ש.היי, חשבתי על זה ובעצם למה לא צמים גם ביום השואה או ביום הזיכרון? מה זה שונה מצומות אחרים? הרי אנחנו צמים כדי להיות באבל בגלל משהו נורא שקרה... אז למה לא לצום גם בדברים שיותר קרובים למציאות של ימינו וכביכול אנחנו אמורים להיות יותר מחוברים לדברים האלה הנוראים שקרו לא מזמן... ולא רק להתמקד בדברים לפני מאתיים שנה?
ש.היי, קודם כל תודה רבה על כל התשובות שלכם! אין עליכם!אני לא מצליחה להבין איך רבנים יכולים לקבוע הלכות לנשים? אני באמת מכבדת רבנים אבל בענייני צניעות של נשים (נגיד כיסוי ראש וכו'..) איך הם יכולים לקבוע להן את ההלכות? הם לא נשים.. הם לא יכולים להבין עד כמה קשים הדברים האלו...סליחה אם זה קצת כתוב בצורה קשה אני פשוט לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות.. מקווה שהבנתם:)
תודה רבה לכם! רציתי לשאול – הקב''ה נמצא במונופול? היא קצת שאלה מצחיקה אבל יצא לי לשחק בשנה האחרונה הרבה מונופול עם אחים שלי, ויוצא לי לחשוב הרבה האם הקב''ה נמצא גם שם והוא מחליט איזה נכסים אני יקנה ומה יפול לי בקוביות.זה נשמע מצחיק ורדוד אבל זה באמת שאלה שמרגישה לי עמוקה ואפשר להשליך אותה על הרבה תחומים בחיים, תודה!!
ש.למה אנחנו לא אומרים בתפילה ביום יום משהו שקשור לשואה? איזה קטע או תפילה או הספד או משהו שינציח את אותם אנשים, שיזכיר לנו בכל יום ושלא נשכח את זה.יש לנו יום אחד בשנה שזה יום השואה ותמיד ביום הזה כולם נזכרים ומזעזעים ומכבדים ומנציחים ויומיים אחכ כל זה עובר ומי חושב על זה ביום יום שלו? אם זה דבר כל כך חשוב, ואני מאמינה שזה באמת ממש ממש חשוב, אז למה אין לנו משהו בתפילה שיזכיר לנו את זה כל יום? למה הרבנים לא עושים את זה? ואם הם לא עושים האם מותר לי לנסח קטע ולהגיד אותו כל יום לאחר התפילה?
ש.הײַ, אני עכשיו לפני סוף כיתה יב וממש מתלבטת אם להתגייס לצבא או לעשות שירות לאומי (אני שנה הבאה אהיה במדרשה), הרבה פעמים אומרים שאחת הסיבות המשמעותיות לא ללכת לצבא היא האווירה החילונית.אבל בסוף גם האוניברסיטה אחרי השירות וכנראה שגם מקום העבודה שלי לא יהיו מסגרת דתית במיוחד, אז מה זה משנה? זה לא שבאוניברסיטה זה פתאום גיל אחר לגמרי שבו זה כולה שנה שנתיים אחר כך אז מה העניין להיות כל כך בלחץ מהאווירה הזאת שבצבא? מרגיש לי שזה לפחד מהעולם שמחוץ לעולם שלנו, להישאר הבועה שלנו כמה שרק אפשר.אני ממש אשמח אם תוכלו לנסות להסביר לי מה העניין..
מה זה בעצם ספירת העומר? מה אנחנו סופרים? ולמה אנחנו נוהגים מנהגי אבלות?
