ש. שלום לכם!קודם כל ממש תודה על כל מה שאתם עושים! זה פרוייקט אדיר שעוזר לדעתי למאות בני נוער!תראו לאחרונה אני נתקל בהרבה סיפורי אגדה או כל מיני מדרשים שנגיד כשאדם אומר או עושה משהו אז מהשמים עושים ככה וככה ואי אפשר באמת להבין את זה או כל מיני דברים שרבנים אומרים לדוגמא שאם אדם יעשה ככה הוא יזכה לככה וככה וזה לפעמים לא קורה או שאנשים עשו אתזה ולא זכו לאותם דברים, זה מרגיש לי ממש מוזר, כאילו תכלס הסגולות האלה נשמעות מוזר כזה, כאילו זה דברים שתלושים מהמציאות ולא ברורים בכלל. בקטע של המדרשי חזל וכאלה, אני פחות מדבר על ניסים מהתנך או דברים מפורסמים שבהם אני באמת מאמין שקרו וזה לא מוזר לי אלא יותר למדרשי חזל שהם פירוש והרחבה לדברים שלא כתובים ממש, אני אתן דוגמא: נגיד שנולדו לעם ישראל במצרים 60 תנוקות בכרס אחת עכשיו זה נשמע הזוי עד בלתי מציאותי או לדוגמא שהילדים שנזרקו ליאור נשארו חיים ואכלו דבש מסלעים, זה מרגיש לי כמו סיפור לא הגיוני שקשה לי להאמין שקרה! מצד שני ברור לי שזה מדרשים שנכתבו על ידי חזל הקדושים והתחושות כלפי הדברים האלה לא נעימות לי..אבל זה ממש נשמע מוזר ולא הגיוני. באופן כללי קשה לי עם זה שלפעמים אנחנו הדתיים עושים דברים או מאמינים בדברים שהם לא נורמליים , שאנחנו "תלושים" מהמציאות, ותאמת במקרים כאלה כשאני עושה מצוות או מנהגים כאלה ליד חילונים(סתם דוגמא..ארבעת המינים) או בסביבה חילונית אני מרגיש טיפה מוזר ולא שלם עם זה ומנסה לשדר לסביבה שזה רציונאלי והגיוני ונורמלי, לעומת זאת יש דברים ביהדות שמתחברים ישירות עם המציאות הגשמית וזה ממש משמח אותי ומעודד אותי להתחבר לקב"ה ולהרגיש שאני בדרך הנכונה!
ש. היי אנחנו עושים פרוייקט בסניף ביחד עם הבנים ואנחנו לא מצליחים להסתדר תמיד יש וויכוחים ותמיד מתעצבנים אחד על השני, ואני באמת לא יודעת מה יהיה בפרוייקט גרעין ובצוות...
אהלן! אתם באמת תותחים!!.. יש לי שאלה - מה הקטע הזה של בנים לעשן?? כאילו בחייאת זה זבל מרוכז, מסריח, ועוד משלמים עליו לא מעט כסף.... כאילו אני מבינה שזה לחץ חברתי מטורף אבל כאילו עדיין זה לא פוסח על כמעט על שום בן בגיל העשרה.. ניסיתי לחשוב על משהו כזה שיש אצל בנות שעושים רק בגלל לחץ חברתי ואין בו שום תועלת ובאמת שלא ממש מצאתי.. בקיצור אני ממש אשמח להבין למה זה ככה?
ש. הי, דבר ראשון באמת תודה ענקית על כל הפרוייקט הזה הוא פשוט מדהים ואני לוקחת ממנו המון אז תודה. וזו השאלה שלי; אני תמיד תהיתי לעצמי מה הקטע של העצמת נשים, למה תמיד מעצימים את הנשים? כאילו כן, בעבר היו את ההפליות האלה אבל אנחנו במאה 21 והתקדמנו וכן תמיד יהיו האנשים האלה שלא מתקדמים וכן מפלים אבל מה לעשות, בכל מקרה ההעצמת הנשים הזאת נשמעת כאילו העצימו תמיד את הגברים והעריכו אותם אבל לא, מתי העצימו את הגברים? יש אשת חייל מה הגבר? אני בעצמי בת ותוהה את זה לעצמי למה לא מעריכים גם אותם, למה יש את ההערכת הנשים ואומרים את זה בצורה שכאילו אי פעם העריכו גברים.אז אני מקווה שתצליחו להפוך את כל זה לשאלה אחת מנוחסת ולהבין את זה😅נ.ב. יכול להיות שזה יישמע מוזר כל הדבר הזה אבל באמת שאני שואלת את עצמי את זה.
