ש.
שלום, קודם כל תודה על הפרוייקט המיוחד והמדהים הזה!
מרגישה שלאחרונה כשאני כבר יותר גדולה אני מבינה כל מיני דברים שלא הייתי מבינה פעם, ויוצא לי המון להסתכל על דרך החינוך של ההורים שלי בעין בוחנת, כמובן שלא מתוך כוונה רעה אבל ברגע שאתה בגיל שכבר יש לך חשיבה על זה ודרך משלך יש דברים שהם עושים שנראים לי לא מתאימים או שלפעמים אני רואה שהם מחנכים את האחים הקטנים שלי בצורה מסויימת שאני לא ככ מסכימה איתה וזה מעצבן אותי.... מרגיש לי שזה מאוד מפריע לכיבוד הורים שלי וליחס כלפיהם.. מה אפשר לעשות?
ת.
קודם כל, זו תחושה מאוד טובה שהיא חלק מהמעבר לגיל יותר בוגר- לא לקחת כמובן מאליו את צורת ההתנהלות של ההורים ולהרגיש שאת יודעת מה יותר נכון.
איך להשתמש בתכונה הזאת בצורה טובה?
דבר ראשון, לעבור מפרטים לכללים, לקחת את האינטואיציה שיש לך לגבי מקרים ספציפיים ולנסות לחשוב עליהם בצורה כללית - לא על איך אמא שלך הגיבה במקרה זה או אחר, אלא איך את תרצי שהדברים יתנהלו בעתיד בבית שלך איך את רוצה שבבית שלך יראה החינוך לתפילה? כמה ראוי "להציק" לגבי הלימודים? איך יראה שולחן שבת? איך יראו הטיולים? וכו'
אחרי זה, להכיר בזה שדברים מתעצבים לפי המציאות, בהרבה דברים אנחנו באים עם כל מיני עקרונות, המציאות "נתקעת" לנו, אחרי זה קצת משנים ואז שוב המציאות נתקעת וחוזר חלילה עד שמגיעים לאיזשהו איזון שעל פיו מתנהלים. בהרבה מאוד מקרים האיזון הקיים מייצג את דרך ההתמודדות הכי טובה, גם אם במבט חיצוני לא נראה שזה מתנהל על פי עקרונות. לכן, גם אם הגעת למסקנה שהדרך לדעתך שגויה, יכול להיות שזה שוני שנובע מכורח המציאות ולא מהבדל בגישה העקרונית.
ובכל זאת, כן יש מקום לדיון עקרוני עם ההורים לגבי איך ראוי לחנך, אבל חשוב לא לעשות את זה כתגובה למקרה ספציפי, כאיזה "שיפוט" שלהם, כי הם גם בני אדם ולא כל דבר הוא איזה כלל, אבל כשאת חושבת שיש שאלה עקרונית, אז כדאי לחכות הרבה אחרי האירועים שעוררו אותך לחשוב על זה ואז לדון איתם על השאלה העקרונית (הכי טוב לקשור את זה למשהו אחר, למשל להגיד "היה לי דיון עם חברות בעקבות הטיול השנתי עד כמה חשוב "לדחוף" לטיולים תוכן חינוכי אני אמרתי ככה וככה, מה אתם חושבים?" או "יש למורות בכיתה שלנו התלבטות אם להעיר לבנות על צניעות, האם את חושבת שראוי להעיר?") ולקחת בחשבון שכנראה שיהיה הבדל בין התשובה העקרונית שהם יתנו לבין איך שהם פועלים- גם בגלל חולשות, אבל בעיקר בגלל שלעיתים במציאות מתאים דברים אחרים ממה שעונים בתשובה עקרונית.
ובסוף, גם אם לא תסכימו לגבי העיקרון, תדעי שהם עברו דבר או שניים בחיים והם רואים דברים בצורה יותר כוללת וגם אם הם טועים, זה החלטה שלהם.
אריאל מייקלסון