ש. היי! זה יהיה לי ממש טוב אם תוכלו לענות על השאלה כמה שיותר מהר:) אז, אני מדריכת מעלות. עכשיו יש לי חניכה שפשוט זורקת היערות חסרות טאקט ופוגעות כלפי כולם , אני יודעת שאני צריכה לעשות לה שיחה על זה ולעשות עם זה משהו כי השבת מה שהיא אמרה באמת גרם לי להבין עד כמה המצב גרוע. איך אתם ממליצים לעשות שיחה כזאת כדי שזה באמת יהיה יעיל ולא סתם שיחה שהיא תשכח ממנה ליום למחרת? מה אתם ממליצים לעשות אם גם השיחה לא תעזור? אני יודעת שהחניכה לא עושה את זה ממקום רע אלא ממקום פשוט חסר טאקט/ להרגיש טוב יותר עם עצמה, אבל להגיד לילד בשבט שהוא מכוער, להגיד לי שאני נראית בהריון ולהגיד לחניכה שלא עם הביטחון עצמי הכי וואו שהיא חופרת (והיו עוד הרבה הערות שהיא זרקה מהסוג הזה) זה ממש מוגזם. תודה רבה, אתם אנשים מדהימים מדהימים!!!!!
ש. קודם כל תודה רבה לכם!! פרויקט מדהים ומקום נפלא לשאול שאלות ולקבל תשובות תורניות ותומכות! א. יש מצבים בהם אבא שלי מתנהג בצורה ממש לא יפה, לא נורמלית ולא בריאה, הוא מעביר הרבה ביקורת וכשהוא כועס הוא יכול לדבר בצורה מאוד פוגענית ומעליבה כלפי אמא שלי או כלפינו, אני מבינה שזה לא בסדר אבל מקבלת את זה שכנראה זה מה שה' רוצה ושלא סתם נולדתי למשפחה הזאת, משתדלת לא לענות ואפילו לרחם עליו שהוא מתנהג בצורה כזאת אבל קשה מאוד אחרי זה לכבד אותו ולהתנהג כאילו לא קרה כלום... איך אפשר להתגבר על מידת הכעס כלפיו? ולהצליח לכבד אותו ולענות לו יפה למרות ההתנהגות הלא נורמלית הזאת...? ב. לפעמים אני מרגישה לבד... קשה בתקופה הזאת בבית, ואפילו עם המשפחה שהם הכי קרובים ככ קשה...איך אפשר להתמודד? וליהנות מהזמן בבית בלי לסבול גם שיש התנהגויות לא יפות? ג. איך אפשר שההתנהגות הזאת בבית לא תשפיע לעתיד שלי כשאבנה את הבית שלי בעז"ה, ולא להיפגע מההתנהגות הלא יפה הזאת...?
ש. קודם כל ממש תודה! אני קוראת הרבה מההודעות והתשובות מאוד עוזרות לי! השאלה שלי נוגעת לחבר, בן זוג. למרות שאני עדיין ילדה, צעירה, אני ממש רוצה חבר, אבל כל פעם שאני קרובה לזה אני מתחילה לפחד, מתחילות לי כל מיני חששות, מה אם זה לא הזמן הנכון? מה אם הוא לא האחד שלי? מה אם אנחנו לא מתאימים? מה אם הוא ינצל אותי? מה אם יהיה לי קשה לשמור נגיעה ובסוף ניגע אחד בשני ואז הוא ייפרד ממני ואני ארגיש שניצלו אותי? יש לי עוד שאלה שקשורה לשאלה הראשונה... יש לי רצון להתנשק בגיל הזה (אני לא יודעת אם זה לגיטימי) ואמא שלי רוצה שאני אשמור נגיעה מחבר שלי וגם אני, אבל זה קשה, ואני מפחדת שמרוב הרצון לגעת אחד בשני, בסוף ניגע ואני ארצה להתנשק ובסוף נתנשק ואני לא אדע מה להגיד לאמא שלי, יהיה לי יותר מידי קשה להסתיר ממנה דבר כזה. ויותר מזה, איך אני ארגיש?
ש. היי ותודה:) אני ישנה מספר שעות די סבבה בלילה, משתדלת לא ללכת לישון/לקום מאוחר מידי, ועדיין יש לי מצפון בכל פעם שאני קמה מאוחר מהרגיל או ישנה שנצ. אני אומרת לעצמי שנורמלי בגיל הזה להיות עייפים כל הזמן ולישון הרבה, ושזה בריא, אבל בעצם מה עדיף? לזרום עם העייפות ולתת לגוף לנוח כמה שהוא צריך, או לנסות לאתגר את עצמי לישון קצת פחות ולקום מוקדם יותר בבקרים?
שלום רב. קודם כל תודה רבה רבה רבה על כל הפרויקט המדהים הזה שאתם עושים! זה לא מובן מאליו... עכשיו ככה, מאז שאני זוכר את עצמי לא הייתי בנאדם גס כלומר תמיד ידעו שהוא (כאילו אני) לא גס ואי אפשר לשתף אותי בדברים גסים אבל לפני משהו כמו שנה וחצי התחלתי לדבר גס ואף לצערי 😭😭😭 לדבר לפעמים באופן מיני על בנות מול חברים שלי... זה מרגיש לא מכבד ומגעיל לפעמים אבל זה נורא כיף באותו הרגע... מה לעשות??