ש.היי ותודה גדולה לכםם! אתם באמת עושים עבודת קודש!!יש לי שאלה קצת בוּרה🥴מקווה שאצליח להסביר את עצמי טוב.כשבן אדם אומר שהוא הולך ללמוד תורה ולהתחזק וכו׳...למה הוא מתכוון?תורה= סיפורי אבותינו. לא?אין איפה להתחזק שם.(כמובן שאפשר ללמוד מאבותינו ולהחכים, אבל הבנתם את כוונתי🤪)תנ״ך בכללי זה הסיפורים.המצוות והכל זה בהלכה נכון?ומאיפה אנחנו יודעים מה המצוות? הרי בסיני קיבלנו את התורה. או שלא? מרוב שאני לומדת לעומק אני כבר לא יודעת תכלס.אני די מבולבלת, אשמח להסבר מה ההבדל בין תורה להלכה, מאיפה אנחנו יודעים מה המצוות וכל הפירוטים שלהם והעונשים, הרי זה לא כתוב בתורה, בתורה יש רק את הסיפורים של אבות אבותינו🤨
ש.היי!שאלה בעניין דיי מוזר.. ואני יודע שאני יוצא קצת בור🤪רציתי לשאול מה הפירוש של איסור הייחוד.. אני באמת לא מבין את זה ואשמח אם זה יוסבר לי.
דבר ראשון- תודה על המקום לשאול!עכשיו לשאלה - יש לי התקפים של כאבים מאוד חזקים (לא בעיה רפואית, פשוט משהו שכואב ולא מסוכן). אבל כאבים חזקים בטירוף. זה יכול לשתק אותי תוך כמה דקות ולא מעניין מה עשיתי מה תכננתי- אני עכשיו במיטה. הבעיה הנוספת שנלווית לקושי הזה זה קושי אמוני. אני שוכבת ובוכה לה', מתחננת שיפסיק אבל הכאב ממשיך. כל תפילה כמעט אני מבקשת על העניין הזה אבל המצב ככה לפחות שנה וחצי. ואני לא מבינה למה ה' עושה לי את זה. אני יודעת שזו שאלה ילדותית וזה לא עובד ככה אבל אני באמת לא מבינה. יכול להיות שזה עונש? שזה אמור לעורר אותי לתשובה? זה עובד ככה?(נ. ב. ניסיתי את הקטע של התשובה ואני עושה תשובה ומקבלת על עצמי גם דברים בזמן הכאב ממש עצמו, עדיין אין שיפור...)
ש. היי, הפרוייקט מצויין ואתם עושים עבודה מצויינת. תודה רבה!תמיד מדברים ומתפללים על הגאולה וביאת המשיח. אני יודעת ומאמינה שכאשר המשיח יגיע יהיה הרבה יותר טוב והעולם יהיה טוב יותר. אבל אני לא באמת מרגישה שאני ממש רוצה ומתפללת לזה.. כרגע בחיים אני לא מרגישה חוסר, טוב לי איך שהעולם והחיים היום. אני תוהה לעצמי שאולי כשהמשיח יגיע כל הרמה הרוחנית תהיה גבוהה יותר וזה לא יתאים לי ממש ובעצם רק יקשה קצת... בסך הכל טוב לי עכשיו ואני לא מרגישה חוסר בבית מקדש וביאת המשיח... אני אוהבת שינויים אבל אני מתארת לעצמי שכשהמשיח יבוא זה יהיה שינוי ממש גדול ומשמעותי שלאו דווקא יהיה הכי נוח וקל ושמתאים לדור שלנו. אני יודעת גם שהמשיח יבוא כשנהיה מוכנים לזה, אבל גם אומרים שאנחנו דור הגאולה והגאולה לאט לאט מתקרבת, ובעולם היום זה לא נראה לי שרוב העם ברמה רוחנית ומוכנים לבית מקדש ולמשיח... מקווה שתבינו למה אני מתכוונת...
ש.מאוד מבאס אותי שאחים שלי יכולים לעלות להר הבית - ואני לא. למה לי אסור? למה להם מותר להרגיש את זה, את הקדושה, ולי לא?
יש לי שאלה שכבר הרבה זמן מעסיקה אותי- אני יודעת שיש מעלה גדולה להתפלל על דברים ולבקש מהקב"ה, אבל גדלתי על זה שהוא מכוון הכל בעולם והכל בהשגחה פרטית וברור שכל דבר שה' עושה זה לטובתינו.. אז בעצם זה קצת סותר כי מה הקטע שאני יתפלל אם אני כביכול לא יודעת מה טוב בשבילי והקב"ה ממילא יכוון הכל בצורה הכי טובה גם בלי התפילה שלי! בעצם יוצא שאין לי על מה להתפלל כי אין לי בשביל מה לבקש על משהו שנראה לי ממבט של בנאדם שיהיה לי טוב.