חינכו אותי בבית לשמור נגיעה ובאמת אני שומר אבל למה בעצם זה כל כך חשוב? כתוב בפסוק "לא תקרבו"-כדי שאדם יתרחק מעבירה הגבילו אותנו בדברים מסוימים שהם מעין "גדר" להתרחק מהחטא ומהפסוק הזה שמדבר על עריות לומדים את שמירת נגיעה אבל אם אני נותן כיף למישהי בסניף זה יוביל לחטא? כנראה שלא... וגם הרבה שנים עברו מאז שחכמים הגבילו אותנו בזה והיחס לנשים מהתקופות האלה השתנה אז למה בעצם זה עניין כלכך חשוב?תודה רבה, כל הכבוד על היוזמה.
היי דבר ראשון תודה ענקית, אתם לא מבינים כמה הפרוייקט שלכם עוזר ומציל. אז רציתי לדעת מה זה בעצם אומר להאמין בה', במה זה מתבטא כשבן אדם אומר שהוא מאמין בה'? קראתי איזה תשובה לשאלה ששלחתם ואמרתם שההרגשה המרוממת בתפילה או אחרי קיום מצוות לא מראה על אמונה אז רציתי לדעת מה כן?
אהלן, תודה רבה על כל התשובות והחידושים שאתם מביאים לנו!!הרבה פעמים אתם אומרים שחברה בגיל צעיר זה לא תמיד טוב אלא אם אתה מספיק ''בשל'', אז מתי באמת אפשר לדעת שאני מוכן? בן 17
היי, קודם כל כמנהג המקום אני אקדים ואומר שאתם באמת מדהימים והמון תשובות שלכם לאנשים אחרים עזרו לי בעצמי שזה נדיר רצח אז תודה לכם!!אז אני אגש לשאלה.. קשה לי מאוד עם המצוות, לא עם המצוות שברורות לכולם כמו שברור שאסור להדליק אור בשבת וברור שאסור לאכול חזיר, אלא עם האלה שבמחלוקת, למה אני צריכה דווקא להחמיר, איך הרבנים באמת יודעים שה' רוצה שאני אעשה את כל המצוות שהם אומרים שחובה, שמעתי כבר על כל הקטע הזה עם עשה לך רב וכו', אבל באמת קשה לי עם זה אני מרגישה שאני עושה מה שאני עושה רק בגלל שההורים אומרים ולא בגלל שזה חשוב לעבוד את ה', ואני מרגישה שאני לא באמת עובדת את ה' בשמחה, אז למה כל זה שווה?
שלום:) יש משפט כזה ש''כוח דהיתרא עדיף", אז למה יש רבנים שמחמירים? ולמה לא לעשות תמיד כמו הדעה הכי מקילה?
אוקי אז היי,באמת תוודה! אתם מטורפים!אשכרה עבודת קודש🙌🏽אז השאלה שלי היא כזאת,שמעת כמה פעמים במהלך החיים (לא שאני גדולה🙈) מאנשים, שלאנשים (גויים) יש נפש וליהודים יש נשמה.עכשיו כאילו השאלה שלי האם זה נכון בכלל?וכאילו מה בדיוק ההבדל בין נשמה לנפש..כאילו אני מבינה שיש שכאילו בנשמה יש חלק אלוהי שכאילו לכל היהודים יש אותו וזה..אבל כאילו זה קשור באמונה שלנו בו?האם בעזרתו כל יהודי בתוך תוכו בשעת הצורך יצעק לאלוהים דווקא?כאילו מה המעבר של זה..חוץ מזה שזה רק מאלוהים מה שונה בזה מה מייחס בזה..תוודה🙈(אשמח ממש אם תיהיה האופציה לענות על זה כמה שיותר מהר🙈 תודה ממש!)
אני רואה שהרבה שואלים אתכם על זוגיות בגיל צעיר ואתם אומרים שלא מומלץ ושכדאי להיפרד עד גיל מאוחרחברה שלי ואני ביחד כבר יותר משנה ב"ה, שומרים נגיעה והולך לנו מעולהאז למה למנוע מהרבה בני נוער את ההזדמנות לקשר שיכול לבנות בית בישראל?
