רציתי לשאול מה לעשות כשאני רואה מישהו שחשוב לי מדרדר למצב דתי נמוך ומפסיק לקיים המון מצוות שהוא קיים כל החיים שלו? הוא חווה איזשהו משבר שגרם לו להפסיק לקיים המון מצוות, ולדעתי הוא גם מסתובב עם אנשים שמשפיעים עליו בצורה לא טובה... אני יודעת שגם אם אני אדבר איתו על זה, זה לא כל כך יעזור כי הוא במצב ממש רגיש עכשיו, ומעורער. אבל ממש קשה לי לראות את זה, בתור מישהי דתייה... מה עושים במצב כזה?
אני רוצה לעשות נזם. בבית ההורים שלי מתנגדים ממש, משפחה ספרדית לא מקובל אצלנו בכלל. הם אומרים שזה עבודה זרה ועוד שטויות. מה הבעיה ההלכתית בנזם בהרבה מקומות זה מקובל ומותר?
לא מוצאת טיעון שישכנע אותי שהיהדות אמיתית ונכונה. כרגע המצוות שאני מקיימת זה לא בגלל אמונה אלא כי ככה גדלתי וכי זה השפיע עליי פסיכולוגית.אבל אני לא באמת יודעת אם זה אמיתי כל הסיפור הזה. אני מאוד אוהבת את היהדות אבל לא יכולה להחליט על סמך הרגשות שזה נכון, ומנסה להסתכל על כל הדתות ואורחי החיים בעולם כדברים הגיוניים ולא להסתמך על הדעות הקדומות שיש לי על מציאויות שהן לא מה שגדלתי עליהן.אני מחפשת דרך אמיתית לדעת מה האמת. (הטיעון של מעמד הר סיני לא משכנע אותי לגמרי).אם יש לכם איך לעזור לי אני אשמח:)
שלום אני חייבת עזרה דחוף! אני פשוט לא יכולה, אני מרגישה שהמשפחה שלי לא מבינה איך החיים מתנהלים, ההורים שלי פשוט מתעלמים מזה שאחותי שבת 14 כל היום בטלפון ולא לומדת כמעט והורסת לה את החיים ולכולנו בעתיד וגם אח שלי הגדול הוא כבר סיים צבא וכבר חצי שנה בבית בלי לעשות כלום והוא לא נרשם לאוניברסיטה ולא לכלום שלא לדבר על קשר עם בנות, הוא פשוט לא חושב קדימה כמו אחותי הקטנה, וגם ההורים שלי פשוט לא עובדים בבית וגם בחינוך של אחים שלי למשל הם מבזבזים סתם כסף בקניות בסופר על דברים שלא צריך או קניות מוגזמות וגם לא פותחים שיח עמוק עם אף אחד מהילדים שלהם, מה אני אמורה לעשות? אני בטוחה שעוד כמה שנים אנחנו נידפק וזה סתם יהיה בגלל שההורים שלי והאחים שלי לא התנהלו נכון והלכו בדרך הקלה שלא צריכים להתאמץ בה.
היי! קודם כל תודה ממש ממש לכם, עזרתם מאוד! אז לשאלה, לא כל כך חשובה, רק פשוט מציקה לי... למה אם רואים ארבע חבר'ה סביב טלפון משחקים/ רואים איזה סרט ישר חושבים / אומרים עליהם שהם לא החבר'ה האיכותיים, ושהם מכורים וכו' וכו', אבל אם ארבעה חבר'ה ישחקו ביחד קטאן הם יצאו החבר'ה הכי איכותיים בעולם? מה ההבדל בין לשחק בטלפון לבין לשחק משחק קופסא?
היי, תודה רבה על המענה שאתם נותנים. לא מובן מאליו!!!אשמח שתחזרו אלי מהר.כואב לי, באמת שפשוט כואב לי, אני מרגישה שפשוט הנפש שלי עייפה. אין לי כוח באמת כיאלו אני פשוט חושבת על החודש הבא וכבר אני מתעייפת. אני בדרך כלל נערה שיא השמחה שיש, כול הזמן מחייכת צוחקת וכול חיוך שיש לי הוא אמיתי, אבל עכשיו.. פשוט כול חיוך הוא מאולץ, אני כאילו פשוט עייפה, מותשת, יש לי כול כך הרבה עומס בתקופה הזו, אם זה לימודים, קורונה, בית, אני שאני פשוט לא מצליחה לחשוב בהיגיון.. זה כל כך קשה לי ואני מרגישה פשוט לא טוב, זה אפילו משפיע עליי גופנית כבר מרוב שאני גמורה. אני ממש אשמח לתשובה איך אפשר לשנות את זה, עצות, רעיונות לשינוי, אם יש מדיטציה שעוסקת וכול מיני... ממש ממש תודה מעריכה ממש!
אוקי אז היי, באמת תודה לכם. ישלי שאלה שכאילו אשמח ממש לתשובה. אם אני תלמידה בכיתה ט' שוואלה רוצה להשקיע בלימודים וזה... ושנה הבאה ישלי מחויבות אישית לעשות. למה לי בעצם לעשות הדרכה ולא ללכת לשבת באיזה ספרייה וכאילו בתכלס לעשות משהו שהוא קצת פחות משמעותי (לא שאני חלילה מזלזלת.) כאילו למה דווקא הדרכה...? למה זה כזה חשוב? וגםם אם אני נכנסת להדרכה וזה וכאילו שמים אותי להדריך ת׳שבטים הקטנים (שבתכלס זה הכי מבאס. לפחות ככה זה אצלינו..) אז אם אני נמצאת בסיטואציה הזאת, למה לי להשאר להדריך אותם ולא פשוט לצאת? כאילו אני לא רוצה את הקטנים דיי מכל בחינה אז אם אני בעזרת ה' אכנס להדרכה ויכניסו אותי לקטנים- למה לא לצאת? למה להשאר להדריך אותם? כמה זה באמת משמעותי? כאילו הפעולות והמסרים יצטרכו לעבור בדרך אחרת ולא דווקא בדרך שאני מכירה ונהנת ללמוד ממנה כמו ילדה בוגרת וכאילו זה כאילו לא יודעת.. אשמח ממש אם תענו לי על השאלות האלה תווודה מראש.