ש. אהלן, ממש תודה על הפרוייקט המדהים הזה!! הוא עוזר לככ הרבה אנשים!אז לשאלה-עד כמה צריך לחפש עומק בכל דבר? אני בן אדם שמחפש עומק, בהרבה תחומים, (לדוגמא: בשירים, בסרטים, בספרים וכו'..)ובכל זמן.. אבל לעומת זאת, לפעמים בא לי קצת להירגע מכל העומק הזה, ולראות קצת דברים חסרי תוכן (-שכמובן צנועים ומתאימים..) אז זה טוב ומתאים לעשות את זה? או שצריך להתאמץ ולחפש תוכן וערך בכל דבר עד הסוף? תודה ענקית!
ש. אהלן:) תודה על המקום הזה של השאלות..שאלה קצת מביכה אבל מטרידה אותי כבר זמן..אז יש מישהו שאני דיי בקטע שלו ואני חושבת שאנחנו יכולים להיות מאוד מתאימים. אני גם רואה עליו שהוא בקטע שלי וחברים שלו גם אמרו לי את זה. אבל, הוא לא עושה שום צעד..הוא מדבר איתי פעם במלא זמן ושאנחנו נפגשים יש ממש כימיה טובה אבל זה ממש בהפרשי זמן גדולים וזה קשה לי ממש.הוא בעיקרון בצבא עכשיו, אולי יש לזה קשר? בנוסף גם אני שומרת נגיעה והוא לא, ואני לא יודעת עד איפה עובר הגבול של האם להתעלם מזה או לנסות בכל זאת?אשמח ממש לתשובה.. תודה רבה!!😁
היי, דבר ראשון תודה שאתם עושים את זה. זה באמת עוזר ופותח עולם חדש של שאלות והתלבטויות שסוף סוף יש מקום לפנות עליו אז תודה. כל החיים שלי הייתי דתית לאומיה הכל וזה.אני עכשיו בכיתה יא לומדת באולפנה וכרגע מגדירה את עצמי כ "דוסה". בעבר שלי בכיתה ט הייתי בדיוק אחרי טראומה ולא הייתי "דוסה", (רציתי לשתות,לעשן,וכל מיני דברים שלא נדע) ב"ה יצאתי מזה. אני מהאלה שרק בפורים נותנת לעצמי להשתכר (שההורים שלי איתי) אבל לפעמים אני פשוט רוצה לצאת ולהנות אבל אני ילדה "טובה מידי" ובגלל זה זה קשה לי להשתחרר מזה אני מפחדת לתסכל את ההורים שלי למרות שאין להם כזה בעיה אם זה רק שאני שומרת על עצמי (יש לי קשר מאוד טוב עם ההורים ב"ה) אבל אז יש לי את כל החברות "הדוסות" שאני תמיד מפחדת מה יגידו אם אני ילך עם חברות ואשתה "ואשתחרר קצת" אבל אני גם מפחדת שאני יהיה גדולה אני יתחרט שלא הלכתי ועשיתי שטויות שבני נעורים עושים. וגם לפעמים בהתחלה שהמחשבה הזאת נכנסת לראש שלי אני מקבלת מחשה שאני יחזור לגרוע שהייתי בכיתה ט.מה לעשות?יש הלכות של בנות שותות?יש לכם בתור אנשים עצות איך להתמודד עם הפחדים והרצונות האלה?וגם זה שווה לי לנסות לצאת "להשתחרר?אשמח שתעזרו לי בבילבול שמשגע אותי כבר מלא זמן ואני מקווה שהכל ברור כי לא כל כך ניראה לי אבל תודה בכל זאת.
