אהלן יש לי חברה שיודעת עליי כמעט הכל היא עוזרת לי בהמון מקרים אבל, מרגיש לי שזה לא הדדי.. שהיא צריכה עזרה היא לא פונה אליי היא פונה אל מישהי אחרת.. עכשיו האם כדאי לי באמת להעזר בה למרות שזה לא הדדי? תודה!!
ת.שלום וברכה!ישר כח על תשומת הלב ליחסים בינך לבין החברות שלך! זה תחום שאנחנו עלולים לפעמים להישטף לתוכו, בלי לשים לב האם אנחנו נמצאים במקומות שבאמת היינו רוצים להיות בהם... כל הכבוד!👍🏻
לעצם השאלה, בגדול אני חושב שאין בעיה בקשר לא הדדי, אבל יש בעיה בקשר לא אמיתי. אנסה להסביר.אם ניקח אותי כדוגמא, בישיבה שבה אני לומד יש לי הרבה סוגים של קשרים – חברים לשיעור (כמו 'מחזור' של ביינישים...), חברים משיעורים גבוהים ונמוכים יותר, רמי"ם, אברכים וכו'. גם בבית יש את ההורים, אחים גדולים וקטנים. אני מניח שיש לך גם חברים מכל מיני גילאים בישוב ובסניף. לא בכל הקשרים הללו הייתי אומר שהם קשרים סימטריים לגמרי – בוודאי כשמדובר בקשר עם אנשים גדולים או קטנים ממני, או אנשים מאוד שונים ממני (בצבא למשל...); אבל אפילו בקשרים עם חברים קרובים, יש קשרים שאני מרגיש שאני יותר בעמדת הנותן, יש קשרים יחסית סימטריים, ויש גם קשרים שאני מרגיש יותר בעמדת המקבל. וזה בסדר גמור מבחינתי.מתי אני מתחיל לחשוש? כאשר יש קשר ש'אמור' לשבת על 'משבצת' אחת, אבל בפועל הוא נמצא ב'משבצת' אחרת.למשל – אם אחי הקטן שביסודי מתחיל להתנהג אלי כאילו אני חבר שלו מהכיתה. או, אם חלילה אני אמצא את עצמי מתייחס להורים שלי כמו אל ילדים קטנים (כמובן שזה לא המצב, ברוך ה'😅). או אם מדריך שלי יתחיל לפתח כלפי תלות רגשית, כאילו אני אחיו הגדול או משהו כזה...מה הבעיה בכל המקרים הללו? הרי אין לי בעיה שאחי הקטן מתייחס אלי כמו אח גדול... אז למה כשזה המדריך שלי אני מרגיש פתאום אי-נוחות?לדעתי, הבעיה מתחילה כאשר הקשר נהיה דו-פרצופי; כלומר, שיש סוג של חוסר התאמה בין הדברים – הֶקְשֵר אחד ומציאות אחרת. אם יש לי חברה שמצד אחד מנסה לגרום לי להרגיש שאנחנו חברות מהסוג ה'סימטרי', אבל 'מאחורי הגב' מתנהגת אחרת לגמרי, אז באמת משהו כאן לא בסדר. למה? כי כמו שכתבתי, אמנם אין לי בעיה שיש לי חברים שהם יותר בצד ה'מייעץ', אבל כשנוצרת בינינו אשליה של חברות מהסוג שלא באמת קיים בינינו, זה עלול להתפתח למשהו לא בריא, שיצור בהמשך מתחים, אי-הבנות, תחושות סותרות, ובמקרים קיצוניים יותר גם תלותיוּת, שיום אחד עלולה 'להתפוצץ' בצורה מאוד לא נעימה.למה זה קורה? הפערים הללו, בין מה ש'אמור להיות' למה שקורה בפועל, יוצרים אצלנו (וגם אצל הצד השני) כל מיני ציפיות שאין להן באמת 'כיסוי' – למשל, אני מצפה שגם היא תשתף אותי במה שעובר עליה, ובעצם היא בכלל לא מתכוונת לעשות את זה. או, שאני מפתחת בה תלות רגשית, שאני תמיד צריכה אותה שתקשיב ותעזור ותתן עצה, והיא בכלל לא נמצאת במחויבות כזאת (בצדק כמובן!). או, שהיא מתייחסת אלי קצת כמו 'מטופלת' שלה, וממילא היא מצפה שאני אציית לכל מה שהיא אומרת – מה שכמובן אני לא מתכוונת לעשות... אלו כמובן רק דוגמאות, ואפשר לחשוב על כל מיני 'ציפיות ללא כיסוי' מהסוג הזה.
אם כן, השאלה היא פשוטה – האם קיים פער כזה גם במקרה שלך? האם את צריכה חברה שתקשיב לך 'בגובה העיניים', והיא רק 'עושה את עצמה' כאילו היא חברה כזו? האם היא מסתכלת עלייך 'מלמעלה למטה' וזה לא טוב לך? האם יכול להיות שהיא לא באמת מעריכה אותך, ויש משהו קצת מזויף ביחס החם שלה? או שבעצם הקשר ביניכן הוא נהדר, ודווקא נחמד לך שיש לך חברה שהיא גם קצת 'יועצת'? אני אחזור על העיקרון – אין שום בעיה בקשר לא סימטרי, כל עוד שתינו מודעות לכך שזה המצב, ושתינו בסדר עם זה.אם זה המצב – מעולה!🤩 אם לא – זה הזמן לחשוב מה עושים עם זה. ראשית, תחשבי עם עצמך – מה הייתי רוצה שיהיה בינינו? איך אני מדמיינת את מערכת היחסים הבריאה והטובה ביני לבינה? האם זה דמיון שיכול להתגשם? האם אני חושבת שהיא תרצה במערכת יחסים כזו? אחרי שתסדרי לעצמך את המחשבות, תמצאי את ההזדמנות לפתוח את זה ביניכן ו'לתאם ציפיות' – למצוא מודל של קשר שיהיה נוח וטוב לשתיכן. אני מאמין שאם היא חברה טובה שלך (ונשמע לי שהיא כן...), היא תקשיב, תגיד איך היא רואה את זה ואיך היא היתה רוצה שזה יהיה, ועם רצון טוב אני בטוח שתוכלו להגיע למקום טוב ובריא יותר בשביל שתיכן☺️
בהצלחה!נדב