היי. דבר ראשון ממש תודה רבה על הכל. זה עוזר המון ב"ה. אני עושה שירות שנה הבאה בע"ה וממש רציתי כמה דברים מסוימים ולצערי לא התקבלתי. אני יודעת שהכל מכוון מה' ואם לא התקבלתי כנראה שלא הייתי צריכה להתקבל. אבל פתאום חברות טובות שלי סוגרות שם (הם בכלל לא רצו בהתחלה את המקומות האלה) וזה אוכל לי את הלב. אני מתקבלת למקומות שאני הרבה פחות רוצה ולא יודעת מה להחליט. אני מנסה להאמין שה' מכוון אותי למקום המדויק שלי אבל קשה לראות את זה. קשה כשמלא בנות מסביבי סוגרות. אני מרגישה שהמקום שלי רק מתרחק. שכולן סוגרות ורק אני מאחור לא מוצאת המקום שלי. אשמח שתענו. תודה מראש! בת, 17 וחצי
בטעות אכלתי מסטיק הובה בובה בפסח, ומרגישה אשמה מטורפת. מה עושים, איך יודעים אם זה כשר לפסח?
היי! קראתי את השאלה של המכנסיים אבל לא ממש הבנתי למה זה פחות צנוע מחצאית צמודה. כאילו אם אני אלבש מכנסיים שלא צמודות לגוף (נגיד שרוואל או ג'ינס רופף) זה הרבה יותר צנוע מחצאית צמודה שמכסה את הברך. אז מה בעצם הבעיה פה? זה לא בגד איש וגם זה הרבה פעמים יותר צנוע מחצאית צמודה שמותר ללבוש הלכתית.. תודה! (זאת לא אני שכתבתי את השאלה הקודמת)
שמתי לב שבחודשים האחרונים הקיפול של השרוול שלי עבר ממתחת למרפק למעל למרפק. לא יודעת מה אני מרגישה עם זה.. אני יודעת שזה אומר משהו וזה שזה לא מזעזע אותי קצת מחשיש אותי. הקטע הוא שזה באמת שנייה מעל המרפק. לא לעבור עכשיו לשרוול קצר.. מפחדת לחשוב האם זה יהיה מדרון חלקלק למרות שלא נראה לי ובכל מקרה כל עזרה ונקודה למחשבה נראה לי תועיל. יש סיבה בכלל לגרום למוח שלי ויותר חשוב מזה, ללב שלי, להזדעזע? יש סיבה לעצור ולחשוב על זה כל כך ברצינות? מה הגבול התודעתי שאני אמורה להציב לדברים כאלו? חשוב לי לציין שזה לא התדרדרות כוללת ברמה צניעותית ואמונית אלא באמת רק המרפק אז ממש יועיל לי איזה כיוון למחשבה.
שלום לכם:)בערך מאז שהתחילה הקורונה, אני מרגישה פתאום שכל החברויות שלי לא יציבות ואני אסביר: סך הכל יש לי הרבה חברות טובות, בדרך כלל תמיד היה לי טוב עם המקום החברתי שלי, ולמרות שאין לי איזושהי חבורה קבועה- אני יודעת להגדיר מי החברות היותר קרובות אלי ומי פחות, עם מי אני יותר מרגישה בנח ועם מי לא. פתאום גיליתי שכולן ממשיכות כרגיל גם בלי מסגרת,אבל אף אחת לא מזמינה אותי לדברים,לא קוראת לי.זה מתסכל אותי ממש גורם לי כל הזמן לחשוב מה עשיתי לא בסדר...אני מנסה להראות לבנות שאני מעוניינת יותר לחזק קשרים אבל מרגיש לי כאילו כולן משאירות אותי באיזושהיא קטגוריה של חברה שאפשר וכיף לפנות אליה לפעמים,אבל בסוף (וראיתי כבר מקרים כאלו) שיש להם משהו קצת יותר אישי, משהו שהם מתמודדות איתו הם ישתפו מישהי אחרת ולא אותי וזה מאוד קשה לי. גם נורא קשה לי לתחזק קשרים עכשיו בקורונה. אני מתפדחת להרים טלפון לבנות, למרות שיש כאלה שמאוד הייתי רוצה לדבר איתן סתם.. אז אשמח ממש לעצות מה לעשות.. איך אני יכולה לתחזק את הקשרים שכבר יש לי עם בנות? איך אני יכולה לבנות חברויות אמיתיות? ואיך אני יודעת מי חברה טובה שצריכה גם אותי ויש הדדיות בקשר או שאני בשבילה רק עוד סתם חברה... אין לי בעיה להיות חברה של כולן, אבל זה פוגע להיות חברה של מישהי ולהחשיב אותה אחת שאני סומכת עליה ואוהבת אותה, ואז לגלות שהצד השני מסתפק בהרבה פחות...