המדשים שלי כל כך מעצבנים אותי, אני שנה שנייה בהדרכה, מלכתחילה היה לי קשה לקבל את זה שאני מדשים איתם אבל לאט לאט התחלנו להסתדר, עד עכשיו. לנו אין חודש ארגון בסניף וכל מה שאני מציעה, אם זה להיפגש עם החניכים מחוץ למסגרת או ללכת לבקר אותם בבית ספר הם כל הזמן מחלישים אותי ואומרים שהם לא לוקחים על זה אחריות, כל רעיון שאני מציעה הם מבטלים, מה אני עושה?? עזרה בבקשהה, אני כותבת לכם ופשוט מתוסכלת ברמות !!!! תודה על העזרה ועל הפרוייקט המהמם;)
שלום לכם! אשמח לפתוח בתודה ענקית על הקדשת מחשבה, זמן, רצון והרבה אהבה כדי לקדם ולחזק את עם ישראל!:)אשמח לשאול שאלה:) לפעמים בהתנהגויות עם אנשים אני ״רשמית״ מדי. בתקופה שהדרכתי בסניף הרגשתי שאני יותר נפתחת וצוחקת עם החניכות ב״ה. אבל אני יודעת שיכולתי להינות יותר מהתקופה הזו אם הייתי מנסה להתגבש ויותר להיות ״קלילה״. השנה אני זוכה להיות קומונרית, ובתקופה זו זה מאתגר יותר לנסות להתחבר לצוות (צוות רק של בנות) השאלה איך אני יכולה להתחבר גם בקטע של צחוק ושמחה ולא רק רצינות, ישבצים ושיח אישי. אני מחפשת להיפתח יותר ולהרשות לעצמי להיות יותר אני, להרגיש בבית, לנסות להיפתח יותר לסביבה.. תודה רבה.
הייתה לי מדריכה שנה שעברה שפשוט הערצתי!! היא כלכך אהבה אותי, ולמדתי ממנה כלכך הרבה. שתפתי אותה מלא, והיא עזרה לי בכלכך הרבה דברים. פשוט בנאדם מיוחד. אין לי מושג איך הייתי עוברת את השישית בלעדיה. בסוף שנה היא אמרה לי שהיא נשארת עוד שנה. איך שמחתיייייי ואוו. זהו הולכת להיות אחלה שנה כשהיא איתנו. ואז התחילה השנה, ואחרי שבוע היא אמרה שהיא מצאה תקן שצריך אותה יותר ומסתדר לה יותר אז שעם הרבה צער היא עוזבת. אז הביאו לנו מדריכה אחרת. אבל זה פשוט לא זה.. אני מתגעגעת אליה ממש, וצריכה אותה. היא כמעט לא זמינה להתייעצוית. אני לא מצליחה לפתוח את הלב למדריכה החדשה, ועוד בכלל לא סיימתי ללמוד מהקודמת. איך מתמודדים עם געגעוע? ואיך ממשיכים הלאה מכאן עם המדריכה החדשה? זה כבר אבוד.. טוב לה בתקן. היא לא תחזור.
יש לי היום ב"ה ביטחון בעצמי (עבדתי עליו הרבה שנים), אני משתדלת מאוד לאהוב את מי שאני ולרוב מצליחה בזה. ובכל זאת אני עדיין מוצאת את עצמי הרבה פעמים משנה את ההתנהגות והדיבור שלי לפי הסביבה שאני נמצאת בה, ומחפשת אישורים חיצוניים, גם לאופי וגם למראה שלי, בעיקר מבנים. אני באמת רוצה להיות עצמי בחופשיות בלי תלות במה שאחרים חושבים עליי. אני נלחמת בצורך הזה כל הזמן ומנסה להתגבר עליו אבל בסוף הוא תמיד חוזר. איך משתחררים מזה? תודה רבה לכם:) בת 17