תודה לכל מוסיפי התשובות; שחר בן אטיה, רוני, אוריה לביא, מאור שפירא, תמר , תהילה חדד, ליהיא, יעל, גפן אוליבסטון, אלדד סופר, בת ציון, צופיה אורלב, אוריה, שחר

תודה רבה צוות התותחים של משיב נפש, אתם עוזים לכל כך הרבה, תודה ואשרייכם 🤗 יש לי בעצם שלוש שאלות קשורות. אני מתפללת תפילה ארוכה, וזה מחיל להיות לי קשה. אני מתפללת את כל התפילה שמתפללים בבית כנסת (בכיתה מקצרים), חלק מקורבנות, קבלת עול מלכות שמים, י"ג עקרים, שש זכירות, וניראה לי שהבנתם. אבל לפעמים יש לי מלחמה בתוכי. על מה אפשר לדלג? ואני אסביר. עד שאני מגיעה לתפילת העמידה, אני כבר לא מרוכזת. נדיר שיש לי תפילות שאני מצליחה להתרכז כל התפילה (לא בביה"כ) מברכות השחר, ועד עלינו לשבח. כשהתפילה כל כך הארוכה, אז או שאני מאריכה ומתפללת כמו שצריך ובכוונה, ואז מתחילה להיות בלחץ של זמן, מכל מיני סיבות. בכיתה אין לי זמן מספיק זמן להתפלל בכלל, אני בקושי בשמע כשהן מסיימות, ואז אני לא מרוכזת בעמידה ושמע ישראל, או שאני מטיסה את ההתחלה של התפילה, בלי כוונה, בוקשי אומרת את המילים, ואז העמידה יכולה לקחת לי גם חצי שעה בכיף. חשבתי פשוט לדלג קצת, אבל כל דבר מרגיש לי חשוב, נצרך, ומי אני שאחליט לוותר על זה?! אני ניסיתי להתרכז בברכות השחר הוספתי עוד תפילה, התפללתי אותה שלושה בקרים, ואז אני מרגישה מחויבת, והופס, התפילה עוד יותר ארוכה לי. (בכללי רציתי לשאול, באמת יש עניין במשהו שעשיתי שלוש פעמים ברציפות, ולכן זה הופך למחוייבות? איפה עובר גם עובר בזה הגבול?) וגם יש בי כל הזמן מלחמה נוספת, איך אני יודעת מה אומר לי היצר הטוב, ומה הרע? כשזה נוגע לתפילה או בכללי לעבודת ה' זה מתבלבל אצלי ממש. מצד אחד אני אומרת לעצמי- "הפעם את תתפללי את הכל בכוונה" "אבל אני לא אצליח" "בטח שכן, אני יכולה." "נתפלל עכשיו חלק, לא הכל. נתחיל להתפלל בכוונה עד 'ברוך שאמר'" "לא, מה פתאום! את מתפללת את כל התפילה עכשיו, בלי הפסקות ובלי מחשבות מיותרות" וככה זה נמשך. מה לעשות?! איך אני יודעת להבדיל בטוב לרע, בין קטעים שאפשר בלחץ לדלג, או להפסיק באמצע בשביל לעזור\ להגיב לאמא, ומתי זה ממש לא? יוצא לי לפעמים ממש רע, שאני רוצה להתפלל בנחת, ומולי אמא ואבא עובדים\ מתארגנים למה שזה לא יהיה, ואני רוצה לעזור\ לקצר את התפילה\ להתרכז, וזה פשוט לא מצליח! זה ממש מתסכל אותי אחר כך!! 😣 סליחה על האורך, ושערבבתי פה כמה דברים, לגבי התפילה, היצר, ואם יש עניין למשהו עם חזרה שלוש פעמים ברציפות. תודה רבה על הפרוייקט המבורך והמדהים!

