כל השאלות שנשאלנו #מעגלים חברתיים

ש.אני די סבבה עם חברות, לא איזה וואו אבל בה סבבה. כשהייתי קטנה לא היו לי חברות בכלל ולכן עכשיו עם החברות גם עם החברות הכי קרובות עדיין מרגיש שהן עושות טובה ולא באמת כי הן רוצות את הקשר הזה, לא משנה כמה הן יסבירו וכמה נהיה קרובות תמיד כשטיפה מרגיש שאולי הן לא מעוניינות בקשר אני לוקחת 10 צעדים אחורה וזה פירק לי הרבה קשרים... וגם בחברה חדשה אני בטוחה שמתייחסים אלי רק כי עושים לי טובה ורואים שאני לא מוצאת את עצמי. זה לא נחמד לי המצב הזה, אני פשוט לא יודעת ולא מצליחה ליצור קשרים שארגיש לגמרי בנח ושאהיה בטוחה שזה בא מרצון אמיתי ויותר מזה קשה לי לשמור על קשרים כי כל קצר קטן גורם להתרחק ומחשבות שזהו היא יותר לא רוצה את הקשר הזה.

ש. היי, מה נשמע? האמת שכבר ממש מאוחר ולימודים מחר אז אני אנסה לעשות את זה מהר.. כאילו קורה לי שבנות מבקשות ממני עזרה בלימודים (ואני לגמרי סבבה עם זה!!) אני לא יודעת כל כך איך לרשום את זה מבלי שאני אצא מתנשאת.. וגם אני לא רוצה לא להיות הוגנת כי גם אני מלא מבקשת עזרה מבנות להעתיק חומרים והכל וכמו שעוזרים לי אני שמחה שאני יכולה לעזור אבל איך לומר, לפעמים זה קצת עובר את הגבול.. לפעמים אני מתכוונת להיום, עכשיו אנחנו יום לפני מבחן אז זה סבבה פשוט מלאמלא בנות פנו אליי בפרטי וביקשו עזרה, וכאילו גם אני צריכה ללמוד וזה שאני עוזרת זה גם עוזר לי פשוט הרגשתי היום שזה היה יותר מידי... אני לא באה להאשים אף אחת כי בנות לא יודעות שאחרות רושמות לי ואחרות לא יודעות אבל באמת שהרגשתי שזה יותר מדי. מה גם שאני לא כ"כ מרגישה טוב היום.. (לא שסיפרתי למישהי אז שוב אני לא מאשימה אפאחת). הקטע הוא שאני לא מצליחה לומר לא. ממש לא נעים לי לומר לבנות לא כי גם אני לא ארצה שיאמרו לי לא, אבל אני מרגישה שהיום זה היה בשבילי יותר מידי..

ש. יש לי בעיה ענקית.אחותי היא מורה.לפני שנתיים הייתי הולכת איתה לקייטנה.היו קצת בלגנים עם הכיתה שהייתי בה. ובעקבות זאת אחותי לא הסכימה שאבוא איתה לקייטנה השנה.ממש ממש הייתי עצובה וגם הבנות ששמעו על זה.אנחנו בקשר ממש טוב יש לנו קבוצות בווצאפ אחת עם השנייה ובכללי אנחנו עושות ממש כיף😅מציינת שהם בכיתה ה עכשיו.רציתי מאוד לעשות חונכות בבית הספר שלה ככה שאוכל להיות איתם שוב.אבל התברר לי שאני לא יכולה בגלל שזה בית ספר שלא בתקן שלנו.זה ממש ממש מעציב אותי.אני נורא רציתי וגם הם מאוד רצו.אחותי נורא לא רוצה שאני אבוא כי היא לא רוצה שאני יהיה שם איתה.ואני די מבינה אותה אבל אין לי מה לעשות עם זה.בכללי אני נורא אוהבת ילדים קטנים.לצערי הרב לא יצא לי להיכנס למדריכה בסניף ועכשיו נותרתי אפילו בלי מחויבות אישית.ניסיתי לחפש באזור ירושלים סניפים כדי לעשות הדרכת חוץ מצאתי ממש מעטים אבל כולם רחוקים ולא מתאימים לי.כל כך עצוב לי ששום דבר לא מצליח לי..יש לי שתי שאלות אם תוכלו לענות לי עליהם.מה לעשות עכשיו עם הבנות מהבית ספר של אחותי?הם נורא רוצות שאני יגיע וקשה לי לבאס אותם אבל מצד שני יש אחותי שלא רוצה שאני אבוא.ואולי במקרה אתם יודעים על סניף בירושלים שמחפש מדריכות?בת 15

