ש.
איך אפשר לעבור מגישה של "אני אקיים את מה שמתאים לי, מה נראה נכון בעיני, מה שמתאים למודרנה וכו'.. אל גישה של לקיים באמת מתוך תמימות ואהבת ה' של פשטות אמיתית?
*ת.*
שלום!
סחטיין על השאלה, ועל הרצון לבירור אמיתי ונוקב. העיסוק שלך בשאלה הזו מעיד על שלב מתקדם בעבודת ה', שנזכה🤗
כיצד ניתן להתעלות מעל זה שאני סוג של 'מסננת' למצוות, מפריד את מה שרלוונטי ואת מה שלא, ופשוט להתמסר לציווי האלוקי?
אני חושב שעמדת על בעיה מהותית ועמוקה בכל התפיסה שלנו את העולם, שהיא מובילה לקושי לעשות בפשטות מה שה' אמר.
אנחנו נמצאים בדור שמחנכים את האדם להסתכל כל הזמן על עצמו. הבעיה היא שיש בכך סוג של עבדות, כי בסופו של דבר האדם הוא יצור שיש לו גם חסרונות. הרי ברור שאני טועה לפעמים, אז אם תמיד אני מוכרח לעשות משהו רק אם אני מבין, אני מפסיד.
הרב מנחם פרומן דיבר על הנקודה זאת הרבה (בספר 'חסידים צוחקים מזה').
הפיתרון הוא לעשות מצוות שאני לא לגמרי מבין אותן, וכך להתעלות מעל עצמי ולגעת בחופש המוחלט, זה שאינו כבול לאופנה העכשווית ולהיגיון האנושי.
נקודה נוספת היא להבין שהתורה זה לא מגילה עתיקה ומתפוררת, הקדושה שלה היא בכך שהיא נצחית. אם מתן תורה היה היום, לא הייתה מתחלפת שום אות בתורה. זה לא יותר מדוייק לכתוב 'אם תראה רכב תקוע' מאשר 'כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו'.
למה? כאן צריך לנשום עמוק, ולפנות מקום לאור עליון, לחכמה אדירה. התורה היא הדבר הכי מודרני. וזה באמת ככה. יש היום הרבה אנשים מחוברים לגמרי למציאות שמפיקים רעיונות ממש רלוונטיים. לתורה יש בהחלט מה לומר על ראש ממשלה שעומד למשפט, על גז טבעי שהתגלה במים טריטוריאליים, ועל עסקת המאה.
כשמפנימים את הטריות של התורה, כבר יותר קל לקיים אותה כפי שהיא בלי לעשות לה שיפוצים והתאמות.
אפשר למצוא דברי תורה על פרשת שבוע ועל המצוות בהקשר לחיים המודרניים, אצל הרב יונתן זקס (בעלון 'קרוב אליך'), הרב חנן פורת (בספר 'מעט מן האור'), וסיוון רהב מאיר (בקבוצות ווטסאפ).
יהי רצון שנמשיך לברר ולזקק את שאיפתנו לעשות רצון ה'.
כל טוב,
דביר