  •  29/04/2021 12:37
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

למה אנחנו חיים? כאילו מה הקטע בחיים? אני שואלת את זה לא ממקום של דיכאון ושאין למה לחיות אלא באמת למה? כאילו לא משנה כמה שנעשה בסוף זה יגמר, הדור הבא גם ימות, גם זה שאחריו... לא משנה כמה נעשה, כמה שנזכור, כמה שנפעל, סך הכל בתמונה הכוללת כאילו הכל יגמר וישכח אז כאילו למה צריך את התפילות שלנו, את המאמץ, את החיים שלנו? כאילו נגיד וצריך את זה בשביל לקיים את העולם אבל בסופו של דבר העולם גם נגמר ובאמת למה ה ברא אותנו? כאילו למה הוא צריך את כל הבאלגן הזה על הראש, של לנהל עולם? סליחה על הכאב ראש והחפירות😅

  •  29/04/2021 12:35
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

מה זה יראת שמיים? תודה!!!

  •  29/04/2021 12:21
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

שלום, תודה על המקום לשאול. איך זה הגיוני ששיער לנשים זה צנוע, כאילו בגיל הנעורים זה צנוע, אבל יום אחרי החתונה פתאום זה הופך ללא צנוע? איך יום אחרי פתאום זה כבר לא?

  •  29/04/2021 12:14
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש.שלום רב! לפני הכל אני רוצה להגיד להודות לכם על כל העבודה המדהימה שאתם עושים! יישר כוח ענק!!👏💪יש לי שאלה שכבר בוערת 🔥 בי הרבה זמן ואשמח אם תוכלו לעזור לי בנושא.כבר שנים שאני מנסה להבין איך באמת חוזרים בתשובה וכיצד עורכים חשבון נפש. למרות הלימוד 📖 שהיה לכיתתנו בנושא, עדיין העניין לא יושב אצלי כ"כ טוב. רציתי לדעת (אם אפשרי קצת ביותר פירוט) כיצד חוזרים בתשובה וכיצד עורכים חשבון נפש? ב"ה יצא לי לחזור בתשובה כמה פעמים כפי שידעתי, אבל תמיד מהרהרת בי השאלה איך אני יודעת אם אכן תשובתי התקבלה? אם עשיתי נכון? איך אדע אם הקב"ה אכן סלח לי על העון?תודה מראש❤

  •  28/04/2021 18:36
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש.למה לי להאמין?

  •  27/04/2021 00:45
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

היי אני שאלתי את שאלה 3444. טקטוניקת הלוחות זה משהו שנגרם במשך אלפי שנים ולא בתזוזה חד פעמית גדולה. יכול להיות שאחרי המבול היה תזוזה רצינית אבל למה זה לא קרה מיד אחרי המבול? איך היה מספיק זמן שיהיו מספיק אנשים כדי להתפזר מספיק להיות בכל היבשות שהיו בהם ילידים?

  •  26/04/2021 20:09
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

הי, תודה רבה לכם על הכל!! כל פעם מחדש את עוזרים לי! אז ככה, לפני יומיים הלכתי לעשות את הדבר הכי גדול שעשיתי בחיים בערך למען מישהו אחר. החלטתי שאני תורמת דם. לקח לי קצת זמן להגיע להחלטה הזו, אבל בסוף אמרתי שלא משנה מה, זה שווה את זה גם אם זה רק נותן לעוד חולה עוד יום לחיות. הלכתי לתרום דם ולא פחדתי, הייתי ממש באמונה כזו שאני עושה מעשה אדיר. והייתי גאה בעצמי ממש. העניין הוא שזה לא הסתדר. התעלפתי באמצע, וכל הדם שלקחו ממני פשוט הלך לפח. הרגשתי מזעזע. ברור שבכל החלק הפיזי כן יש בי הבנה של למה זה קרה, אבל את החלק האמוני קשה לי להבין. הרי הכוונה שלי היתה הכי טובה וטהורה שיש, למה אלוהים הפסיק את זה? הנה, סופסוף אני "מגשימה את הערכים" הולכת לתת מעצמי באמת, אבל הוא לא נתן לי לגמור את החסד. כאילו... למה כל הטרחה שלי? למה לגדוע משהו שיכול להיות ככ טוב ולתרום ככ הרבה?

