היי.. דבר ראשון פשוט תודה על הפרוייקט המדהים הזה אתם פשוט מהממים!!אז ככה:) יש משהו שמציק לי ממש, שיש המון פעמים בתורה ובתנך ובכללי כל מיני משפטים שכתובים בצורה שאפשר להבין אותה די לכיוון אחד, לדוגמא המשפט "שליחי מצווה אינם ניזוקים" וכאילו מבינים מזה שמי שהולך לעשות מצווה לא יפגע, או כל מיני משפטים אחרים כאלו שמבינים אותם די לכיוון אחד וזה די ברור, וכשזה לא קורה ונגיד מישהו שהולך לעשות מצווה נפגע אז מפרשים את זה למלא כיוונים ומתחילים כאילו לסבך את זה ולהגיד שאנחנו לא מבינים הכל. אבל תכלס זה לי לפחות מרגיש ממש מוזר שזה כתוב נורא ברור אבל זה לא קורה, ומרגיש שקצת מנסים לחפש לזה תירוצים בכוח. איך צריך להתייחס למשפטים האלה ומה עשים כשהם לא מסתדרים עם המציאות? תודה רבה לכם ממש על הכל!!
היי, אני יודעת שזה שאלה מוזרה, אבל אם אני מעוניינת במישהו מאוד והוא לא, איך אני מפסיקה? אני כמובן לא עושה משהו וכו.. אבל זה מרגיש ממש רע וכואב וגורם לי לחשוב למה אני לא טובה לו ושהוא כאילו מאוד טוב ואני לא. אני לא יודעת בוודאות שהוא לא מעוניין אבל ככה אומרים לי כל הזמן גם מישהי שמכירה אותו טוב חושבת שהוא לא.. אשמח לעזרה, תודה !
שלום לכם צדיקים!!! רציתי לשאול מה זה אומר "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה". אני ארחיב טיפה.. שמעתי את זה בהקשר של שמיעת שירים. שתכלס לא היינו אמורים לשמוע שירים כל השנה בגלל אבלות על חורבן ביהמ"ק אבל בגלל שזה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה זה הותר. עכשיו זה קצת מוזר לי.. לפי מה מחליטים מה זה גזירה כזו? הרי יש מצוות והלכות שהן קשות, ולא בגלל זה יבטלו אותם.. צריך להיות מאמץ על קיום המצוות. תודה רבהה:)
אהלן אני נמצא בישיבה כלשהי וכל פעם שאני מגיע לישיבה (זה פנימיה) אני מרגיש כאילו לא בטוח שזה המקום שטוב לי להיות בו. אני אפרט למה, גם בגלל חברים יש לי בערך 10 חברים טובים שאיתם אני רוצה הזמן ושאר המחזור הם ילדים שאני לא כל כך מתחבר אליהם וגם מבחינת הישיבה עצמה זה מרגיש לי קצת לוחץ מבחינה דתית . גם מלחיץ אותי שאם אני אעבור יהיה לי קשה להתרגל לישיבה אחרת. תודה רבה על הפרויקט!! בן 16
שלום=) תודה רבה לכם על הפרוייקט המדהים הזה!! אומרים שאסור להתפלל על דבר שאי אפשר לשנות אותו (נגיד להתפלל על מין העובר, כי זה כבר קבוע ואי אפשר לשנות). אבל בעצם ה' יודע מה יקרה בעתיד אז אי אפשר לשנות את זה.. אז איך זה מסתדר עם התפילה? אנחנו מתפללים על דברים שיקרו ובעצם זה כבר קבוע.. וגם יש את "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים". אפילו כשהגורל של האדם נחרץ הוא צריך להמשיך להתפלל כי הוא מאמין שה' יכול לעשות נס ולשנות את המציאות. אז איך כל זה מסתדר?? תודה רבה!
לקראת יום ירושלים יצא לי לחשוב, למה בעצם אנחנו נמצאים בארץ הזו? כאילו כן היא ארץ האבות הקב"ה נתן לנו אותה וכו' וכו', אבל בתכלס מה גורם לנו להישאר פה, חוץ ממקום מקלט (יעני שאין פה אנטישמיות)?
