א. אהלן:) בוגרת שישית. אני פרפקציוניסטית. מאוד. גם ביחס לציונים של עצמי וגם ביחס לסביבה. ביחס לעצמי, כל ציון שהוא פחות מ100 נותן לי תחושה ממש רעה. שאני פשוט לא חכמה, שיכולתי להתאמץ יותר. לא מדברת אפילו על נכשלים, שפשוט גורמים לי לבכות. זה מתסכל להכנס לשיעורים, להתאמץ להתרכז, ללמוד לקראת מבחן והופפ נכשל. כבר הבנתי שהציון לא מעיד עלי כלום, שאם קבלתי 50 בנביא נגיד, אז זה ממש לא אומר שאני שווה 50.. אבל עדין מאוד מאוד קשה לי לקבל את הציונים שלי בשמחה. וביחס לסביבה אני לומדת באולפנה ברמה יחסית גבוהה, כל החברות הטובות שלי תותחיות ב5 יחל מתמטיקה, (אני 4 ולא מהמצטיינות) בשנתיים באולפנה אף פעם לא קבלתי את הציון הכי גבוהה בכיתה, וזה פשוט קשה ברמות. אני משקיעה. באמת!! וממש גאה בעצמי על כל המאמצים. אבל בסוף כשמחזירים את המבחנים אני מבואסת ממש, כי חברות שלי שבקושי פותחות חומר פשוט עוקפות אותי. אז יש לי כמה נק' שאני אשמח לעזרה:)- א. קנאה. איך אני יכולה לקבל ציון פחות טוב (לפעמים בפער!) מילדה שמבריזה כל הזמן, או שלא למדה כמוני למבחן ולקבל את זה בצורה מפרגנת, בלי להשוות אלי כל הזמן ולהרגיש פחות מוצלחת בגלל זה? ב. איך להתגבר על הפרפקציוניזם? אני מרגישה שהוא ממש מונע ממני להתקדם. שאני כבר מפחדת לגשת למבחן כי אני שוב אתבאס. המאמץ שלי כל פעם נראה פשוט מיותר.. זה לא שאני מצליחה אז למה לעבוד קשה?! ג. לא יודעת אם זה נכון לבקש כאן, אבל אם ישלכם טיפים ללמידה נכונה, ולהרגעה לפני מבחנים (לקראת השביעית) אני מאוד מאוד אשמח
אהלן, קראתי עכשיו את תשובה 470, ואני בדיוק ההפך- אני רואה סדרות, סדרות נוער רגילות (=שהן לא ממש ממש נוראיות) ואני מרגישה שזה לא נכון בשבילי, אבל מאוד קשה לי לא לראות... ההרגשה שזה לא נכון בשבילי באה לידי ביטוי לדוגמא בכך שאחרי שאני רואה איזה פרק, אני נכנסת לפעמים לסוג של דיכאון, או אם אני רואה התנהגות מסויימת בסידרה לדוגמא בין חברה לחברה, לפעמים אני לוקחת את זה גם לחיים שלי ולא תמיד זה משהו טוב.... ובלי קשר זה שורף מלאאאא זמן בקיצור זה משפיע עליי. אם ארצה או לא ארצה, וכמו שכתבתם בתשובה של 470 זה בתת מודע... ואני פשוט לא יודעת מה לעשות! קודם כל איך אני נפטרת מכל זה?, וגם אם אפטר מכל זה.. כל מה שיש לי בראש... איך מוחקים את זה?! בת 16 וחצי תודה!!!
היי בת 16 יש לי ממש בעיה עם לקום בזמן. אני לא אוהבת לאחר אבל אני אף פעם לא מצליחה להגיע לבית ספר בזמן. אפילו אם יש איזה יומיים ברצף שאני כן מצליחה זה יהיה השיא ובטח שזה לא יחזיק מעמד לתקופה. לא משנה מה ניסיתי, לישון מוקדם, לשים אלף שעונים, לשנות את התפיסה, לדמיין איך אני קמה בזמן... לא משנה מה אני עדיין מרגישה שבחיים זה לא יחזיק מעמד לתקופה. האם אני באמת צריכה להמשיך לנסות למרות שאני יודעת שאין מצב או פשוט להשלים עם זה בעתיד אני אעבוד בצהריים או משהו כזה תודה על ההשקעה בתשובות✨
היי אני בת 16 וחצי ויש נושא שמאוד מפריע לי זה מוסר. לרצוח זה לא דבר מוסרי את זה כולם יודעים, אבל אם מדובר במחבל שרצח יום קודם? המתת חסד, לכאורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" אבל האדם לא מסוגל להתמודד עם הכאבים ורוצה להעביר את המכונת הנשמה למישהו אחר שהסיכוי של יותר גבוה.. גניבת דעת זה מוסרי?