  •  26/04/2021 20:07
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

אני נורא נורא מפחדת להדרדר. זה בא לידי ביטוי גם במצוות ובהלכות- לדוגמא אני הולכת תמיד עם חצאית שלוש רבעי ולפעמים באלי לשים חצאית ממש יפה שהיא רק מתחת לברך (והרבה יותר טובה מרוב החצאיות באולפנה...) אבל אני לא עושה את זה כי אני מפחדת להדרדר לחצאית יותר קצרה אפילו. אבל גם בדברים אחרים כמו לקום בבוקר יותר מאוחר יום אחד כשאני ממש ממש צריכה את זה (לדוגמא אני לא מרגישה טוב ורוצה לישון עוד קצת ולא להגיע לשיעור הראשון - אני בפנימיה אגב) או לא לעשות שיעורי בית מידי פעם כשבאמת אין לי זמן וזה יבוא על חשבון דברים אחרים ויותר חשובים כמו טקס יום השואה או להיות חברות ביומולדת. אני גם במסגרת לימודים אחרת מאוד אינטנסיבית שבה לומדים לתואר וגומרים אותו בכיתה י״ג (מחוץ למסגרת בית הספר, אני עושה את זה לבד) וגם בה אם אני לא יכולה להכנס לשיעור (בזום כי זה באוניברסיטה פתוחה) באמת מסיבה מוצדקת אז אני בכל מקרה יכנס כדי לא להדרדר (מיותר לציין שאני כמובן לא לומדת כלום בשיעור הזה כי אני לא מרוכזת). השאלה שלי היא כזאת: מתי זה טוב להחמיר על עצמי כדי לא להדרדר ומתי זה עובר את הגבול וכדאי קצת להרפות?

  •  26/04/2021 20:00
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש.שלום! שמי יהונתן :) רציתי לשאול, מסופר על רבי עקיבא שבמשך 24 שנה למד תורה, ריב"ז שלמד במשך 40 שנה, יוסף ויעקב, בית המדרש של שם ועבר, ועוד ועוד ועוד ועוד.. אז - מה הם כבר למדו? הרי משנה רבי תיקן הרבה אחרי חרבן ביהמ"ק, הגמרא גם התחברה בסוף תקופת האמוראים ושם ועבר נולדו לפני חתימת המשנה, או אפילו כל סיפורי האבות..

  •  26/04/2021 00:01
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש.בזוהר יתרו פז רשום כל המחדש חידושי סרק - כרת. נכון שלהלכה זה לא נתפס אבל עדיין איך אדע אם אני רושם חידושים אמיתיים או לא? לפעמים יש אסמכתא מרבנים והרבה פעמים לא, אבל ככה נוצרים חידושים לא? ולא רק זה, אלא שכל חידוש שלא שמעתי מרבותיי נחשב חידוש סרק (אם הבנתי את זה נכון).שמעתי שאסור להנות מחידושים ובכללי מהתורה. רק לקבל נחת מזה. תוכלו להסביר? איך שאני רושם חידוש אני לא יכול להנות ולשמוח בזה? איך זה הגיוני שמלמדים גויים תורה הרי כתב האר"י בליקוטי תורה פרשת יתרו, שמות יט ה שגוי אסור בדברי תורה ולמשל הידברות פונים גם לגויים...

  •  25/04/2021 17:12
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות

ש.אוקי אז דבר ראשון תודה רבה על הפרויקט המדהים שלכם, זה עוזר לי ממש! יש גם כל מיני דברים שאני חושבת שאני לבד בהם וע"י השאלות ותשובות שלכם אני מבינה שאני לא לבד...טוב אז השאלה שלי היא כזאת - למה יש מילים ש"אסור" לומר אותם מילים כמו איברים מסויימים, זה כמו כל איבר בגוף שלנו, כמו רגל או ריאות וכו'... אלו איברים שהקב"ה יצר בנו, למה לנו להתבייש בהם? מקווה שהשאלה מתאימה לכאן...

  •  25/04/2021 14:21
|
1 דקות קריאה
|
0 הערות