ש. לא הכניסו אותי להדרכה וממש בא לי לתרום ולעזור ונסעתי לחפש דברים ולא חזרו אלי ולא ענו. יש לכם רעיון? רוצה בעיקר הדרכה או כזה מועדוניות אזור גדרה יד בנימין ותודה רבה ענקיתתת על הכול היה לי מלא שאלות שעניתם לי וזה ממש נחמד לראות שלעוד בנות יש אותם שאלות, ואת לא המוזרה היחידה. קיצר תודה בת 16
היי:):)אני עוקבת אחרי הפרויקט כבר הרבה זמן, אז נחסוך את המילים החמות על כמה שהפרויקט הזה מדהים ופשוט יוזמה אדירה, וכל המשיבים פשוט מטורפים אחד אחדדיש לי בעיה קטנה- כל בעיה שצצה לי לאחרונה בחיים (דברים מהותיים כאלה, לא שאלה במתמטיקה) אני ישר חושבת איך לנסח אותה לשאלה כזאת ששואלים פה... אירוני קצת ;-) כאילו במקום להתמודד עם הקושי אני ישר חושבת איך לפנות אליכם, שזה בעייתי גם כי אני לא מנסה להתמודד לבד, וגם כי אני לא פונה לאנשים שקרובים אליי... כאילו אני בקשר יחסית טוב עם אמא שלי, ברוך ה' יש לי כמה חברות שאני יכולה לשתף בכל מיני נושאים, אבל כאילו לא תמיד הם פנויים לשמוע את הצרות שלי כי הם עסוקים או שאני יודעת שהם יגיבו בצורה צינית או מזלזלת אז אני לא מתייעצת איתם ואוטומטית חושבת מה לשאול את המשיבים הנחמדים שפה :-)קיצר בעיה שמורכבת מהרבה בעיות ולא ניסחתי את עצמי כלכך טוב אז מקווה שהבנת :) בת 17
אני לא אוהב את ה'. לא באמת. איך אפשר לאהוב מישהו שאתה לא מכיר? אז נכון הוא עושה המון דברים טובים למעננו אבל בוא לא נשכח שגם כל הרע ממנו. ובכל זאת, נניח ואתה מתרכז רק בטוב, אז אתה אוהב את הטוב שהוא מביא לך. אתה לא באמת אוהב אותו, אם כבר אתה סתם מכיר לו טובה. ויש הרבה הבדל בין הכרת טובה לאהבה. אני מבין שייתכן שהוא אוהב אותי, אבל זה לא פלא, הוא מסוגל לראות אותי לפחות (אפילו שאין בי באמת מה לאהוב) אז אני מסוגל לאהוב אנשים, אבל איך אפשר לאהוב את אלוקים?
תודה רבה על הפרויקט!🤩 מאז ומתמיד הייתי יותר דוסה מהמשפחה המצומצמת שלי (המורחבת חצי מאוד מאוד דוסה וחצי פחות) ומאז הבת מצווה אני מתחזקת הרבה הרבה יותר ב"ה. אבל לא ישר אחרי הבת מצווה היה לי ברור שלא אחבק את דודים שלי והאמת גם לא ככ חשבתי על זה ובשנה האחרונה אני ממש מנסה לשמור מהם נגיעה אבל הם לא קולטים והם ממשיכים לנסות לחבק אותי. לא נעים לי להגיד להם אבל אני רוצה לשמור נגיעה. מה לעשות?
אני לא אוהב את ה'. לא באמת. איך אפשר לאהוב מישהו שאתה לא מכיר? אז נכון הוא עושה המון דברים טובים למעננו אבל בוא לא נשכח שגם כל הרע ממנו. ובכל זאת, נניח ואתה מתרכז רק בטוב, אז אתה אוהב את הטוב שהוא מביא לך. אתה לא באמת אוהב אותו, אם כבר אתה סתם מכיר לו טובה. ויש הרבה הבדל בין הכרת טובה לאהבה. אני מבין שייתכן שהוא אוהב אותי, אבל זה לא פלא, הוא מסוגל לראות אותי לפחות (אפילו שאין בי באמת מה לאהוב) אז אני מסוגל לאהוב אנשים, אבל איך אפשר לאהוב את אלוקים?
