שלום, קראתי איזה קטע באחד מהימים ועלתה לי השאלה, למה אנחנו מאמינים בה'?מה המטרה בזה שאנחנו מאמינים, ומאיפה הגיעה החובה לקיים מצוות כהלכה?הרגשתי פתאום ערעור גדולואם אנחנו הילדים של ה' והוא אוהב אותנו אז למה קורים לנו דברים רעים ואנשים מתים גם כעם וגם באופן פרטי? תודה מראש!
זאת שאלה קצת קשה... אז הרבה זמן מעיקה עלי המחשבה הזאת של 'לְמה לחיות?' הרבה אומרים לי כדי לעשות טוב לאחרים, אבל לְמה לעשות טוב אם אין מטרה לטוב בסופו של דבר? קשה לי לפעמים לשמוח מדברים פשוטים, ואם אני שמחה מהם אז העצב שמגיע אחר כך גדול יותר מהשמחה, כי אני לא רואה מטרה. מישהי גם אמרה לי שזה כדי שנהיה בעולם הבא בגן עדן - אז כל העולם הזה הוא סתם? אני אשמח לתשובה טובה כזאת אז קחו את הזמן בלענות עליה:) תודה רבה רבה❤
בזמן האחרון אני מתעסקת הרבה עם מידת הענווה שקצת חסרה בי והייתי רוצה שמישהו יכוון אותי יותר עליה..ספרים, שיעורים או סתם הגדרה ואיך אפשר לעבוד עליה..
היי, אני כבר הרבה זמן חושבת על ללבוש מכנסיים, מהסיבה שאני פשוט חושבת שזה יפה ומחמיא. אבל הרבה אנשים שדיברתי איתם על זה אמרו שזאת לא סיבה מספיק טובה, וגם אין לי באמת בעיה להמשיך ללכת עם חצאיות. התייעצתי עם חברה שהייתה במצב דומה, והיא אמרה לי לעשות מה שמתאים לי. אז השאלה שלי היא, האם אני כאן כדי לעשות מה שמתאים לי או לעשות מה שמתאים לקב''ה?
מה זה באמת להתכוון בתפילה? יש על זה הרבה התייחסות בתפילה ולמרות זאת אני לא באמת יודעת מה זה אומר.. אשמח לתשובה מרחיבה ופרקטית גם על איך אפשר באמת לכוון בתפילה. תודה רבה!
היי, לא יודעת איך זה ישמע אבל בשביל זה אתם כאן:) בזמן האחרון קורה לי שאחרי מעשים טובים שאני עושה נהיה לי הפחד של 'אולי אני מסיימת את התפקיד שלי בעולם' (ולא בקטע של וואו אני צדיקה, פשוט כי זה גיל מרדני ולהקשיב יותר מדי לצד הטוב זה אולי מדי טוב ) ואני אסביר; בעיני כשאדם נפטר זה כי הוא סיים את התפקיד שלו, ואז נהיה לי מין פחד ומניעה מלעשות דברים טובים כי זה כאילו מקדם אותי אל המוות. זה בכלל נכון? איך אני משנה את צורת החשיבה הזו? אציין שכשאני שומעת על כאלה שנפטרו צעירים מציינים כמה הנשמה שלהם הייתה גבוהה וכו', חלק מהפחד זה להגיע לדרגות כאלה ופשוט לסיים את החיים.
שלום צדיקים ותודה ענקית! שאלה, ממש ממש קשה לי להתפלל בלי לדעת אל מה אני מתפללת. אני יודעת שאין דרך לדעת מה הקב"ה, ושהוא לא תחת שום הגדרה וזה הגדולה, ושהוא אין סוף, ולא במושגים של נבראים, אבל בכל זאת.. הדמיון שלי מחפש להיאחז אחרי משהו..! וזה ממש מקשה עלי להתפלל, כי מה שהדמיון מציע לי זה לא אלוקים, ואני לא מצליחה להבין אל מי אני מכוונת. מקווה שהבנתם, זה ממש ממש גורם לי לא לכוון בתפילה אלא לרפרף בה.ועוד שאלה שקשורה למהות האלוקית, אומרים על הקב''ה שהוא ממלא כל עלמין, ושהכל בעולם זה התגלויות של אור אלוקי, ואני לא מצליחה לתפוס את זה, איך ה' ממלא הכל, ואיך חפצים או אוויר זה התגלות של אור אלוקי..? או של הקב"ה..? זה חפץ! סליחה אם השאלות קצת מבולבלות, זה ממש תוסס בי ואני לא מוצאת לזה הסבר..
תודה ענקית ענקית על הפרוייקט! איך אפשר להיות יותר ענווה? פחות לדבר על עצמי, פחות לשים את עצמי במרכז ולהצליח לחיות בתחושה מול ה׳ שאני כל כך קטנה מולוושאני צריכה להיות יותר ענווה למרות שקורים דברים קשים?
יש ערך לתרומת כספים? אם כן, למה?אני בת 17 ולא מרוויחה מי ישמע....
אני ילדה ששותקת, אני לא מדברת הרבה בכלל, רק כשצריך או כששואלים אותי משהו, לא נוהגת לשתף יותר מדי.. יש לי שתי חברות קרובות שאיתן אני יותר פתוחה, אבל בכללי להרבה אנשים אני פשוט לא מרגישה בנוח לדבר.. כל הזמן חושבת מה יחשבו על מה שאמרתי או מה יענו או שאם תהיה שתיקה מביכה? מה אני יעשה? ממש באלי להתחיל לדבר יותר. ממש אבל, אני מרגישה שהנקודה הזאת חוסמת אותי באיזשהו מקום.. לא יודעת איך לשנות את זה, יש אנשים שמכירים אותי ואת האישיות שלי פשוט כבנאדם שלא מדבר הרבה. וזה לא ככה... יש לי מה להגיד, פשוט לא אומרת, מתחבאת מאחורי השתיקות האלה.. ואחרי השקט.. ממש באלי לשנות את זה כי יש אנשים שאני כן רוצה להיות אליהם יותר פתוחה, נגיד למדריכה שלי (אומנם לשעבר אבל היא לתמיד.) אני מתה עליה! באמת אוהבת אותה ממש, ואם אני אשב איתה אחד על אחד אני אדבר איתה מלא וזה יהיה שונה, אבל ברגע שיש מסביבי גם עוד אנשים ממש קשה לי להיפתח יותר..ויש אנשים שגם אחד על אחד פשוט לא מרגישה בנוח לדבר ולפתח שיחה..אשמח אם יש למישהו עצה או דרך לענות לי..🙈תודה רבה רבה על הפרוייקט. הוא מטורף ברמות אדירות!! תודה רבה💗
אני קנאית מאוד בסביבה שלי ובעיקר בחברות כמובן. לא יודעת איך אפשר לעבוד על זה. זה משגע!!!!
למה כל דבר שאני צריכה לעשות צריך להיות מוקדש לקב״ה ומלווה במשמעות ומחשבה? למה לפעמים אי אפשר לזרום או לעשות דברים שהם לא למען הקב״ה או הדת... איכשהו תמיד צריך לקשר את זה לעבודת השם...