היי אתם אלופים, תודה רבה!! יש לי חברה שרבתי איתה לפני המון זמן, ויצא מצב שאנחנו לא מדברות שנה פלוס בגלל כל הקורונה כי לא יצא לנו לדבר פנים אל פנים ופשוט זה נשאר ככה (לא רוצה לפרט יותר מידי אבל זה בעקרון) ובזמן האחרון הנושא התחיל ממש להציק לי, שכאילו אני לא מדברת עם מישהי שנה פלוס איך אני יכולה להגיע למצב כזה?! אני מרגישה בתוך תוכי ממש מגעילה כי אני פשוט מקיימת הפוך ממה שהקב"ה רוצה ממני וזה מאוד מעציב אותי, וחוץ מזה שאני ההפך מהסיטואציה הזאת, לא יודעת איך נקלעתי אליה. עצם העובדה שאני הגעתי למצב כזה זה מוריד ממני בטירוף אפילו שרק אני יודעת את זה, זה משפיל אותי! לפעמים יוצא מצב שאני אומרת לעצמי בגלל שאני לא עושה שלום עם חברה קורה דברים לא טובים לע"מ ואני יודעת שאי אפשר לדעת חשבוני שמיים אבל זה כל פעם מחדש תוקף אותי, אני די תקועה בסיטואציה הזאת.. אשמח לעצות.
היי, בהמשך לשאלה 3795 דכתבתם לי שאני יכול להיות חבר של שניהם. אז זהו שאני לא ממש חושב ככה, אני ממש מרגיש את ההתרחקות של אחד הצדדים כשאני מתקרב לשני. אני חושב שההתרחקות הזאת היא יותר מהתרחקות רגילה אני מרגיש שזה ממש סוג של עוינות. אשצח אם תעזרו לי להבין איך אפשר להיות חבר של אחד מהם בלי לגרום לעלבון או כעס מהשני.תודה רבה!
ש.היי(: קודם כל תודה רבה על הפרויקט המדהים הזה!!לפני קצת יותר מחצי שנה התחלתי בס"ד ללמוד בישיבה עם פנימייה. יש לי חברים שבאו ביחד מאותו מקום, אני יודע ששנה שעברה הם היו חברים מאד טובים אבל לקראת תחילת שנה קרה ביניהם מריבה רצינית והם לא חברים יותר. בהתחלה התחברתי עם אחד מהם והרגשתי כמה זה מרחיק אותי מהשני, אחרי זה התחברתי לשני והתרחקתי מהראשון. אני יודע כבר של מי מהם אני יותר רוצה להיות חבר אבל בכל זאת אני רוצה להמשיך להיות בקשר טוב עם השני. מה אני יכול לעשות? איך אני יכול לא לפגוע באף אחד מהצדדים?תודה רבה רבה!!! תזכו למצוות!!
היי תודה רבה לכם! פרוייקט מדהים!אז ככה, יש לי חברה מאוד טובה ב"ה ואנחנו בקשר מעולה! ולא מזמן עברה עליה תקופה קשה והייתי שם בשבילה כמה שיכולתי, ב"ה היא עברה את אותה התקופה ועכשיו היא בסדר.בגלל הקורונה המשפחה שלי במשבר כלכלי ואני עוברת תקופה מאוד קשה ומרגיש לי שפשוט לא אכפת לה ממני, כאילו ברגע שאני לא ב100 אחוז שלי ולא שם בשבילה כל דקה ביום אז אני כבר לא חשובה. זה מתלווה לזה שקיים חוסר פירגון כשכן קורים לי דברים יותר משמחים... זה אומר שהיא חברה רעה? שאני לא מתאמצת מספיק להיות במיטבי גם כשקשה לי? לא בטוחה מה לעשות... (כבר דיברתי איתה על זה ולא נראה שאכפת לה במיוחד).
הי תודה רבה לכם!! אז השאלה שלי היא קשורה לפסח אבל רלוונטית בשבילי בכללי. מרגיש לי קצת שכל הקטע של הקטניות די מחלק אותנו. סתם לדוגמא רצינו לקבוע משהו בשבט וחלק מהבנות אמרו שלא יאכלו כי יש בנות שאוכלות קיטניות ולהן זה לא כשר. אני אישית לא אוכלת קטניות אבל לבנות שכן אוכלות נראלי שבאותו הרגע זה גרם להרגיש כאילו יש בעיה עם האוכל שלהן. לא יודעת כי זה כאילו הן לא מקפידות. נכון שזה מנהגים אבל בכל זאת הרגיש לי פער מאוד גדול בין כולן. זה קצת עצבן אותי כאילו שעשו מזה כזה סיפור. מקווה שתבינו אותי. תודה !!!