ש. שלום, דבר ראשון ממש ממש תודה על כול העזרה והזמן שאתם משקיעים בפרויקט המדהים הזה, אני כרגע בשמינית ובחודשים האחרונים התחלנו ללכת לחפש מקומות לימוד לשנה הבאה,יש לי חבר ממש ממש טוב שהלכנו ביחד לבדוק מקום מסוים שבמחשבה ראשונית נראה לנו שממש יכול להתאים לנו אחרי שבדקנו שם באמת אהבנו מאוד את המקום וזה בהחלט יכול להיות אופציה טובה לשנה הבאה, הבעיה היא שאני התקבלתי לשם וחבר שלי לא הוא קצת התבאס מזה בהתחלה אבל כששאלתי אותו על זה הוא התייחס לזה כאילו סתם משהו קטן ומבאס אבל לא מעבר, אחרי כמה ימים התברר לי שהוא לקח את זה דיי קשה וזה ממש פגע לו בביטחון העצמי שלו (זה כבר מקום שני שהוא לא התקבל אליו) עכשיו אני מרגיש ממש ממש לא נעים ממנו בגלל שאני התקבלתי והוא לא, וגם ממש כואב לי שהוא מרגיש לא טוב עם עצמו, איך אני יכול לעזור לו גם שירגיש טוב עם עצמו ושהוא ילד מוכשר ומיוחד וזה שלא קיבלו אותו לא מעיד כלום, וגם איך אני מתמודד עם ההרגשה שלי עם עצמי של חוסר נעימות מטורף וכאב שאותי קיבלו ואותו לא ?
יש הבדל בין עבירות שונות מבחינת ההלכה, לדוגמא בין להיות עם לטלפון בשבת לבין לשים שפתון וכו?
ש. אני רוצה להתחיל ללכת עם ג'ינסים. ההורים שלי לא יאהבו את הרעיון בכלל בלשון המעטה ועוד יהיה פיצוצים.מה האיסור ההלכתי המכנסיים למה בכלל? אפשר להגיד שזו פשוט גזרה שהציבור לא עומד בה כולם היום הולכים ככה נשים וגברים זה כבר לא בגד רק של גברים?אשמח לתשובה...
ש. לפני כמה זמן שאלתי(שאלה 2929) איך להיות נחמדה לבני דודים שלי בלי להרגיש שזה עובר את גבול הנחמדות, וענו לי אחלה תשובה אבל היא לא השקיטה אותי כי אני חושבת שהבינו אותי לא נכון. לא שאלתי מהכיוון של חברים טובים שמתבגרים ואז צריך לשים גבולות, אלא שאלתי בדיוק מהכיוון השני. הקטע הוא שלפני כמה שנים קצת ניתקנו קשר הבני דודים, הבנים מהבנות. קטע כזה של דוסים שלא מדברים כמה שנים ממבוכה ואז מתאפסים וקולטים שזה חבל ככה להעביר את השנים בנתק מוחלט.. אז ברוך ה' בתחילת הקורונה בנות דודות שלי ואני פתחנו את הקשר וחזרנו לדבר, ודווקא בגלל זה אני שואלת איך כן לדבר. פשוט זה קצת נמאס להיות ביחד שבת שלמה ולא להחליף מילה חוץ משבת שלום ו'הכסא הזה תפוס?'.. כן יש רצון לדבר טיפה יותר מזה וכמובן שאני לא מדברת על שחנשים אל תוך הלילה וכדומה... פשוט איך מצד אחד כן מדברים, ויותר בחופשיות, להשתחרר מהמבוכה (בקטנה כמובן. אני בטוחה בכך שהמבוכה מאוד עוזרת לשמור על מצב נורמלי ואיפוק רגשי), ומצד שני איך באמת לעשות את זה בטאקט...תודה רבה! פסח כשר ושמח!!
ש. היה לי בעיה באינטרנט ואני לא יודעת אם השאלה נשלחה אז אני ישלח שוב.. אם זה נשלח כבר פשוט תתעלמו..😅אז דבר ראשון תודה ענקית! אתם עושים עבודת קודש!🙏ולשאלה שלי- משיקולי קורונה של ההורים שלי אנחנו הולכים להיות בליל הסדר לבד בבית רק המשפחה הגרעינית... והולך להיות מבאס רצח! האחים שלי כל הזמן יריבו ונסגור את הסדר מקסימום ב11... אני האחות הגדולה בבית ואני רוצה לעשות איזה משהו שירומם את האווירה בליל הסדר... יש לכם רעיונות?