רציתי לשאול בקשר לשאלה 2592 "מטלה? קטן עלי!" אני ממש מזדהה עם מה שרעות ענתה שם, ואני בונה לעצמי המון פעמים לוזים, אבל לא משנה מה, רוב הזמן אני כאילו עושה לוז כדי להרגיש מנוצלת וטוב עם עצמי, ואז אני מתעלמת מהלוז הזה קצת בבוטות:)אני מרגישה שלא משנה מה אני לא מצליחה ליישם את הלוז הזה.. וזה לא שאני בונה לוז אינטנסיבי ומפוצץ בלי זמן לנשום. באמת אחלה לוז עם הפסקות גם נגיד של שעה, שעה וחצי שאין בהן כלום, ועדיין לא עוקבת אחריו. אולי אני כאילו מרגישה שברגע שבניתי לוז עשיתי את זה ומעולה ועכשיו אפשר להמשיך לעשות דברים אחרים.. כאילו באמת תסכול שלא משנה מה אני פשוט לא מצליחה לעקוב אחרי הלוזים האלו.. יש לכם אולי רעיון איך אפשר להיות יותר טובה בעניין הזה?
ש. אני מרגישה אוסף של הורמונים. שזה בכלל לא אני.. אני באמת לא רוצה להתפוצץ על אנשים, או לבכות להנאתי. באמת שאני רוצה לעזור להורים שלי!! וגם ברגע האמת במציאות, אני זוכרת שאני אמורה להיות טובה, או נורמלית, אבל מה שיוצא ממני החוצה זה פשוט איכסה. איך אפשר לשלוט ברגשות? בכולם! לא מצליחה להתעצבן נורמלי. אני בוכה רק כשמדברים איתי אפילו, זה מתסכל.
ש.היי:) קודם כל תודה ענקית, אתם מטורפים!!הבנתי שיש לי בעיה, אני פרפקציוניסטית מידי. וזה כבר עבר את השלב שזה בגבול הטעם הטוב ועוזר לי להשתפר ולהיות טובה יותר. זה כבר הגיע לשלב שזה פוגע בי, וגורם לי לתסכול מטורף וכעס על עצמי. אשמח לעצות מה לעשות, או כל דבר אחר, אתם ממש טובים בזה;)
שלום צדיקים! אשמח לעזרה עם הבעיה שלי... אני שמה לב שאני קצת 'חולת שליטה' וממש קשה לי לשתף... זה פוגע בעבודת הצוות שלי בהדרכה, בבית ספר וכו'. מרגיש לי ילדותי ממש ממש אבל אני לא יודעת איך להפסיק. אשמח לעזרה (: תודה רבה
ש.יש לי קושי גדול בתחום קבלת ההחלטות בחיים שלי. אני עם רצון שכל דבר יהיה הכי מושלם שהוא יכול להיות, ויש לי תחושה ששום דבר לא מתיישב לי הלב בצורה פשוטה. זה פוגש אותי בהרבה החלטות וברור לי שילווה אותי גם להמשך. אשמח לעצות.
ש.יש לי קושי גדול בתחום קבלת ההחלטות בחיים שלי. אני עם רצון שכל דבר יהיה הכי מושלם שהוא יכול להיות, ויש לי תחושה ששום דבר לא מתיישב לי הלב בצורה פשוטה. זה פוגש אותי בהרבה החלטות וברור לי שילווה אותי גם להמשך. אשמח לעצות.
ש.היי. אוף. ממש קשה לי. אמא שלי טוענת שאין לי טקט. מה זה אומר טקט? ואיך אפשר לעבוד על זה? הצילו. בת _
הייייי!! מה קורה? יש לי שאלה די מוזרה.... אני נקשרת לאנשים ממש בקלות, עכשיו זה באמת דבר טוב אבל לפעמים זה קצת עובר את הגבול... אני אתן דוגמא: אם מישהו מחייך אליי ברחוב אני ארגיש ממש קשורה אליו, גם אם אני בכלל לא מכירה אותו ולא יודעת איך קוראים לו... כשאני אומרת שאני נקשרת אל מישהו זה די אומר שאני אוהבת אותו ושאני אהיה מוכנה לעשות בשבילו המון דברים... יש בזה משהו טוב אבל זה מוגזם לגמרי ואני לא יודעת מה לעשות...... אשמח לעזרה
ש. אהלן, מקווה שתבינו אותי. איך אפשר להוציא מהמחשבות שלי משהו/מישהי/מישהו.. איך אפשר להפסיק לחשוב על דברים?
ש. גיליתי שמישהי לא בקטע שלי ואני בקטע שלה.. איך להגיב? מה לעשות? קשה לי..
היי איך אפשר לא לרדוף אחר הכבוד? איך אפשר לא לרצות שיכבדו אותך ויעריכו אותך?
ש. היי, כל הכבוד על הפרויקט היפה!!בזמן האחרון אני מרגישה שאני סוג של אובססיבית לטלפון שלי.. מבחינת משפחה בעיקר. אני לא אוהבת שנוגעים לי בטלפון, אני מטעינה את הטלפון רק בחדר שלי, אני לא יודעת למה אני עושה את זה.. ברוך ה' אין לי שם דברים לא טובים.. הייתי רוצה להיות יותר ''פתוחה'' עם הטלפון שלי ולא להחביא כל דבר שאני עושה גם אם הוא בסדר..תודה רבה!