מתמטיקה. אני אפילו לא יכולה לתאר את היאוש והבחילה שזה מעלה בי. לא משנה הנושא, המורה, הסיטואציה.. פיתחתי פוביה מעצם הרעיון הדבילי הזה. הימים הכי טובים שלי בשבוע, זה הימים האלה בלי הלחץ מהשיעור מתמטיקה הקרוב. אם יש לי מבחן אני במשך שבוע אהיה עם נשימות מהירות ובלי יכולת לשבת ולהתרכז מרוב לחץ. מגעיל אותי מחשבונים, לא מסוגלת כבר לשבת יותר מ10 דקות על תרגיל (ואחרי שכבר ישבתי 10 דקות אני גמורהההה כאלו מה כבר עשיתי). שתבינו רגע- אני לא טפשה, לא עם קושי לימודי לפי מה שידוע לי. אפילו עושה יותר מ3 יחל! אנשים שנהנים מזה מוזרים בעיני ומכעיסים אותי. אם זה היה מקצוע שולי הייתי מוותרת.. אבל זה מקצוע שלומדים ככ הרבה שעות, וקריטי לעתיד. אבל באמת שאני כבר לא יכולהה! בכל השיעורים, גם הכי קשים שיש, אפשר להכניס חומר מעניין- סיפור רלונטי בספרות, תקופה מעניין בהסטוריה, אפילו לכתוב קטע בנושא שאני מחוברת בלשון או לקרוא טקסט מתיש אבל מעניין באנגלית. במתמטיקה זה פשוט לא זה.. זה משעמם ואתי מדי, מפחיד מדי, והכי נורא- חסר פואנטה. זה תופס חלק משמעותי מדי מהחיים שלי, ופשוט רע לי עם זה. המנהלת תיכון שלי מדהימה, היא הסבירה לי כמה עבודות אני אוכל למצוא עם מתמטיקה נמוכה. אבל אני לא רוצה לוותר לעצמי! יש לי יכולות! ואם כולם הצליחו לשרוד למה שאני לא? איך אפשר להפוך את זה לנסבל יותר? להנות מזה? כי יש לי עוד קצת שנים עם המקצוע.. תודה לכם!:) שישיסטית
היי,קודם כל יישר כוח על הפרויקט. אז ככה, כידוע לכולנו לאדם דתי (במיוחד אדם שעוד בתהליך של הדרך) החיים לא הכי פשוטים,כל התהליכים שאדם דתי עובר הם קשים ואני שואלת למה בעצם? תכלס,ברור שאם אתה מאמין במשהו(בה') אז תרצה לעבוד אותו וללכת בדרך שלו אבל כאילו,למה זה שווה בכלל?אני יודעת שזאת הדרך שאני רוצה ללכת בה אבל הרבה פעמים יוצא לי לחשוב על זה ועד עכשיו הדחקתי את המחשבה אבל די אני לא יכולה יותר. אני כאילו רוצה שיהיה משהו שיבסס את הכל,שלא כל פעם שקשה לי קצת אני אתחיל לחשוב אם זה בכלל שווה את זה.אני רוצה סיבות להישאר בדרך הזאת(שאני כן מאמינה שהיא הדרך הנכונה)אני מבולבלת בטירוף.ואני באמת לא יודעת כבר מה לעשות,כל פעם שקצת קשה לי אני אמנם לא בורחת או עושה דברים אסורים,אני חד משמעית נשארת בדרך בלי סטיות אבל הראש שלי במקום אחר...אשמח ממש אם תעזרו לי,מקווה שהבנתם.
מרגיש לי שאני פשוט לא בחברת האנשים שמתאימים לי. אני אוהבת לבלות, לצאת למסעדות, לברים, לים, למקומות שאפשר לפגוש בהם אנשים חדשים, ובקיצור- די שונה מהנוף של הדתיים "הרגילים". הסביבה שלי אוהבת להישאר בבועה של הישוב הדתי שלנו, ה-בילוי מבחינתן זה לראות סרט בבית של מישהי או במקרה הטוב לצאת לאיזה חנות בעיר הקרובה, מקווה שלא יתלהמו עלי בעקבות המשפט הבא, אבל- הן פשוט לגמרי הדתיות לאומיות הקלאסיות. הן חשובות לי מאוד.. אבל מרגיש לי שהן מכבות אותי. מה לעשות? ובכללי-מה רע בזה שאני יוצאת לברים ומסעדות..?
שלום, נכנסתי עכשיו להדרכה בשבט קטן עם מישהי שבכלל לא רציתי ובכל זאת אמרתי אולי אני אנסה פעולה אחת ואז זה יזרום אבל זה ממש לא עזר ואנחנו בכלל לא באותו ראש וגם יש לי הרגשה שאני כאילו מנסה לתת בשבילה ולחשוב עליה והיא כאילו חושבת רק על עצמה ובכלל לא מתחשבת... מה אני יכולה לעשות? לא נעים לי לדבר איתה על זה... תודה רבה
דבר ראשון תודה רבה ענקית על המיזם אני באמת בקבוצת הוצאפ ועזרתם לי המון ועניתם לי על מלא שאלות ששאלו ונחמד לדעת שיש עוד בנות שגם להן יש שאלות כאלה ואת לא לבד. ולשאלה שלי האם יש בעיה לראות אנשים מתנשקים, סרט/ תמונה/ איפשהו או סתם בחורה שהולכת לא צנוע? בתכלס זה בעיה שלהם הם לא מכבדים את עצמם...
ש א. שלום, לפעמים קורה לי שאני רבה עם חברות שלי ואחרי שזה קורה ודיברנו על הכול.. אז קשה ממש להמשיך את הקשר כי הוא קצת נתקע.. האם יש לכם עצה למה לעשות כדי להתקדם?