ש. טוב אז לבנים שבינכם(;שלום שלום!לא מזמן הייתה שאלה הפוכה. בתור בת די מסקרן אותי הצד השני. הייתם רוצים שיתחילו אתכם? מעדיפים לעשות את הצעד בעצמכם? אם נניח לבחורה יש מספיק אומץ כדי להתחיל, מה הדרך הנכונה לעשות את זה? הודעה ישירה/עקיפה/גורם שלישי?נניח שלא הייתם מעוניינים, הייתם עונים להודעה? מתעלמים? בתודה, מישהי שהתלבטה אם לעשות צעד 🕺🙃
איך אפשר להיות בטוחה שזה זה? שאין אחד אחר שיותר מתאים לי?
ש. אני מתלבטת אם להיות מדריכה. מצד אחד אומרים לי שמתאים לי ואני חושבת שיש לי המון לתת, ומצד שני אני מפחדת מהאחריות שזה מביא איתו ומכל מיני דברים שאצטרך לוותר עליהם, כגון השקעה בלימודים..אבל יותר מזה-אני מפחדת מהבחינה הדתית. כי יש הרבה הדרדרות בסניף... לכן אני גם מתלבטת לגבי הדרכת חוץ אבל ההורים שלי קצת דואגים ולא ככ מסכימים..מה אתם אומרים?תודה, צדיקים!😉
ש. מאז הקורונה אני מרגישה שהגעתי למקומות לא טובים הייתי פעם דוסית חמודה היום פותחת את היום בצהרים (אם הצלחתי לקום) ומסיימת לפנות בוקר אחרי לילה מלא באלכוהול, כבר שנה שאני לא לומדת ואני רשומה בעיקרון לאולפנא ממש דוסית ועם שם טוב שבנות נלחמות להיכנס אלייה, התחברתי לאנשים שאני אוהבת אבל לא משפיעים עלי לטובה, איבדתי את העקרונות שלי חוץ משמירת נגיעה אין לי שום גבולות... מבלה כל היום בזולות, ההורים שלי פשוט מסכנים לא יודעים איך לאכול אותי למרות שהקשר שלנו עכשיו ממש התחזק. מה עושים כדי לחזור לעצמי??
הי. גיליתי לאחרונה שאנחנו בחובות. את אמא שלי פיטרו לפני שנה בערך והיא לא מצאה עבודה חדשה, ולאבא שלי ב''ה יש שתי עבודות אבל כנראה שזה לא מספיק.. אני אשמח לעזרה.. מה אני בתור ילדה יכולה לעזור חוץ מכמובן לחסוך? ואם יש לי הכנסה קטנה איך אני יכולה לגרום להורים שלי לקבל את הכסף ממני?
ש. וואו! תודה רבה לכם!!! למה כל פעם שאנחנו עושים משהו רע אנחנו כאילו מאשימים את היצר הרע. שאנחנו עושים משהו רע אומרים שזה לא באמת אנחנו, שזה רק יצר הרע. הרי יצר הרע הוא לא משהו נפרד ממנו, זה לא שאנחנו 2 אנשים שאחד מהם הוא יצר הרע... ועוד, שאנחנו עושים מעשה טוב לא אומרים ''זה לא אתה, זה רק היצר הטוב שלך'', אז למה מחלקים אותנו מהיצר הרע אבל לא מהיצר הטוב? תודה רבה!
ש. היי, השאלה שלי היא כזאת,מאז שהתחילה הקורונה החיים של כולנו השתנו, וגם שלי.עיקר הבעיות שלי הן בעיות עם חברות וזה משפיע גם על כל השאר.הייתה לי חברה טובה מאוד מהגן. היא תמיד דאגה לי ועזרה לי והייתה בן אדם מבין ותמיד הייתה שם בשבילי.אבל הרגשתי כל הזמן שהיא לא סומכת עליי, ואני כל הזמן סיפרתי לה דברים והיא כמעט ולא.אני לא כעסתי עלייה או משהו פשוט ביאס אותי שמצד אחד היא כל כך אוהבת אותי ודואגת לי ומצד שני לא סומכת עליי.לא רציתי לבוא ולדבר איתה כי פחדתי לאבד אותה, היא הייתה הבן אדם הכי קרוב אליי..במקביל לכמה שהרגשתי שהיא לא סומכת עליי היו עוד דברים, היא בן אדם מאוד אהוב וחברותי והיו לה הרבה חברות טובות.אני לא בן אדם קנאי אבל שראיתי אותה מסתובבת עם בנות אחרות כאב לי כי כל הזמן היו לי מחשבות שהיא סומכת עליהם ולא עליי או שהן חברות יותר טובות שלה ממני וזה כאב לי כי היא הייתה החברה הכי טובה שלי.ואז התחילה הקורונה והיה את הסגר וכל זה ולא דיברתי איתה ובתקופה הזאת עברתי מלא דברים ורציתי כל כך לדבר איתה אבל לא הייתי מסוגלת כי לא רציתי לאבד אותה או להישמע קנאית או לפגוע בה.ויצא שרק הרסתי ופגעתי יותר כי אנחנו כבר שנה לא מדברות.ואני מתגעגעת אליה כל כך.אנשים אומרים לי תדברי איתה אבל אני לא מסוגלת ומצד שני אני גם לא מסוגלת לשחרר ממנה וזה משפיע על החיים שלי ממש.מה עושים במצב כזה??