ש
יש לי סוג של חלום, לגבי איך שהבית העתידי שלי יהיה. זה בית לא סטנדרטי ככ (סוג של חווה, קצרה היריעה מלהסביר) ויש לי שני חששות לגבי זה. 1 יש המון דברים שיכולים לעצור אותי בדרך. רובם ספקות כמו "אני יכולה בכלל לעשות את זה?" "איזה חיה בסרט שאת חושבת שזה יעבוד" וכו. ויהיו גם מכשולים מבחוץ, אני בטוחה. 2 מה אם אני אפגוש מישהו וארצה להתחתן איתו אבל לו לא יתאים הסגנון חיים הזה? אני אצטרך לוותר על החלום שלי? חשוב לי להדגיש שכשאני מדמיינת את זה אני כאילו מתמלאת מהמחשבה הזאת. זה חלום שחשוב לי, ואני לא רוצה שמשהו יגרום לי לוותר עליו. ואני יודעת שהגיל הזה (בת 17) זה ה-גיל של החלומות ואחכ החיים עצמם מורידים לנו מהם. וזה חלום ככ מדהים שאני לא רוצה שיירד לי ממנו.. בקיצור אני אשמח תוכלו לענות לי על שתי השאלות. תודה!
ת
את צודקת. הגיל שבו האדם מקבל מספיק ידע, פיתוח רגשי ומחשבתי בשביל שיהיה מסוגל לפתח לעצמו חלום ואפילו 'חזון' לחיים שלו זה גיל 17. אבל זה לא אמור להיגמר שם.
השגרה היא דבר מאוד מורכב. מצד אחד היא אפורה ומחלישה את המרץ, ומצד שני היא השטח הכי טוב להטביע בו את החותם שלנו.
יוסף הצדיק נקרא גם ''בעל החלומות''. הנקודה המעניינת היא שהוא חלם רק 2 חלומות בעוד שדמויות אחרות (אברהם, יעקב, נביאים ושלל דמויות בתנך) חלמו את אותה כמות חלומות אם לא יותר.
יוסף נקרא בעל החלומות כי הוא דבק בחלום שלו. בגיל *17* הוא מוצא את עצמו עבד במצרים ומיד אחר-כך הופך לאסיר. בשלב הזה כל אדם אחר היה מוותר על החלום שלו.
יוסף נקרא ''בעל החלומות'' כי הוא דבק בהם ולא משנה מה. גם כשהוא נידון למאסר עולם במצרים הוא לא מפסיק לשאוף ולעשות כל מה שהוא יכול בשביל להגשים את החזון שלו.
כל אחד מאיתנו הגיע לעולם בשביל להגשים חלום, חזון כלשהו, והמכשולים והקשיים שהוא נפגש בהם במהלך חייו אמורים לעזור לו להתקדם ולחדד את החלום. השאלה המרכזית שהאדם צריך לשאול את עצמו כשהוא נפגש בקושי היא האם הוא מוכן לתת מעצמו, להשקיע את המקסימום, בשביל להמשיך להתקדם. הדבר היחיד שיגרום לו להתקדם זה ההשקעה האישית שלו.
בנוגע לבן זוג-אחד הקריטריונים המרכזיים ביותר בבחירת בן זוג הוא שאיפה משותפת כך שאם החלום הזה הוא חלק *מהותי* ממי שאת-זוגיות משמעותה לקבל אותך עם ואפילו בגלל זה.
מה שכן צריך לזכור זה שאנחנו יכולים לטעות. עולם הערכים שלנו הוא לא תמיד מדוייק ומכוון כמו שצריך ולכן קיבלנו כלי אדיר לקידום עצמי-הקשבה.
תציבי שאלות, תבררי למה החלום הזה כל כך חשוב ומה יקרה אם ח''ו לא תצליחי להגשים אותו. כשתעני לעצמך על השאלות תוכלי לברור את החלקים המהותיים מתוך החלום ולהשליך את הכיסויים החיצוניים שרק נראים נוצצים אבל בעצם אין בהם כלום.
אם ננסה לסכם את זה במשפט-התשובה לשתי החששות שלך תלויה באיזון בין המוכנות של להקשיב גם למי שיקשה/יחלוק עלייך לבין המוכנות שלך לתת מעצמך בשביל החלום.
בהצלחה.
אביהוא פסר