כל השאלות שנשאלנו #עבודת המידות

מרגישה שאני אוהבת ברוך ה' הרבה דברים בחיים שלי – תכונות, כשרונות, דרך חשיבה, וכן, גם תוצרים... אני משתדלת לייחס את כולם לקב"ה ולהודות לו עליהם. התפילה שלי היא כל הזמן שיעזור לי הקב"ה להיות בענווה וחלילה לא להתגאות%4 בשום דבר. אבל לפעמים אני מרגישה שכשעולות בי מחשבות של אהבה עצמית אני נלחמת בהם ומזכירה לעצמי שזה לא אני, זה לא ממני. אבל אז זה מעורר בי תהיות - כי זה כן אני ואני עושה עבודה בחיים שלי! הניסיון הזה יכול לדכא בי את ההתלהבות להמשיך לגדול. מבינה שהכל עניין של מידה נכונה וכו'.. אבל אשמח להסבר איך נכון להתנהל עם מחשבות מהסוג הזה.

קודם כל תודה על המקום לשאלה!! אני בת 15.5 יש לי אתגר קטן ואשמח אם יהיו לכם רעיונות איך להתמודד איתו. יש לי פחד מלהפסיד דברים. אני ממש משתדלת להיות בכל טיול ובכל פעילות, עוד דוגמא שאני לא יכולה לסגור את הטלפון/ לשמוע הודעה ולא לפתוח לראות מה זה... זה בא מחשש לפספס משהו. וגם כשקורה שאני לא נמצאת באיזו אירוע(טיול, פעילות, שיחה חשובה בווצאפ) אז אני שוב ושוב חושבת על זה שהפסדתי וזה מביא קצת לכעס על עצמי... אשמח אם יהיה לכם רעיון... תודה(:

ממש קשה לי לסלוח, אני לא בן אדם שנפגע מאוד בקלות, אני ממש משתדלת "להחליק" על דברים שפוגעים בי ולסלוח מאוד מהר, אבל ברגע שמישהו פוגע בי/מעליב אותי/אומר מילה לא במקום שבאמת פגעה בי, אני יכולה לזכור לו את זה המון המון זמן בלי באמת לסלוח לו, לפעמים זה גם דברים שהבן אדם שפגע שכח כבר ורק לי זה עדין יושב על הלב. מה אפשר לעשות? עצות איך אפשר לסלוח?

היי,קודם כל יישר כח על המיזם,אני בטוחה שהוא מאוד עוזר לאחרים ולי. השאלה שלי היא על סדרות. אני לא בן אדם ששוקע בסדרות כל היום.אבל לאחרונה יצא שהתחלתי לראות איזה סדרה שעניינה אותי,אך התגלתה כאחת שמאוד לא מתאימה לשום דבר שאני דוגלת בו ומאמינה בו,ועדיין, קשה לי מאוד להפסיק לראות אותה. היצר גובר... ואני מרגישה מאוד רע לאחר מכן כי הסדרה מורידה אותי למקומות מאוד נמוכים.. אני מרגישה חסרת אונים, מה אפשר לעשות?(בת, בגיל העשרה)

*ש.* היי מה נשמע? יש לי בעיה אני סוג של מכורה לדבר מסוים כל פעם אני אומרת די זה עברה אני יפסיק ולא יעבור על זה שוב, איכשהו בסוף אני מוצאת את עצמי שוב עושה את זה.. יש לכם רעיון איך אני יכולה להתגבר או להיגמל מזה?

*ש* מה הגבול בין ענווה לבין לשון הרע על עצמי?

*שאלה* איך נלחמים בקנאה??? באלה שמצליחים יותר מאיתנו , בדברים שכולנו רוצים, באלה שהולך להן בחיים בקלות? זוגיות, בריאות, דיאטה, לימודים.. זה כל כך מעצבן שיש כאלו שהכל מצליח להם ולי פשוט לא!

*ש* . באנדם ציני... אני רוצה לדעת איך אני עובדת את ה' בלי ציניות...

*ש.* אני לאחרונה מתעסק המון בפיתוח גוף ובמראה החיצוני ואני גם קצת מתלהב ממנו. השאלה שלי היא האם זה מפריע לקב"ה שאני מתעסק בזה הרבה? כל פעם שאני מתאמן או משהו כזה אני חושב על זה ומשום מה השאלה הזאת ממש מפריעה לי כי אני חושב שזה ממש בעיתי.

*ש.* אין לי כוח. אני יודע שאני יכול עכשיו ללמוד או לומר תהילים או אפילו סתם ללמוד למבחן שיש לי עוד יומיים אבל דוגרי, אין לי כוח. פשוט, מותש. וזה לא משהו ספציפי, זה לא שבוע עמוס או משהו בסגנון... פשוט, אין לי כוח. למה? מה עושים?

*ש.* אני שומרת 3/4 כרגע... אבל לא שלמה עם זה... אני ממש רוצה ללכת עם קצר ואני הרבה יותר שלמה עם עצמי ככה... לא קצר ממש אבל טיפה יותר קצר... שרואים תמרפק, תמיד אומרים שזה מושך תעין אבל דווקא הפוך... זה שתמיד אני עם אמריקאית שכולם מוציאים חולצות- זה מושך את העין!!! אני רוצה ללכת עם קצר אבל ממש יחצנתי את זה שכמה זה חשוב וכדאי... לחניכות, לחברות... ועכשיו אם אני אפסיק לא תהיה לי מילה... אבל מצד שני אני מרגישה הרבה יותר בטוחה עם עצמי כשנוח לי וכשאני אוהבת את עצמי... אשמח לתשובה אבל לא תשובה של ככל שהשרוול יותר ארוך ככה את תהיי יותר שלמה עם עצמך/ שאת שלמה עם עצמך כי את חשופה יותר...

*ש.* אני ממש נפגעת ממילים.של אנשים, של החניכות, החברות וסתם אנשים... הן פוגעות בי המילים שהם אומרים... וכמה שאומרים לי לא לקחת ללב זה קשה ואני לא מצליחה להתגבר... וכ"כ בא לי להמשיך ולא להתייחס לכל דבר שאומרים, לא להפגע מכל דבר ולא לקחת ללב... איך אני אמורה לעשות את זה??