אני ילדה ששותקת, אני לא מדברת הרבה בכלל, רק כשצריך או כששואלים אותי משהו, לא נוהגת לשתף יותר מדי.. יש לי שתי חברות קרובות שאיתן אני יותר פתוחה, אבל בכללי להרבה אנשים אני פשוט לא מרגישה בנוח לדבר.. כל הזמן חושבת מה יחשבו על מה שאמרתי או מה יענו או שאם תהיה שתיקה מביכה? מה אני יעשה? ממש באלי להתחיל לדבר יותר. ממש אבל, אני מרגישה שהנקודה הזאת חוסמת אותי באיזשהו מקום.. לא יודעת איך לשנות את זה, יש אנשים שמכירים אותי ואת האישיות שלי פשוט כבנאדם שלא מדבר הרבה. וזה לא ככה... יש לי מה להגיד, פשוט לא אומרת, מתחבאת מאחורי השתיקות האלה.. ואחרי השקט.. ממש באלי לשנות את זה כי יש אנשים שאני כן רוצה להיות אליהם יותר פתוחה, נגיד למדריכה שלי (אומנם לשעבר אבל היא לתמיד.) אני מתה עליה! באמת אוהבת אותה ממש, ואם אני אשב איתה אחד על אחד אני אדבר איתה מלא וזה יהיה שונה, אבל ברגע שיש מסביבי גם עוד אנשים ממש קשה לי להיפתח יותר..ויש אנשים שגם אחד על אחד פשוט לא מרגישה בנוח לדבר ולפתח שיחה..אשמח אם יש למישהו עצה או דרך לענות לי..🙈תודה רבה רבה על הפרוייקט. הוא מטורף ברמות אדירות!! תודה רבה💗
אני קנאית מאוד בסביבה שלי ובעיקר בחברות כמובן. לא יודעת איך אפשר לעבוד על זה. זה משגע!!!!
למה כל דבר שאני צריכה לעשות צריך להיות מוקדש לקב״ה ומלווה במשמעות ומחשבה? למה לפעמים אי אפשר לזרום או לעשות דברים שהם לא למען הקב״ה או הדת... איכשהו תמיד צריך לקשר את זה לעבודת השם...
הי אני מדריכה וסתם יצא לי לדבר עם חניכה ואיך שהוא הגענו לנושא של יום הולדת ואז היא אמרה לי משפט שקצת היה לי קשה לשמוע.. היא אמרה לי אני לא מבינה שביל מה לחגוג בכל מקרה אני פה עוד סתם בן אדם.. ובכללי למה אני צריכה לחגוג...אמרתי לה שאני יחשוב על הדברים שהיא אמרה תאמת שלא היו לי מילים ובאמת יצא לי לחשוב על זה ואין לי מה להגיד לה אני אשמח שתוכלו לענות לנו
איך אפשר לשמור על ענווה כשנמצאים עם חברה שכביכול ברמה נמוכה יותר ממך?
ה' אמר לאברהם "לך אתן את הארץ הזאת"אבל עשיו הוא גם צאצא של אברהם!!! אז הארץ היא גם שלהם?איך זה שאברהם ויצחק אבותינו הגדולים והצדיקים הם גם אבותיהם של אויבנו הרשעים?איך זה שהם כאלה רשעים כשאלה האבות שלהם?הם יודעים ומכירים את סיפור העקדה? סיפור מכירת הבכורה?וכו'?אולי באמת הארץ היא של שני העמים כי שניהם צאצאים של אברהם?מי אמר שהארץ היא רק שלנו?
מה זאת אומרת "שהכל ברא לכבודו"???? זה אפילו קצת עצוב..כל העולם כל החיים הכל הכל הכלה ברא בשביל עצמו?זה קצת אגואיסטי.. ולמה הוא צריך אתזה?כאילו בתכלס אני עובדת אותו.. וברור שזה לכבודו.. אני לא יודעת.. קשה לי עם המשפט הזה והוא לא ברור לי
שלום! תודה לה׳ ולכם על הרצון לעשות טוב בעולם, זה מדהים. נאמר שהתורה ניתנה על הר סיני מול המון אנשים וזה אחד מהסימנים המובהקים שהתורה היא אמת. כי להבדיל של שאר הדתות ניתנו מול איש אחד (כביכול). איך אנחנו יודעים שהיא באמת ניתנה מול הרבה אנשים? (חוץ מזה שזה כתוב בתורה)
היי, תודה על הפרוייקט!!אני מרגישה שאני לא עובדת את ה' בשמחה ומתוך רצון אמיתי, אלא מחובה ומפחד.שכאילו לא באמת באלי לעבוד את ה', נגיד לא באלי להתפלל אבל אני עושה את זה כי אני מפחדת שאם לא אז אני סוג של "יבגוד" בקב"ה ושבגלל זה יקרה לי משהו רע.זה מבאס אותי כי אני באמת רוצה לעבוד את ה' בתמימות ובשמחה ולא מאינטרסים ופחד שהוא יחזיר לי רע אם אני לא אעבוד אותו ויהיה מחוברת אליו.
אני מרגיש שקשה לי עם דחיית סיפוקים. זה מתבטא בהמון דברים - קשה לקום בבוקר (גם אם אני ישן מספיק), שמירת עיניים ברחוב, לפעמים קצת מחפף בשש שעות בין בשר לחלב...:(.. אני מבין שזה אסור ולא טוב, אבל ההבנה הזאת לא כ''כ עוזרת לי, כשאני בתוך הניסיון..בן 17
תודה על היוזמה המבורכת❤ יש לכם טיפים מה לעשות לחופש משמעותי יותר? מבחינת התקדמות עצמית ובגרות ומבחינה רוחנית...
היי וישר כוח על עבודת הקודש!זאת שאלה נשאלה כבר לא מעט, אבל אני בכל זאת שואל כי זה קצת שונה.אני עכשיו סיימתי כיתה ט' ואני קולט נושא שעד עכשיו היה בעצימות נמוכה (אמנם הייתי מודע לזה כבר הרבה זמן אבל עכשיו זה גובר)בזמן האחרון אני מרגיש משיכה לאחת הבנות בשבט שלי רואה עוד ועוד נקודות טובות אצלה ובזמן האחרון קורה לא מעט שאני מרגיש שאני רוצה פשוט לתת לה חיבוק ענק. זה קורה בכל מיני נושאים כשאני שומע אותה מדברת מתוך ליבה רואה כמה היא אישה טובה ואכפתית שהייתי רוצה בתור פרטנרית לחיים.עכשיו זה לא דבר שמיוחד רק אליה כי אני מרגיש את זה מעט גם לבנות אחרות בשבט אבל אצלה זה חזק במיוחד.אני רואה פשוט עוד ועוד נקודות טובות אצלה ויש לי משיכה מכל מיני כיוונים (מיניים, ערכיים, אישיותיים ועוד). מה אני עושה עם זה?!לדבר איתה? לא לדבר איתה?אם אני מדבר איתה, מה לאמר?אין לי שמץ מאיפה להתחיל ואיפה לסיים.תודות רבות!