ש.
קודם כל תודה על הפרויקט המדהים הזה!
אני כרגע בשנת מדרשה, באתי אליה כדי ללמוד תורה וכו' וגם כדי להתחזק בעבודת ה' ובמידות. הבעיה היא שמפחיד אותי להגיע לסוף שנה ולהרגיש שזה לא שינה אצלי כלום ושהשנה הזאת לא השפיעה עלי. אני יודעת שבסופו של דבר זה כן משנה משהו גם אם זה לא בולט וזה תהליך שלא קורה ברגע, אבל עדיין מפחידה אותי התחושה של הפספוס ואני לא יודעת מה לעשות כדי שזה לא יקרה.. תודה רבה :)
ת.
אהלן נשמה!👋🏻
מדהים שאת עוצרת וחושבת איך לנצל את השנה הזאת בצורה המרבית ביותר. אשרייך!💪🏻
מה אפשר לעשות בשביל לנצל את השנה הזו?
✨לעשות חשבון נפש עם עצמך, מציעה לך ממש לשבת עם דף ועט🖊️📋
👈🏻תסתכלי אחורה, מה את לוקחת מהחודשים האלה?
👈🏻איזה תהליך את רוצה לעבור בשנה הזאת?
👈🏻איך את רוצה להראות בסוף השנה?
✨תשאלי! כל שאלה שעולה לך. יש צוות שכאן עבורך. כאן לענות לך ולברר יחד איתך.
✨תאמצי לך דמות מהמדרשה- חברה, איש צוות, רבנית..
✨ שיעורים/ סדנאות /מפגשים - ממליצה ממש לקחת מחברת/פנקס ולסכם לעצמך בנקודות דברים שנגעו בך.
✨ תקיפי את עצמך בחברות שיתנו לך תחושה טובה. שתהיה לך סביבה תומכת ושיהיה לך כיף והמון חוויות טובות שתיקחי איתך להמשך החיים מהשנה הזו(:
✨לתת לעצמך מדי פעם זמן ומרווח להתבונן על מה שעשית עד עכשיו-איפה את בתוך התהליך שהצבת לעצמך?
כמה טוב אספת בתוכך? וכמובן לשמוח בו ולהודות עליו לה´ שנתן לך אותו והעביר אותך את התהליך הזה🙃
נחשפתי לקטע מדהים שכתבה אחת המשיבות במוקד חברים מקשיבים, מצרפת לך אותו:📖
"
"נתחיל בכך שלמדרשה לא הולכים כדי לדעת, הולכים כדי להשתנות. מי שחושבת שהיא תלמד והדברים לא יגעו בה למעשה- טועה, ואין לה מה לחפש במדרשה. אולם מי שמעוניינת לברר, לבדוק, להעמיק, לתת מענה לשאלות עמומות מתקופת התיכון, להתעסק בתכנים שלא נגעה בהם לפחות שנה-שנתיים ואולי בעצם מעולם - זה המקום וזה הזמן.
מדרשה היא לא תיכון. כאן לא בוחנים אותך על הספק וידיעות, כאן המבחן הוא החיים. המבחן הוא מה עשה לך הידע. המבחן יכול להיות שנה אחרי ולעיתים אף יותר מכך. המבחן יהיה - איך יראו ילדיך ואיזה חינוך תעניקי להם. איך תראה הזוגיות שלך ואיזה חיים יהיו לך ביומיום. כאן אין משמעת מעיקה שגורמת "אנטי" ואין התנצחויות. יש הרבה פתיחות והרבה התרחבות- שלך, של הנשמה שלך ושל החברות שאיתן את עוברת את החוויה.
כאן לא תקבלי ציונים על עבודת ה´ שלך. כאן זו את מול עצמך, מול הרף שאת מציבה לעצמך. כאן המבחן הוא איך את חוזרת הביתה ואיך את מתייחסת לאחיך ולחברות בחדר. כאן עומדים במבחן המידות שלך, ההליכות שלך ויחסי האנוש שלך.
כאן נפגשים עם עולם הספרים היהודי. כאן מגלים אוצר שאין שני לו, נחשפים לתכנים ייחודיים, לדרך, להנהגה. כאן לומדים איך מתרכזים בתפילה, איך פוגשים את אלוקים כל יום - כל היום, ולא רק בשבת בבית הכנסת. בשנה הזאת מעצבים זהות. מבררים, בונים, גדלים.
במדרשה למדתי לפלס לעצמי דרך, בין הרים וגאיות, בין העולם הקר שבחוץ לבין חיי תורה אידיאליים. למדתי הלכה מתוך ספר, שחור על גבי לבן. וגם גיליתי שיש בעיה בצורה בה חונכנו, אנו, האליטות מהציבור הדתי. שכן אותי מעולם לא לימדו מה זה פרוש: "מלא כל הארץ כבודו", ומה כן מתאים לבת מלך לעשות.
לא הגעתי למדרשה כדי לקנות כלים ללימוד, זה לא התפקיד שלי כאשה - להתחפר בסוגיות גמרא או מוסר, גם לא "עין אי"ה" בעמקות, או אורות התשובה בפלפול - זו עבודתם של הגברים. מה שרלוונטי לחיי זה איך להיות אמא ורעיה טובה, אישה יהודייה כשרה. הכול בתיאום עם רצונו של היושב במרומים.
במדרשה למדתי שה´ איתי גם באוניברסיטה, גם בקניון, גם כשאני מכינה עוגיות וגם כשאני מחליטה מה ללבוש הבוקר. התאהבתי בו. באלוקים. זכיתי להכירו בצורה מהותית, שחשפה אותי לרבדים עמוקים.
התחושה הזו הולכת איתי עד היום, לכל מקום. נכון, התחושה דוהה, אולם העיקר הוא היניקה, מבית המדרש, החיבור התמידי, הדמויות התורניות שבכל ביקור בין מבחן למשנהו, בין עומס אחד לאחר, הן מאירות אלי פנים, באהבה וקבלה ורוצות לשמוע איך החיים שם בחוץ, מחזקות ונותנות מטען לעוד חודשיים של מלחמה יומיומית.
מה שנשאר זו הידיעה שהוא שם, תמיד, מחכה לשמוע אותי, את כולנו, מחייה את הניצוץ האלוקי שבנו, את הנשמה שנתן בקרבנו.
לכו ללמוד במדרשה. תגדלו, תפרחו, תתעופפו. העיקר שבסוף תדעו, בידיעה שאין שני לה, שיש בורא לעולם ויש מנהיג לבירה. וזו כל התורה כולה."
עד כאן הקטע שהמשיבה כתבה. מקווה שחיזק אותך!😇
יקרה,
מאחלת לך רק טוב! שבאמת השנה הזאת תהיה רצופה ברגעים שילוו אותך חיים שלמים.
בהצלחה רבה!❤️