אני משרתת בצבא ואנשים כאן לא חושבים פעמיים לפני שהם מותחים ביקורת על מישהו מאחורי גבו, או דנים על אנשים. זה נושא שיחה מרכזי מאד.. ולא רק זה, מרגישים שהתרבות ״טוב לב״ מה שנקרא לא כל-כך שורה כאן באווירה. אני שומרת על עצמי מאד כדי לא להיות מושפעת מהם, ואחד ממנגנוני ההגנה שלי זה לראות אותם כיותר קטנים כי המידות שלי יותר טובות משלהם. את העניין של ללמוד מכל אדם- הבנתי ואני מאד משתדלת לנהוג כך, למרות שכמובן תמיד יש לאן להשתפר. אבל הרמב"ם אומר לראות כל אדם כאילו הוא יותר גדול ממך! אבל אם אני אראה אותם כיותר גדולים ממני- זה אומר שאתן לעצמי להיות מושפעת מהם, כי הרי מי שאנחנו רואים כגדולים זה מי שאנחנו מעריכים, ומי שאנחנו מעריכים זה מי שאנחנו שואבים ממנו השראה... וזאת לא בדיוק ההשראה שמתאימה לי 😅 ולסיכום: מהי הדרך הנכונה להסתכל על אדם בעל מידות רעות כיותר גדול ממני?
אני מפחדת מהעולם הזה.. תאונות דרכים, פיגועים,יו"ש,דאעש,טילים וכו'. אשמח לטיפים/עצות להירגע.
חברה עשתה מעשה אנוכי שפגע בי במידה מסויימת, ואני לא מצליחה להשתחרר מהכעס. כשאני סתם מדברת איתה או כותבת לה הודעות אני כל הזמן מרגישה מעוצבנת ממנה. איך להשתחרר מזה? בת 16
אני קרובה לכיתה יא ואני בלחץ איך להתמודד עם לחץ בכיתה יא?
אהלן:) יש משהו שמאוד מציק לי- ביקורת. קשה לי מאוד שאנשים מעירים לי על דברים, ולרוב במקום להיבנות מזה יוצא שאני נפגעת מאוד וכועסת על הבנאדם בלב הרבה זמן. וזה מבאס. כי בנוסף לזה שאני לא לומדת ולוקחת מזה כלום, אני שומרת טינה סתם. יש לכם עצות מה לעשות עם זה? תודה רבה על העבודת קודש שאתם עושים!!
אומרים שאסור לתכנן תוכניות בשבת אבל אני פשוט לא מצליח אני כל הזמן חושב מה אני אעשה במוצש בראשון ואפילו בשאר השבוע אשמח לעצה איך להצליח לא לתכנן תוכניות בשבת בן 17
שלום! קודם כל תודה רבה על האפשרות לשאול שאלות. אני לא מבינה למה אנחנו חייבים לנהוג כבוד יתר במבוגרים מאיתנו. ברור שאנחנו צריכים לכבד כל אדם, אבל זה שאדם מבוגר ממני לאו דוקא הוא יודע יותר טוב ממני, יכול להיות שיש לי ניסיון יותר ממנו, או אפילו חכמה יותר משלו. ועדין, אנחנו חייבים יותר לכבד אותם ואפילו לשמוע להם. השאלה שלי היא למה? תודה רבה!! בת 16
י, אני משתדל מאוד שלא לשקר, וברוך ה' זה גם עובד. אך לפעמים יש מצבים שאני לא יודע מה לעשות, כי יש את האימרה שאפשר לשקר בשביל השלום, אבל אני לא יודע איפה הגבול עובר, מתי אפשר לשקר, ומתי לא. תודה רבה!