קראתי את שאלה 1290 וזה היה פשוט מדהים איך שיכולתי להזדהות עם השואלת (ברוב הדברים...) הבעיה שלי זה שקשה לי נורא להיפתח לאנשים, לדבר איתם לעומק, שזה קצת מוזר כי אני בנאדם מאוד עמוק והרבה אומרים לי שאני מאוד בוגרת לגילי. עד עכשיו הרגיש לי שלאף אחד לא היה "ראש" כמו שלי, אצל רוב הבנות החברות הייתה מאוד שטחית ורק של "צחוקים". היה לי טוב עם זה אבל תמיד חיפשתי משהו יותר עמוק ועכשיו שאני בכיתה חדשה יש אולי אפשרות שאמצא מישהי, חברה טובה, שתוכל להקשיב ולהכיל אותי אבל עכשיו זה כבר לא "בעיה" של החברה שאני נמצאת בה, אלא ה"בעיה" היא בי! שקשה לפתוח ולשתף. וזה לא רק עם חברות, זה גם משפחה...יש לכם כמה תשובות? עצות? גם איך אפשר לשמור על קשר בזמן הזה? תודה מראש!