ש. בשישיסטית.עברתי חמישית מזעזעת בהרבה מאוד מובנים.אחד הדברים שממש מפריעים לי במצב החברתי שלי, זה שאני מקובלת. אבל ממש.יש סביבי המון בנות, אני זאת שיוזמת דברים מגניבים לגיבוש, ולאולפנא, ומוראלים, ויצרתית וזה.המדריכה שלי אמרה לי בשיחת פרידה בסוף החמישית שהראש אולפנא אמר, שאם לא הייתי באה ללמוד באולפנא פשוט לא הייתה להם חמישית.אני ממש אוהבת את היוזמה שלי, ואת היצירתיות וההנהגה, אבל יש דבר אחד שמפריע לי-בגלל שיש סביבי כל הזמן בנות, אני לא קשורה לאף אחת..יש לי מעל 100 בנות שאוהבות אותי ב"ה, אבל אין לי את החבורה הקרובה הזאת לצאת איתה ולצחוק איתה ולפרוק לה. הכל אצלי בגדול- אם אני רוצה לצאת עם חברות לים או משהו אז זה כל השכבה, אם עושים שבת חברות אז זה כל הכיתה. כל מקום שאני נמצאת אני מלווה ביותר מדי בנות.. בא לי חבורה קטנה כזאת מגובשת, שתצחק איתי ותכיר אותי באמת ותאהב אותי. כרגע פשוט כל השכבה מכירה אותי באותה רמה- הילדה התותחית הזאת שמרימה את השכבה ומוראליסטית ואיכותית ומאוהבת באולפנא וכל מיני סטיגמות (מקסימות!) שהלבישו עלי.גם חברה אחת זה מספיק!! אבל מישהו להשען אליו.. בא לי שיהיה מישהי שאני אתגעגע אליה, ולא משהו (עשיה מטורפת)

ש. היי תודה רבה על כל הפרוייקט קשר בין בן לבת, שניהם אוהבים לדבר אחד עם השני וגם הדיבור הוא לא תמיד סתמי, לא מגדירים את הקשר כחברות.. בני 17.. זה קצת מבלבל מצד אחד כי לא מרגישים מוכנים לשלב של לצאת ומצד שני כן מרגישים שיש מצב שיש משו, משדרים על אותו גל, יש על מה לדבר וכו..עצה איך אפשר להפוך אתזה ללא מזיק אם בסוף אין משו, איך אפשר לנתב את הקשר ולדייק אותו יותר בלי לנתק קשר? אם יש דרך.. אולי יש אפילו הגדרה לתת לזה? תודה רבה רבה אני הבת אבל דיברתי עלזה איתו וזה די שאלה ביחד כזה :)

ש.אני בת ** ומאז גיל 10/12 בערך רציתי חבר . כמובן שאז זה היה במובן השיטחי יותר ועם הזמן הרצון הלך וניהיה יותר רצון של לבנות בית ,לאהוב מישהוא ושיאהב אותי בחזרה. ובזמן האחרון אני כבר ממש מרגישה מוכנה לזה ובשלה .הבעייה שזה פשוט לא קןרה לי אני לא מסתובבת בחברת בנים ואין לי ידידים כך שגם הסיכוי שזה יקרה קטן . אני מאמינה שה ישלח לי את האחד .אבל הראש שלי לא מפסיק לדאוג ולשאול למה זה לא קןרה לי כבר . כל חיי חשבתי שבגיל 16/17 כבר יהיהנלי בן זוג וניהיה ביחד ואחרי כמה שנים נתחתן . השאלה שלי היא איך יכול להיות שמשהו שאני רוצה ככ ומרגישה כבר מוכנה אליו לא קןרה לי . ולאחרים זה קורה ככ בקלות . למה הם כן ואני לא . הרי שנינו בני נער

ש. שלום לכם! אשמח לפתוח בתודה ענקית על הקדשת מחשבה, זמן, רצון והרבה אהבה כדי לקדם ולחזק את עם ישראל!:)אשמח לשאול שאלה:) לפעמים בהתנהגויות עם אנשים אני ״רשמית״ מדי. בתקופה שהדרכתי בסניף הרגשתי שאני יותר נפתחת וצוחקת עם החניכות ב״ה. אבל אני יודעת שיכולתי להינות יותר מהתקופה הזו אם הייתי מנסה להתגבש ויותר להיות ״קלילה״. השנה אני זוכה להיות קומונרית, ובתקופה זו זה מאתגר יותר לנסות להתחבר לצוות (צוות רק של בנות) השאלה איך אני יכולה להתחבר גם בקטע של צחוק ושמחה ולא רק רצינות, ישבצים ושיח אישי. אני מחפשת להיפתח יותר ולהרשות לעצמי להיות יותר אני, להרגיש בבית, לנסות להיפתח יותר לסביבה.. תודה רבה.