היי, דבר ראשון ממש תודה על הפרוייקט!!אתם לא מבינים כמה שאתם עוזרים ומחזקים..רציתי לשאול מה האיזון בין מידת הגאווה לבין מידת הענווה ? איך אני אמורה להוריד את מידת הגאווה שלי אבל עדיין להישאר עם הבטחון העצמי שלי, הרבה פעמים אמרו שחשוב להיות עניו אבל היו לנו גם הרבה פעמים שאמרו שאנחנו צריכים לדעת מה אנחנו שווים אבל זה קצת סותר את עצמו... אם משה רבינו היה מאמין בעצמו ויודע את החוזקות שבו אולי הוא היה מסכים על הפעם הראשונה להיות המנהיג של עם ישראל אבל אני זוכרת שהיו מפרשים שאמרו שדווקא בגלל שהוא לא ידע וחשב שהוא מתאים להיות המנהיג של עם ישראל דווקא בגלל זה הוא הכי התאים. אז אני לא אמורה לדעת את החוזקות שלי? מידת הגאווה זה אומר רק לא להשתחצן? כי אז יוצר מצב של אחד בפה אחד בלב... ומידת הגאווה היא גם כשאתה לבדך.. ת.שלום לשואלת היקרה!🙂 אשרייך שחשוב לך לברר את הנושא המהותי הזה.✨
שלום :) לאחרונה קראתי מספר של הרב חגי הראל משל ממש יפה. בקצרה; כוללניק אחד היה זקוק לכסף רב, התייעץ עם הרב שהמליץ לו ללכת לכותל, הלך לכותל להתפלל לקב''ה, באורח פלא קיבל באותו רגע את כל הכסף שביקש. שאר הכוללניקים שמעו את זה ורצו לכסף אבל לא זכו בכלום. ראש הכולל אמר להם שהראשון הלך בשביל להתפלל ואילו הם - בשביל הכסף.. העניין הוא שמאז אני לא מצליח לנתק בתפילות שלי את הרצון להתפלל - והציפייה לקבל על זה פרס, ואז אני מרגיש צבוע... כאילו שאני מתפלל רק עבור הדבר שאני ככ רוצה.
שלום לכולם! תודה רבה לכם על הכל! אני בן 19, דתי לאומי, שיעור א', ואני מתכוון להתגייס בשנה הבאה בעז"ה. עכשיו יש לי בעיה, אני אוהב מאוד את עם ישראל, באמת.אבל לפעמים, יש לי קושי גדול, באמת, לראות את עצמי אוהב חלק מהחרדים.בעיה באם זה להזדהות איתם, או סתם לחבב אותם ולהעריך אותם. יוצא לי לא מעט פעמים לכעוס עליהם/לשפוט אותם (שוב, את חלקם, המאוד גדול). אני מדבר בעיקר בנוגע לנושא הצבא, שאני לא מצליח להבין איך בדיוק אני אמור להעריך אותם, כשהם יושבים מתחת המזגן ויש חיילים שערים יומם ולילה ומגינים עליהם. מאיפה זה בא, ואיך יש להם את הזכות הזאת בכלל??? לא מצליח להבין את הגישה הזאת, שהם חושבים שמישהו אחר צריך לעשות את העבודה במקומם. באמת קשה לי עם זה, וקשה לי להרגיש בנוח איתם. למה זה ככה? למה הם לא יכולים להבין מה קורה סביבם? דרך ארץ, להתגייס. אשמח לדעת מה דעת התורה בעניין, ומה דעתכם? איך אני יכול ללמוד לאהוב אותם? שאלה נוספת, באותו הקשר.. אני באמת מאוד סטיגמתי בנושא שמאוד מרתיח אותי, עישון.. לא מצליח להבין, איך רבנים, איך דתיים, איך חרדים, מעשנים.איך? זה פשוט כואב לי שאנשים לא מבינים מה זה ונשמרתם לנפשותיכם.. ברוך ה' מעולם לי עישנתי ובעזרת ה' גם בחיים לא אאעשן.אבל אני חייב להבין מה אפשר לעשות? מותר לדבר על זה עם רב שמעשן למה הוא לא מפסיק? אשמח לדעת איך אתם מציעים להתמודד עם נושא העישון..כי זה ממש חורה לי בלב כל פעם שאני רואה מישהו, וזה מה שנקרא הורס לי את כל התדמית הטובה עליו.מקווה שהשאלה מובנת :) אשמח לעזרה, תודה רבה🙏
ש.מרגישה ממש בורה שאני שואלת את זה.. אבל אני חייבת להביןנכון יש משנה, גמרא וזה? אז איך זה הולך?כי אני זוכרת שיש מסכת מסוימת שנמצאת במשנה ואז אני רואה שיש את אותה מסכת בגמרא. משנה זה סוג של הגמרא? מזה משניות, מסכת, וזה.. אתם יכולים בבקשה להסביר מפורט איך התורה שבע"פ הולכת? עוד משהו למה הגמרא כביכול שייכת לבנים ונגיד הלכות ומשנה לבנות?