היי, אז יש לי בעיה, כאילו היא לא כ"כ בעייתית אבל היא כן מפריעה לי הרבה... ממש קשה לי עם כל מעמד האישה הזה וכו', כאילו אני חושבת שנשים הן שוות ערך בדיוק לגברים, כאילו נכון שיש דברים שכדאי שגברים יעשו או שנשים יעשו, אבל מבחינת ערך כולנו שווים אותו הדבר! וממש קשה לי שבעולם שלנו נשים צכות להתאמץ יותר בשביל להצליח ושבתכלס גברים שולטים בנו.... וגם עוד נקודה, התנ״ך ממש ממש ממש מפריע לי, כי מעמד האישה שם ככ נמוך וזה פשוט מעצבןןן (נגיד שכשאבשלום רוצה להתנקם בגודל הוא אונס את הפילגשים שלו! מה נסגרררר) בקיצור זה ממש משגע אותי, אשמח לעזרה😅🙈
טוב אז ככה תודה על הזכות לשאול😍 לפני כמה ימים הייתי עם חברות שלי הזום ויש כפתור כזה בזום שמוציא אנשים אז אבל רק המנהלת יכולה לעשות את זה וחברה שלי הייתה המנהלת ואז היא הוציאה אותי ואז כשהיא החזירה וזה טען להיכנס אז לא ידעתי מה לומר לה אז החלטתי לשים את המחשב עם מצלמה דולקת למיקרופון לכיוון התקרה כאילו אני לא שם וכשזה חזר שמעתי אותם מדברות עלי. הם אמרו שאני תומיסטיצית ויש לי פיצול אישיות ואפילו מישהי אמרה היא בטח הלכה לבכות בשירותים בגלל שהוצאת אותה מהזום חיכיתי שהם יסגרו את הזום והייתי ממש המומה אחרי זה דיברתי עם חברה שלי והיא הרגיעה אותי ואמרה לי לדבר איתם על זה.. אני לא בטוחה שאני רוצה לעשות את זה.. אז השאלה שלי היא מה לעשות?? להתעלם ממה שקרה ולהמשיך הלאה? להתרחק מהם?? רק מציינת שהם חברות ממש קרובות אלי ואנחנו ביחד בקפסולה.. תודה לכם😍❤️
מה החשיבות של חומרות בהלכה? נגיד יותר חמור להפסיק בדיבור תוך כדי קריאת שמע מאשר להפסיק בדיבור תוך כדי פסוקי דזמרה, אבל למה אומרים לנו את זה? מה זה משנה אם בקריאת שמע יותר חשוב? אם יאמרו שחשוב אז יבינו, וכשמעלים את החומרה זה רק יכול לגרום לזלזל בחומרה הפחותה יותר... ואם זה כדי שנפחד יותר, אז גם אם רק יגידו שחשוב יפחדו. אז למה בכלל יש השוואה מה חמור יותר ומה פחות, מה חשוב יותר ומה פחות? תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אתם עוזרים המון!
היי ❤️ אוקיי אז השאלה שלי היא ככה... השנה אני התחלתי כיתה ט באולפנה עם פנימייה, אני באתי מאיפה שאני גרה עם עוד בערך 15 בנות ואני רק עם עוד ילדה אחת איתי בכיתה... ויש בכל שכבה 4 כיתות. ישר על תחילת השנה ממש לא הסדרתי עם הכיתה שלי זאת אומרת שלא מצאתי את המקום שלי לא היה לי כלכך דיבור עם בנות וגם במקביל חברה שלי מהכיתה שהגיעה איתי מהיישוב התרחקה ממני.. אני לא יודעת כלכך למה... לעומת זאת שתי החברות הכי טובות שלי ביחד בכיתה אחרת ופשוט באופן אוטומטי יותר באתי אליהם והייתי עם הכיתה שלהם ובאמת שהיה לי שם ממש כיף וטוב והחברתי שם לעוד הרבה בנות לא דווקא מהמקום שבאתי ממנו.. ואז ביקשתי לעבור כיתה כי אמרתי לעצמי תכלס פה כאילו לא טוב לי ופה טוב לי, אני רוצה שיהיה לי טוב. נתנו לי כזה שבוע לראות ולהחליט מה שאני רוצה... אחרי השבוע הזה עדייו רתיתי לעבור אבל ההנהלה של האולפנה אמרה לי שהם החליטו שזה לא נראלהם מתאים ושיהיה לי הכי טוב בכיתה ששיבצו או בהתחלה.. הייתי ממש מבואסת מיזה וקשה לי מאד להשלים עם זה. כל זה קרה בסביבות חנוכה ומאז עוד לא חזרנו לאולפנה... ועכשיו כנראה אנחנו בקרוב חוזרות וכל החברות שלי נורא מתרגשתת ובא להם לחזור וזה ורק אני ממש לא רוצה לחזור כי תכלס אני לא באמת קשורה לכיתה וסתם אני מפחדת שלא יהיה לי טוב.. אני רוצה לציין שבכללי אני ילדה מאד חברותית ואני מסתדרת בקלות בכל מקום מבחינה חברתית ובכלל לא חשבתי לפניי האולפנה שיהיו לי בעיות כאלו ולכן זה גם נורא הפריע לי... וגם כאילו רציתי לשאול איך אני יכולנ תכלס לנסות להשקיע ולהתמקד בקשרים בכיתה למרות שלא כלכך טוב לי שם כי תכלס בסוף הקשרים של הכיתה זה מה שנשאר ... אה וגם אני רוצה להוסיפ שכל העניין עם הקורונה היה ממש מבאז כי לא עשו לנו שום פעילות עם כל השכבה או עם שכבות אחרות אז זה נורא הגביל לכיתות. וואי זה יצא ממש ממש אורך🙈 סורי