*ש.* אני שומרת 3/4 כרגע... אבל לא שלמה עם זה... אני ממש רוצה ללכת עם קצר ואני הרבה יותר שלמה עם עצמי ככה... לא קצר ממש אבל טיפה יותר קצר... שרואים תמרפק, תמיד אומרים שזה מושך תעין אבל דווקא הפוך... זה שתמיד אני עם אמריקאית שכולם מוציאים חולצות- זה מושך את העין!!! אני רוצה ללכת עם קצר אבל ממש יחצנתי את זה שכמה זה חשוב וכדאי... לחניכות, לחברות... ועכשיו אם אני אפסיק לא תהיה לי מילה... אבל מצד שני אני מרגישה הרבה יותר בטוחה עם עצמי כשנוח לי וכשאני אוהבת את עצמי... אשמח לתשובה אבל לא תשובה של ככל שהשרוול יותר ארוך ככה את תהיי יותר שלמה עם עצמך/ שאת שלמה עם עצמך כי את חשופה יותר...
*ש.* אני ממש נפגעת ממילים.של אנשים, של החניכות, החברות וסתם אנשים... הן פוגעות בי המילים שהם אומרים... וכמה שאומרים לי לא לקחת ללב זה קשה ואני לא מצליחה להתגבר... וכ"כ בא לי להמשיך ולא להתייחס לכל דבר שאומרים, לא להפגע מכל דבר ולא לקחת ללב... איך אני אמורה לעשות את זה??
הייתה תקופה שממש הייתה קשה לי השמירה על הצניעות, למדתי ביחד עם חברה טובה והפנמתי את הסיבות. מבינה לגמרי ומסכימה ובאמת עכשיו אני הולכת לפי ההלכה ברצון ובשמחה. אבל אז אני חושבת על הקיץ, בחורף הרי גם ככה מתכסים כמה שיותר, אבל מה יקרה בקיץ? חם, מזיעים, קשה למצוא בגדים מתאימים... לפעמים אני ממש מתעצבנת כועסת על עצמי שלמדתי את הסיבות ואני מסכימה כי הנה, עכשיו אם אני לא אלך צנוע, יהיה לי נקיפות מצפון. מה לעשות?
היי יש לי חברה שאני מקנאה בה. אני לא רוצה חס וחלילה שיהיה לה רע אבל אני רוצה קצת להיות כמוה. ואנחנו נורא דומות באופי ואני מפחדת שאני מחקה אותה ואני לא נשארת אני. מה אוכל לעשות?
אהלן. אשמח לשתף אתכם בבעיה שמטרידה אותי... יש לי נטייה לעשות הרבה דברים גדולים שישנו את המציאות(ברמה ארצית)הרעיונות הם מאוד חדשניים אבל אני מרגיש שהם לא באים עם הנשמה שבדבר, הנגיעה האישית שלי בזה. ולא כמו שאנשים אחרים שמקדים רעיונות שהם מגדירים אותם ממש כמפעל חייהם אלא אצלי הצורך הוא יותר לעשות לעשות לעשות ולפעמים בלי שניה לחשוב על הדברים לעומק. ועל רמת הקשר שלי לרעיון. מה עליי לעשות? איזו מידה עליי לתקן? ומה זה אומר עליי הנטייה הזו?
*ש* מה לעשות אם יש סטיגמה על הצוות שלי (נחשון- עשיה) שכולנו חילונים ולא מאמינים כשאני מאמינה כמעט בכל רוחי? זה מחרפן אותי כי זה גורם לי להרגיש שהצוות הזה לא נכון בשבילי! נ.ב. כתבתי כמעט בכל רוחי כי תמיד אפשר לשפר ;)
*ש:* שלום אני מדריך (בן) בסניף בני עקיבא ובסניף יש לנו ישב"צים ופעילויות והפעילויות עם הבנות וחלק מהבנות לא מתלבשות צנוע בכלל וזה גורם לאי נוחות של חלק מהבנים בצוות שלי מה אפשר לעשות בנושא מבלי לחשוף את עצמנו וגם כדי שהבנות לא ירגישו רע?
*שאלה* לצערי יצא לי כמה פעמים בחיים ליפול לצפייה לדברים לא צנועים וכו'..ברוך ה לאחרונה התגברתי ונהייתי יותר חזק בזה אך עדיין לפעמיים יש לי הרהורים ומחשבות על כל מה שראיתי ובמיוחד בתפילה זה בה אלי הכי חזק אשמח לעיצות שיעזרו לי להפטר מהמחשבות האלו..
*ש* אנשים מחמיאים לי הרבה. ב"ה הולך לי טוב מבחינה חברתית, ואני די מוכשר בהרבה דברים שאני עושה, אני מדריך מאוד כריזמט וכאלה. עכשיו הבעיה היא שאני מפחד שזה 'יעלה לי לראש'... כלומר, כולם אוהבים לשמוע דברים טובים על עצמם, זה מאוד מחזק ומעודד הלאה, אבל באיזשהו שלב אתה מתחיל לתפוס מעצמך יותר מדי, ואני מאוד משתדל שלא להגיע למצב הזה. אני מאוד מנסה להתרחק מהמחמאות, באמת! והרבה פעמים זה יוצר תגובת נגד של להוסיף על זה ואני מפחד שזה יעלה לי לראש ואני אתחיל לחשוב שאני כל כך טוב ומדהים ואני לא יודע מה. ואני מאוד שמח שיש את הקבוצה הזו כי זו שאלה שקשה לשאול כי זה נשמע מאוד גאוותני.
*ש:* היי. אני בת 15 ומדריכה בבני עקיבא שנה ראשונה. המד''שית שלי קצת משוגעת בלשון המעטה והיא גם לא הכי דתייה. היא לא שומרת שבת, צניעות, כשרות או נגיעה אבל כשהיא בבני עקיבא היא מראה דוגמה אישית ומתנהגת למופת ככה שאני לא באמת יכולה להתלונן עליה או משהו וגם ממש בא לי לעזור לה לצאת מזה. אתם יכולים לנסות לייעץ לי מה לעשות עם זה? תודה!🙏🏻
שלום אני בכיתה יב ואני מדריכה בבני עקיבא אני מרגישה שאני בקטע של מישהו והוא גם בקטע שלי ואנחנו חושבים שאפשר לקחת את הקשר הזה לחתונה האם להתחיל עכשיו? או לחכות עוד שנה שנתיים?
מה אפשר לעשות כדי לעבור תקופות קשות?