ש.
אהלןן:) קודם כל אתם פשוט אלופים שאין לי מילים!!
אני מרגישה שאני נמצאת בדילמה מאד גדולה שהרבה מתמודדים איתה בתקופה האחרונה ביומיום, וזה בעצם השאלה עד כמה לשמור מהקורונה וכמה להרפות..?! אני חושבת שהחברה בגיל שלנו זה דבר מאד משמעותי וחשוב אבל אני כל כך מפחדת כשאני יוצאת להיפגש עם חברות שהם בכלל לא שומרות ולא נזהרות מהקורונה, ולנסוע באוטובוסים ולנסוע לחברות (כל החברות שלי גרות רחוק), וכשאני נמצאת באוטובוס או בסופר או בכל דבר כזה אני מפחדת ממממממש, אז לפעמים אני חושבת שעדיף שאני יישאר בבית מאשר לפחד ככה, אבל אי אפשר להיות כל היום בבית! זה כבר כל כך קשה! אני ממש זקוקה להיפגש עם חברות.. הפחד הכי גדול זה להדביק אחרים או להיות בבידודים.. כי תכלס לגיל שלנו זה לא יותר מידי מסוכן.
אשמח להמלצה או עצה איך להתנהג בכל המצב ההזוי הזה.
ת.
שלום,
"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך".
אשתף אותך שגם אני מתמודד עם אותה השאלה הלא פשוטה הזו ויחד איתנו עוד רבים אחרים. כל העולם בעצם.
כנראה שאין תשובה מוחלטת וזה מאד תלוי ומשתנה מאדם לאדם, אבל בכל זאת אשתדל לתת כמה קוים שמנחים אותי ועוזרים לי בקבלת ההחלטות ובשיקול הדעת ומקווה בעז"ה שיהיה לתועלת.
קורונה!
את המילה הזו שמענו ועוד כנראה נשמע אין סוף פעמים. היא משתוללת בכל העולם עבר כמעט שנה ומיליונים של חולים ומאות אלפים מתו. היא לא מחלה קלה ואפילו קשה. היא מדבקת מאד. היא לא שפעת שיש לה חיסון כבר ושיודעים איך לטפל. לכן העולם משתגע כל כך. הדרך היחידה לעצור את המגפה הזו (מעבר לתפילה כמובן שזה חשוב וקריטי אבל צריך גם ודאי השתדלות מעשית) היא ריחוק חברתי ומסכות. איפה מתחילה הבעיה? כשלא כולם שומרים. ככה אי אפשר לעצור את שרשרת ההדבקה. לכן, מאחריות אישית ואחריות לאומית ועולמית - שומרים על הכללים של משרד הבריאות ועל החיים שלנו ושל הסובבים אותנו המבוגרים יותר.
הנפש
עם כל מה שאנחנו שומרים ומקפידים, חיי החברה ובמיוחד בגיל הזה חשובים מאד וקריטיים, וחשוב לשמור על זה. מה גם שפחד וחרדה הן גם כן תחושות שחבל להגיע אליהן. לכן ודאי שלהסתגר בבית זו לא אופציה עדיפה וחשוב לצאת ולהיפגש עם חברות. הנוסחה היא להיזהר אבל לא לפחד. חשוב מאד למצוא דברים שאת כן אוהבת לעשות ולהיות עסוקה בעשייה כדי לא להתנוון בבית. וכמובן שגם להיפגש עם חברות זה חלק מזה.
קשר = דיבור
חברות שלך רוצות לפגוש אותך ואוהבות אותך כמו שאת רוצה להיפגש איתן. איך עושים את זה? דיבור! העיקר בכל סוג קשר שהוא הוא הדיבור. בלי דיבור אין תקשורת. דברי עם חברות שלך ותסבירי להן שאת מאד רוצה לפגוש אותן אבל קשה לך כשהן לא שומרות. תראי להן שאת משקיעה ונוסעת אליהן ומוכנה להגיע. קשה מאד לשנות את מי שלא מקפיד. אבל לשמור על עצמך את יכולה. סעי ברכב פרטי אם אפשר, ואם לא כי את רחוקה מהן, אפשר לנסוע באוטובוסים ולהשתדל שלא יהיו מלאים מדי ולהיזהר יותר. אפשר לנסות לקבוע איפשהו באמצע הדרך כדי שתיסעי פחות. תיפגשו בחוץ ולא במקום סגור. אפשר אפילו לשים שתי מסכות ולא אחת ככה שתהיי שמורה יותר. אני רוצה להאמין שכשהן יראו את ההשקעה שלך כלפיהן, הן יהיו מוכנות ללכת לקראתך גם כן.
ושוב, כי זה באמת הכי חשוב! אנחנו לא מפחדים - אנחנו נזהרים. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם וליד הקורונה ולא לבטל הכל. להמשיך לחיות יחד עם זהירות. לנו ולסביבה.
בהצלחה רבה!
ישראל