1 דקות קריאה
11 Dec

שלום יש לי שאלה שממש מטרידה אותי....איך אפשר לעבוד את ה' מבחירה ולא מהרגל? בת 19

שלום וברכה!😃איזה רצון מתוק! שנזכה כולנו לחשוב איתך על השאלה הזאת ולהתקדם מעלה מעלה!
מצוות ההרגל🥾👞👟כמו שאמרת יש שאלה מאוד כואבת על ההרגלים בכלל ובמצוות בפרט. החיים מזמנים לנו רצף של פעולות שלאט לאט כבר מאבדים את החיות שלהם. אפשר לשאול בצורה נוקבת אז למה? אני מרגיש שסתם אני ממלמל את הטקסט שוב ושוב. מה המשמעות שלהם? ככה אי אפשר באמת להתחבר לריבונו של עולם!
ננסה להבין את המצוות את החשיבות הגדולה של המצוות הרגילות. ונלמד להעריך את הגודל שלהם. יש פעולות שאנחנו דוקא מוכרחים לעשות אותם, כמו לנשום, לשמוע, לאכול. אלה פעולות שגרתיות שהבחירה שאמרת לא כ"כ משמעותית בהם. אבל אלו הם הפעולות הכי עצמיות שיש באדם. יש חובה כל רגע ורגע לנשום כדי להמשיך ולחיות. ההנחת יסוד של השאלה היא אני רוצה לבחור. אז רק אני ידייק (סליחה אם אני יוצא קצת קטנוני😉). את המצוות אנחנו לא בוחרים, אלא קיימות במקום הכי בסיסי שלנו, ולכן כפויות. אנחנו חייבים אותם כדי לחיות חיים של קודש וחיבור לה'. והמטרה היא לא לבחור אלא להכיר בערך הגדול של הפעולות האלה, להכיל את העומק הטמון בהם, ולהתחבר אל הדבר הגדול הזה שנמצא הרבה מעבר לבחירה של האדם.
אחרי שהבנו את הערך הגדול דוקא של המצוות הרגילות, ואיך אנחנו צריכים להתסכל עליהם. צריך להשלים את ההסתכלות. נכון שיש ערך גדול בעצם הקיום של המצווה והוא עליון לכשעצמו. אבל יש לקב"ה 'רצון' גם מהבחירה האנושית. את המצווה אנחנו חייבים לעשות. השאלה היא איך? וכאן הנקודה שתלויה בנו וניתן כמה עצות.
ללמוד⬆️🤓השאלה שלך נובעת מחיסרון. את מקיימת את המצוות שוב ושוב וזה לא זה. את רוצה משהו הרבה יותר משמעותי וגדול. זה עצום! ההרגשה של החיסרון דוחפת אותנו כל החיים לרצונות גדולים יותר שדוחפים להתקדמות. החיסרון שאת מרגישה בקיום המצווה יוצר רצון להעמיק את המשמעות שלה. כולנו מכירים את המילים שבת, אהבת ה', תפילה. חשוב מאוד! אבל אנחנו לא כרטיס זיכרון. המושגים האלה צריכים ללכת איתנו כל החיים להעמיק להעמיק ושוב להעמיק אותם. זאת המשימה שלנו. ואם את מרגישה שהמצוה כבר לא מספיקה זה הזמן לבוא ולהעמיק אותה.
וללמוד⬇️📖הללמוד הראשון הוא על הרעיונות הרוחניים שטמונים במצוות. הם הנשמה של המעשה מצווה. ההצעה השניה היא ללמוד על גוף המצווה, כלומר על המעשי פרקטי איך לקיים אותה. נכון שזה לפעמים מצטייר קצת טכני. אבל המצוות הם לא וורטים, אלו מעשים. המעשים האלו הם מחברים אותנו לקב"ה, ממש הגוף שלנו מתעלה. ככה גם הלימוד ההלכתי, המעשי, של המצוה גורם לנו להיות עם הרבה יותר מודעות למצווה. וע"י הלימוד והלימוד אנחנו מכינים את עצמנו למצווה בגוף ובנפש.
לכתוב לשם יחוד📝בין המטרות של ה'לשם יחוד' שאנחנו מכירים לפני חלק מהמצוות, הוא לכוונן אותה. לעצור ולחשוב שניה לפני שאנחנו מקיימים אותה מה אני עושה כאן.כהרגלו של הלימודים כשלומדים אותם זה אש. ולאט לאט קצת פחות. ולכן רעיון עוד יותר פרקטי - שאחרי שראית רעיון שמאוד תפס אותך. תכתבי אותו על דף וככה תצברי עוד ועוד. תאספי את כולם לדף אחד וזה יצור את ה'לשם יחוד' (=היחודי) שלך. לפני למשל קבלת שבת תקראי אותו ותתחברי בעז"ה לכל העוצמות שכבר למדת ותגיע באוירה אחרת אל השבת. וכך בכל מצווה ומצווה. תשלחי לנו רעיונות כן?😉
הכנה נפשית💫כשאנחנו מגיעים טרודים למצווה אחרי מיליון דברים שמעסיקים אותנו בראש קצת קשה להיות נוכח בקיום שלה. לכן קחי קצת זמן לפני לחשוב, להרגע, להתנתק. תעצמי עיניים, נשימות עמוקות ולהרגע. אחרי הניתוק, אפשר להמשיך בעצימת עיניים ולדמיין איך את נכנסת אל שער הקדושה של אותה המצווה.
שנזכה ללמוד וללמוד לשמור ולעשות ולקיים את כל תלמוד תורתך באהבה !!בהצלחה רבה בהמשך דרכך!אשר🤗

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.