בזמן האחרון אני מתעסקת הרבה עם מידת הענווה שקצת חסרה בי והייתי רוצה שמישהו יכוון אותי יותר עליה..ספרים, שיעורים או סתם הגדרה ואיך אפשר לעבוד עליה..
תודה ענקית ענקית על הפרוייקט! איך אפשר להיות יותר ענווה? פחות לדבר על עצמי, פחות לשים את עצמי במרכז ולהצליח לחיות בתחושה מול ה׳ שאני כל כך קטנה מולוושאני צריכה להיות יותר ענווה למרות שקורים דברים קשים?
היוש אלופים!! אז יש לי שאלה די פשוטה אבל שאני לא כ"כ יודעת מה התשובה שלה. לכן פניתי אליכם...אז ככה אני רוצה להיות יותר ענוה. הלואיי ואצליח! איך אני יכולה להתקדם בזה? זה אומר שעכשיו כדי לי להפסיק לשלוח תמונות לחברות איפה אני נמצאת ומה אני עושה?! או שעכשיו אני לא יספר שאני הולכת לביביסיטר?! אשמח שתעזרו לי! תודה רבה! תזכו למצוות!
איך אני יודעת מתי סלחתי? האם צריך להפסיק לכעוס ולהיות פגוע כשסולחים?
אני מקנאה לחברה הכי טובה שלי. מטבעי אני בן אדם קנאי וזה הדבר שהכי קשה לי לעבוד עליו, אבל לאחרונה אני מרגישה שאני פשוט לא מצליחה להתקדם מזה. לחברה הכי טובה שלי יש עוד חברה והן נמצאות ביחד המון לאחרונה , ואני מקנאה מאוד. אני מרגישה שהיא לוקחת לי את המקום ואני בתחרות מסוימת . חשוב להגיד שהחברה שלי באמצע תקופה קשה מאוד ובמצב נפשי לא מזהיר, ואני הייתי שם לידה במשך כל התקופה הזאת וממשיכה להיות , והחברה השנייה שלה - לא. אז אני מרגישה שאני לא מקבלת את היחס הראוי לי, ודווקא החברה שלה שלא הייתה שם לידה ולא יודעת מה היא עוברת מקבלת יחס מדהים וכיפי. אני לא רוצה לקנא כי זה מרגיש לי תינוקי אבל מאוד מאוד קשה לי לראות אותן כל הזמן ביחד ולהרגיש שזה בא על חשבוני.. אשמח אם תוכלו לעזור לי איכשהו. תודה מראש ❤️
אני קנאית מאוד בסביבה שלי ובעיקר בחברות כמובן. לא יודעת איך אפשר לעבוד על זה. זה משגע!!!!
איך אפשר לשמור על ענווה כשנמצאים עם חברה שכביכול ברמה נמוכה יותר ממך?
איך אפשר להיות שמחה באמת? מבפנים, בלי אינטרסים..לא משנה מה יהיה וגם אם זה יהיה הדבר הכי שמח בעולם אני לא אצליח להיות שמחה. שמתי לב שאני שמחה באמת רק כשאני מתנדבת ונותנת מעצמי, הבעיה שזה לא משו שאני עושה כל יום כל היום.. אני רוצה להיות שמחה שימחה פשוטה, תמימה כזאת מהדברים היומיומיים הפשוטים. פליז תנו טיפים ורעיונות זה ממש משגע אותי!
היי אלופים!! אתם עושים עבודת קודש. ועכשיו לשאלה: איך עושים חשבון נפש אמיתי, ואיך יודעים ממי לבקש סליחה אם אני לא חושבת על אנשים שפגעתי בהם? ואני פחות מעדיפה לבקש בקבוצת ווצאפ כי זה כללי מדי...
אני מרגיש שקשה לי עם דחיית סיפוקים. זה מתבטא בהמון דברים - קשה לקום בבוקר (גם אם אני ישן מספיק), שמירת עיניים ברחוב, לפעמים קצת מחפף בשש שעות בין בשר לחלב...:(.. אני מבין שזה אסור ולא טוב, אבל ההבנה הזאת לא כ''כ עוזרת לי, כשאני בתוך הניסיון..בן 17
היי (: אני נמצאת במצב שאני מרגישה שאני לא מחוברת.. זתומרת אני חווה המון חוויות כיפיות עם חברים ומשפחה אבל אני מרגישה שאני לא שמחה מספיק , מן מרוחקת מהסיטואציה . כאילו כמו שכשחולים בקורונה מאבדים חוש טעם וריח אז מרגישה שאיבדתי קצת את השמחת חיים והאנרגטיות שהייתה לי - והיה לי המון זה הסימן היכר שלי🙈 מבאס אותי כי אני מרגישה שאני לא חווה ושמחה מספיק ואני לא ממש יודעת מה לעשות עם זה.. אשמח לעצות❤️