ש. רוב הזמן אני נמצאת בחברה שהיא לא מתאימה לי רוחנית- הכיתה והשכבה... אני כן לומדת באולפנה אבל ברוב המקומות הרמה ירדה... השאלה שלי היא איך אני יכולה להמשיך ואפילו לעלות ברמה הרוחנית שלי כשאני בסביבה כזאת? וגם איך אני יכולה לא להתבייש ללכת עם בגדים צנועים למשל וכו' כשיש הערות של 'דוסיות' וכאלה מסביב? לא עליי ספציפית אבל כמן סטיגמה כזאת...תודה רבה!

היי! אני ככ מודה לכם על הפרויקט המהמם הזה⁦❤️⁩אז אני התחלתיל חונכות עם ילדה עם בכיתה ו' עם הרבה קשיים: אחות עם צרכילם מיוחדים, עודף משקל, דימוי עצמי נמוך, קושי לימודי וקושי חברתי. יש לילדה לב ענק והיא ממש מתוקה. דיברתי עם אמא שלה והיא רוצה שאני יעזור לה גם בתחום הלימודי וגם בתחום החברתי ואני ממש רוצה לעזור לה בעיקר בתחום החברתי. אני רוצה שהיא תהיה מודעת ללב הענק שלה ולכל הטוב שנמצא בא ובאמת להעלות לה את הדימוי העצמי. איך אני יכולה לעשות את זה בצורה הכי טובה?

הי תודה רבה על המיזם באמת ממש עוזר לינכנסתי לפני חודש בערך להדרכה לא הספקתי לעשות כלום רק פעולת פתיחה ושבת וחזרנו לזום😔ואני והמדשית שלי לא הספקנו להתחבר לאף אחתוכולם יודעים שקשה להתחבר דרך הזום..אני מרגישה שזה ממש פוגע באווריה של השבט שעושים פעולה ואין לי מושג מי הבנות האלה חוץ מחלק מהשמות שאני זוכרת..יש מצב לרעיונות איך לגרום לקשר אישי ואווירה טובה דרך הזום?

אהלן:) תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה!! השאלה שלי היא שאלה דומה לשאלות שנשאלו בעבר אבל לא בדיוק, מקווה שתענו עליה ותבינו למה אני מתכוונת. קשה לי להפתח לאנשים חדשים. אני כבר 13 שנה עם פחות או יותר אותם בנות מהגן עד שמינית, וממש קשה לי להיפתח לבנות או אנשים חדשים בכללי, שזה גם מדריכות ואפילו קומונרית שהיתי לי לשנתיים כשהדרכתי שממש אהבתי אני לא נפתחתי אליהה. אני ילדה ממש חברותית אבל יש לי ממש איזה 4 חברות טובות שמכירות אותי מאז הגן שאני מספרת להם דברים. ב''ה זה ממש נחמד וטוב אבל שנה הבאה אני אצא בעז''ה לשירות ואני מפחדת שאני לא אפתח לבנות וזה כל כך חבל לי כי אני מפסידה כל כך הרבה קשרים עם אנשים כל כך טובים באמת! אשמח שתעזור לי, זה מאוד מתסכל אותי כי אני בנאדם חברותי עם ביטחון עצמי ב''ה אבל אני מתפחדת ולא יודעת איך לבנות קשר טוב עם אנשים שאני לא מכירה שנים! תודה רבה!! מקוה שתעזור לי.

אני והחברה הכי טובה שלי סוג של מתרחקות בזמן האחרון... אני מרגישה שתמיד אני יוזמת ביננו שיחות ומפגשים והיא לא. היא מסננת הרבה ולא עונה, והיא מראה לי שהמשפחה שלה יותר חשובה לה ממני ( לכל בן אדם זה ככה אבל צריך לאזן בין משפחה לחברות) והיא שולחת הודעה רק שהיא צריכה ממני משהו.. אבל כשאנחנו נפגשות הכי כיף לי בעולם איתה (שזה קורה פעם באף פעם) אני מבינה למה היא לא יכולה להיפגש איתי כמעט כי הם הרבה ילדים בבית ואמא שלה חולה בכליות... אבל עדיין זה לא סיבה שהיא מזניחה את החברות שלנו... אני ממש אשמח לעצה תודה בת 15