יכולה בגלל שזה בית ספר שלא בתקן שלנו.זה ממש ממש מעציב אותי.אני נורא רציתי וגם הם מאוד רצו.אחותי נורא לא רוצה שאני אבוא כי היא לא רוצה שאני יהיה שם איתה.ואני די מבינה אותה אבל אין לי מה לעשות עם זה.בכללי אני נורא אוהבת ילדים קטנים.לצערי הרב לא יצא לי להיכנס למדריכה בסניף ועכשיו נותרתי אפילו בלי מחויבות אישית.ניסיתי לחפש באזור ירושלים סניפים כדי לעשות הדרכת חוץ מצאתי ממש מעטים אבל כולם רחוקים ולא מתאימים לי.כל כך עצוב לי ששום דבר לא מצליח לי..יש לי שתי שאלות אם תוכלו לענות לי עליהם.מה לעשות עכשיו עם הבנות מהבית ספר של אחותי?הם נורא רוצות שאני יגיע וקשה לי לבאס אותם אבל מצד שני יש אחותי שלא רוצה שאני אבוא.ואולי במקרה אתם יודעים על סניף בירושלים שמחפש מדריכות?בת 15
ש. שישיסטית.עברתי חמישית מזעזעת בהרבה מאוד מובנים.אחד הדברים שממש מפריעים לי במצב החברתי שלי, זה שאני מקובלת. אבל ממש.יש סביבי המון בנות, אני זאת שיוזמת דברים מגניבים לגיבוש, ולאולפנא, ומוראלים, ויצרתית וזה.המדריכה שלי אמרה לי בשיחת פרידה בסוף החמישית שהראש אולפנא אמר, שאם לא הייתי באה ללמוד באולפנא פשוט לא הייתה להם חמישית.אני ממש אוהבת את היוזמה שלי, ואת היצירתיות וההנהגה, אבל יש דבר אחד שמפריע לי-בגלל שיש סביבי כל הזמן בנות, אני לא קשורה לאף אחת..יש לי מעל 100 בנות שאוהבות אותי ב"ה, אבל אין לי את החבורה הקרובה הזאת לצאת איתה ולצחוק איתה ולפרוק לה. הכל אצלי בגדול- אם אני רוצה לצאת עם חברות לים או משהו אז זה כל השכבה, אם עושים שבת חברות אז זה כל הכיתה. כל מקום שאני נמצאת אני מלווה ביותר מדי בנות.. בא לי חבורה קטנה כזאת מגובשת, שתצחק איתי ותכיר אותי באמת ותאהב אותי. כרגע פשוט כל השכבה מכירה אותי באותה רמה- הילדה התותחית הזאת שמרימה את השכבה ומוראליסטית ואיכותית ומאוהבת באולפנא וכל מיני סטיגמות (מקסימות!) שהלבישו עלי.גם חברה אחת זה מספיק!! אבל מישהו להשען אליו.. בא לי שיהיה מישהי שאני אתגעגע אליה, ולא משהו (עשיה מטורפת)
ש. יש לי חברות שלדוגמא יש להן הרבה אחים אז כולם מעסיקים אחד את השני ולא משעמם להם אף פעם ועוד חברות שנוסעות כל הזמן לשבתות כיפיות עם המשפחה שלהן ואני משועממת בבית או סתם חברות שהולכות לפעילויות נחמדות מהתנועת נוער שלהן שאני לא נמצאת בה ואני פשוט כל הזמן מרגישה קנאה לא משנה מה הן עושות אני מקנאה וחושבת שהלוואי ולי היה ככה איך אני יכולה להפסיק לקנא את הקנאה הזאת שהיא אפילו לא על מידה טובה שיש להן אלא על דברים שיטחיים איך אפשר לעבוד על המידה הזאת?
שלום לכם! אשמח לפתוח בתודה ענקית על הקדשת מחשבה, זמן, רצון והרבה אהבה כדי לקדם ולחזק את עם ישראל!:)אשמח לשאול שאלה:) לפעמים בהתנהגויות עם אנשים אני ״רשמית״ מדי. בתקופה שהדרכתי בסניף הרגשתי שאני יותר נפתחת וצוחקת עם החניכות ב״ה. אבל אני יודעת שיכולתי להינות יותר מהתקופה הזו אם הייתי מנסה להתגבש ויותר להיות ״קלילה״. השנה אני זוכה להיות קומונרית, ובתקופה זו זה מאתגר יותר לנסות להתחבר לצוות (צוות רק של בנות) השאלה איך אני יכולה להתחבר גם בקטע של צחוק ושמחה ולא רק רצינות, ישבצים ושיח אישי. אני מחפשת להיפתח יותר ולהרשות לעצמי להיות יותר אני, להרגיש בבית, לנסות להיפתח יותר לסביבה.. תודה רבה.
ש. הי אני השנה התחלתי ללמוד בתיכון והגעתי מהיסודי עם חברה הכי טובה שלי ועם עוד מישהי שהיא חברה די טובה שלי ומהרגע שהתחילה השנה הם התחילו להיות חברות ממש טובות והן די שכחו מימני אפשר לומר והתחברו להרבה בנות ודיברתי עם החברה הכי טובה שלי על זה והיא אמרה שזה ממש לא נכון והיא עדין ממש אוהבת אותי ונהנת איתי. אנחנו עדין עושות דברים יחד וכל זה אבל היא מתנהגת אלי שונה מאיך שהתנהגה פעם וזה ממש מבאס היתי שמח לכמה טיפים או עצות נ.ב ממש תודה על מה שאתם עושים זה לא מובן מאליו בכלל!
ש.היי!אז ככה יש לי חברה טובה, ולפני כמה שנים (כשהכרנו) היא היתה ממש דוסית מתוקה והכל, אבל בשנתיים האחרונות היא התחילה סוג של להתדרדר, והתחילה ללכת עם בגדים קצרים יותר ולדבר לא מתאים וכל מיני דברים בסגנון... פעם ניסיתי לדבר איתה על זה אבל מבחינתה היא סבבה וזה נורמלי... גם יצא שלפעמים כשהיא היתה לובשת בגדים קצרים לידי היא היתה רואה את המבט שלי ואת זה שאני טיפה מאוכזבת, ומאז היא אומרת לי כל הזמן שהיא זרקה את הבגדים הקצרים וכו ואז לפעמים אני רואה אותה עם חולצה קצרה למשל והיא נותנת לי תירוצים... אז אני ממש לא מנסה לחנך אותה או משהו כזה ואני לא רוצה שהיא תתנהג כמו שצריך בשבילי, אבל זה כן טיפה "מאכזב" כזה כי תכלס באמת ציפיתי ממנה ליותר והיא באמת מדהימה ואני לא רוצה לתת לה ליפול ככה... אבל אני גם לא רוצה לפגוע בה...סליחה ממש על האריכות והבלבול... מקווה שתוכלו לייעץ...
ש.שלוםתודה רבה ממש על הפרויקט הזה אתם ממש עוזרים!!השאלה שלי היא כזאת, האם תחרותיות היא דבר טוב וחיובי?האם אני בתור מדריך צריך לעודד תחרותיות ולדרבן חניכים שלי לנצח וכו'?וחוץ מההדרכה בתור בן אדם פרטי האם להיות תחרותי זה לא טוב?תודה רבה ממש!